המדינה רוצה להוזיל את רכבי היוקרה בשעה שמחירי יתר הרכבים עומדים לעלות

כפי שנחשף בגלובס, בכוונת משרד הכלכלה לחתוך ב־7% את המכס על כלי רכב מיבוא מקביל • אלא שבפועל, יבוא זה מקיף נתח מצומצם מהשוק, ועלות הרכבים בו נעה סביב רבע מיליון שקל • בינתיים, הפקקים בנמלים והסגרים בסין מביאים גל התייקרויות נוסף

רכבים מיובאים / צילום: Shutterstock, BkkPixel
רכבים מיובאים / צילום: Shutterstock, BkkPixel

בחודשים האחרונים עסקנו רבות בעליות המחירים של כלי הרכב החדשים בישראל. והנה, בראיון שפורסם בגלובס במהלך החג עם ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, גילינו כיצד מסבירה הממשלה את התופעה: "המחירים הגבוהים נובעים מתחרות לקויה ומחברות השולטות על נתחי שוק גדולים". למשרד הכלכלה יש גם פתרון קסמים לבעיה: הורדת מכס על כלי רכב מיבוא מקביל, שתתרחש בגל הפחתות המחירים הבא.

כמובן שהורדת מסים היא מהלך מבורך, אבל צר לנו לקלקל את הצהרת הכוונות החגיגית עם כמה נתונים. מכירות הרכב ביבוא מקביל הקיפו בשנה שעברה כ-3% מהשוק, ומחיר עסקה ממוצעת במגזר זה נע סביב 230 אלף שקל. כלומר, עמוק בטריטוריה של רכבי היוקרה. לפיכך, הטענה שניתן להוריד את יוקר המחיה בשוק הרכב באמצעות הוזלת היבוא המקביל משולה לניסיון לפתור את יוקר הדיור באמצעות הוזלת הקרקעות לבניית וילות במרכז הארץ.

אם משרדי הכלכלה והאוצר היו רוצים באמת להוריד את מחירי הרכב באמצעות כלי מיסוי הם היו יכולים להפחית את מס הקניה, שהוא מהגבוהים בעולם. אבל למדינה אין באמת רצון לעשות זאת, מכיוון שמס הקניה הוא ממקורות ההכנסה העשירים והיציבים ביותר שלה.

למדינה גם אין עניין להוריד את כלל מיסי הרכב מכיוון שהצפיפות לקילומטר כביש בישראל היא כבר מהגבוהות בעולם. מדי שנה נוספים לכבישים כ-120 אלף כלי רכב נטו (בניכוי כלי רכב שנגרעו) והוזלת המחירים רק תאיץ את הבעיה. יתר על כן, התייקרות הרכבים בחודשים האחרונים נובעת מסיבות חיצוניות שלישראל אין עליהן שליטה. כאשר בוחנים את ההתפתחויות האחרונות בעולם מגלים שעוד גל של התייקרויות רכב נמצא בדרך.

מחירי הובלת הרכב הכפילו את עצמם

להובלה הימית יש השפעה ישירה על מחירי הרכב בעולם ובישראל - הן בשל עלויות הובלת המכוניות עצמן והן בשל עלויות הובלת חומרי גלם למפעלי הייצור, חלקי חילוף וכדו’. אמנם תחום הובלת הרכב בספינות (RORO) הצליח עד כה "לדלג בין הטיפות" ולא ספג את הטלטלות שעברה ההובלה הימית בשנתיים האחרונות, אבל כעת נראה כי הפריבילגיה הזו מגיעה לקיצה. עיתונות הספנות הבינלאומית דיווחה לאחרונה כי מחירי הובלת הרכב באוניות (שנגזרים מנפח הרכב) הכפילו את עצמם מכ-100 דולר למטר מעוקב ל-200 דולר.

יש לכך כמה סיבות ובראשן העלייה החדה במחירי הדלק בשל המשבר באוקראינה. סיבה נוספת היא משבר נוסף שאליו נכנסת כיום כל ההובלה הימית. זאת, בשל סגרי הקורונה החדשים בסין, שמשבשים באופן יסודי את לוחות הזמנים ואת הביקוש/היצע של אוניות בכל העולם.

 
  

בימים אלה, למשל, משתרר בנמלים בסין, ובמיוחד בנמל שנגחאי האסטרטגי, "פקק" ימי עצום ממדים. אלפי אוניות ממתינות כיום לפריקה/טעינה מחוץ לנמלים והמצב חמור במיוחד בתחום המכולות - מעל 500 אוניות מכולה, קרוב ל-5% מכלל אוניות המכולה הפעילות בעולם, תקועות כרגע מחוץ לנמלים בסין.

המשבר יוצר תגובת שרשרת בכל העולם. על פי הערכות למעלה מ-20% מאוניות המכולה הפעילות בעולם עוגנות כיום מחוץ לנמלים בהמתנה לפריקה/טעינה מתאחרת. הפיגור הממוצע בלוחות הזמנים של קווי ספנות רבים נמדד כרגע בשבועות.

בנוסף, קיים מחסור משמעותי באוניות זמינות להובלה בצובר, וגם ההזמנות לאוניות להובלת רכב מתאפיינות בתפוסה מלאה. זאת, בין השאר, מכיוון שמובילים משתמשים בהן כדי לשנע מטענים דחופים על המשאיות. בהערת אגב נציין שלמצב הזה תהיה בחודשים הבאים השפעה אינפלציונית מתמשכת ומהותית על כמעט כל תחום כלכלי בעולם שתלוי ביבוא ויצוא דרך הים.

נחזור לתחום הרכב - יבואני הרכב בישראל, שבעבר נטו להתייחס להובלה הימית של רכב כמעין "שירות מוניות" סדיר, אמין וזול, שהשפעתו על העלות הכוללת די זניחה, מתחילים להפנים כיום את העובדה שמדובר בעוד מקור לעליות מחירים רוחביות. אולי העלייה לא דרמטית, אבל גם עלייה של 500-700 דולר במחיר ההובלה למכונית, תתגלגל בקרוב למחירי הרכב החדשים. לכך אפשר להוסיף צפי לשיבושים קשים באספקת חלקי חילוף לרכב, שרובם מיובאים במכולות מהמזרח הרחוק, וגם בגזרה הזו אפשר לצפות התייקרות נוספת.

בתום הסגרים בסין: הנפט צפוי להתייקר

המשבר באוקראינה עדיין רחוק מסיומו וכתוצאה מכך בעולם לא צופים ירידה קרובה במחירי הנפט בעולם, שהתייצבו לאחרונה לטווח של כ-100 עד 110 דולר לחבית. נהפוך הוא: תחזיות צופות שכאשר הפעילות התעשייתית בסין תחזור לפעילות מלאה בתום הסגרים, מחירי הנפט יקפצו שוב.

אלו הן בשורות שליליות לתעשיית הרכב העולמית, שבחודשיים האחרונים מתמודדת עם עלויות אנרגיה נוסקות במפעלי הייצור לצד עליות חדות במחירי חומרי גלם החיוניים. נציין שלפחות חלק מהעלייה במחירי חומרי הגלם נובעת מהפעילות של היצרנים והספקים בתעשיית הרכב עצמה. הם החלו לאגור בשנה שעברה "מלאי חירום" מאסיביים ואפילו לנסות להשתלט על מקורות ייצור, דוגמת מכרות ליתיום, תוך שהם דוחפים מעלה את המחירים הגלובאליים.

מכיוון שהמחסור בשבבים עדיין לא הסתיים והביקוש לרכב בשוק העולמי עדיין עולה על ההיצע, ליצרנים אין בעיה לגלגל לדילרים, ומשם לצרכנים, את העליות במחירי הייצור והאנרגיה שנובעות מהמשבר באוקראינה. יבואנים בישראל מדווחים על מדיניות תמחור אגרסיבית של היצרנים בנוסח "זה המחיר החדש, תרצו תיקחו". זו אינה תופעה ייחודית לישראל ובכל השווקים המפותחים דגמי רכב מתייקרים פורמלית או בפועל, באמצעות צמצום ההנחות. כך גם המחירים של החלפים.

עליות המחירים יגיעו גם לארץ

גל ההתייקרות החדש, שנגזר מהמשבר באוקראינה ומהסגרים בסין, כבר מגיע לישראל ופוגש במציאות מורכבת. בענף מפרידים בין כמה תרחישים של התייקרות - בדגמים חדשים או מחודשים, שיגיעו לישראל בשבועות ובחודשים הקרובים, ההתייקרויות כבר יהיו מגולמות במחירי היצרן. מחירים אלו יהיו גבוהים משמעותית משל הדגמים היוצאים, וכך גם המחירים לצרכן.

לעומת זאת, ליבואנים יהיה קשה יותר להעלות מחירים רטרואקטיבית על דגמים קיימים "מבוקשים", שיש להם כיום צבר הזמנות גדול וזמני מסירה ממושכים. זאת, מכיוון שהלקוחות כבר הפקידו הזמנות אלו. לפיכך, היבואנים יצטרכו לספוג את ההתייקרויות, לצמצם הנחות או להשתמש בטריקים כמו "המצאת" גרסאות חדשות עם אבזור מופחת.

יהיו גם מקרים שבהם תתרחש העלאת מחירים גלויה וישירה, גם אם סלקטיבית, מכיוון שזהו צעד לא פופולרי בשוק, במיוחד באמצע השנה.

כל זה נכון למצב שבו השקל ימשיך לשמור על חוזקו מול מטבעות היבוא. אם המצב ישתנה גם בחזית הזו, כל הסכרים ייפרצו.