כך תפחיתו את השחיקה בעבודה מבלי לזרוק הכול ולהתפטר

הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

אתם מכירים את התחושה הזו היטב. המיילים נערמים בזה אחר זה, הדדליינים מתפספסים שוב ושוב, ושיחות הזום שפעם מצאתם בהן עניין, היום רק מכניסות אתכם למתח. בקיצור, נשחקתם.

ואתם בטח לא היחידים. מאז הקורונה, תחושת הלאות הזו הולכת ונעשית יותר ויותר נפוצה. כך למשל, סקר שערכה חברת הייעוץ Korn Ferry בספטמבר בקרב 700 בעלי מקצוע העלה נתונים מטרידים: לא פחות מ-89% מהמשתתפים דיווחו כי הם סובלים משחיקה. חלק מהעובדים ציינו שעזבו את העבודה שלהם כתוצאה מהתחושה הזו, אחרים אמרו שעברו לעיר אחרת או עשו שינוי דרסטי באורח החיים.

אבל האמת היא שלא חייבים להתפטר כדי להימלט מתחושת המיצוי והעייפות. אפשר גם לתכנן מחדש את השגרה שלכם, לשוחח עם המנהלים ולשפר את בריאותכם הנפשית. "יש לאנשים נטייה לראות את השחיקה כבעיה אישית שנמצאת תחת הכותרת של בריאות הנפש, ואז זו בעיה שלהם, לא של אף אחד אחר. ואם זו הבעיה שלך, אז אתה זה שצריך לתקן אותה", אומרת כריסטינה מסלך, מרצה וד"ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. "אבל יש לזה גם צד אחר לגמרי, והצד הזה הוא גורמי הסטרס במקום העבודה ובתפקיד, שהם המקור לשחיקה".

אז למי שמעוניין לפתור את הבעיה לעומק, מבלי לבצע שינויים מטלטלים ולזעזע את השגרה - הנה 5 צעדים להתמודדות עם השחיקה:

1. בדקו את עצמכם: האם אתם שחוקים?

לפי המרכז הרפואי מאיו קליניק, מהמובילים בארה"ב, שחיקה היא לא מצב המאובחן כרפואי, אבל המאפיינים שלה בהחלט יכולים להתבטא בהיבטים נפשיים ופיזיים. סדרת השאלות הבאה יכולה לעזור לכם לקבוע אם אתם שחוקים, מדוכאים או סובלים מחרדות.

• האם לאחרונה אתם יותר חסרי סבלנות כלפי קולגות או לקוחות? האם אתם יותר ביקורתיים כלפיהם משהייתם בעבר?

• האם אתם מתקשים להתרכז?

• האם אתם משתמשים בסמים, אלכוהול או מוצאים נחמה באוכל כדי להרגיש טוב יותר או פשוט כדי להקהות את הרגש?

• האם הרגלי השינה שלכם השתנו לאחרונה?

• האם יש לכם כאבי ראש לא ברורים, כאבים בבטן ובמעיים או בעיות אחרות הקשורות למצב הגופני?

ג'ניפר מוס, שחיברה ספר על שחיקה בעבודה, אומרת שאם עניתם באופן חיובי על השאלות האלה - יש סיכוי טוב שאתם שחוקים.

אבל אל תמהרו להילחץ, ובטח לא להתפטר. בהתחשב במגוון ההשפעות של מגפת הקורונה על חיינו, ייתכן שהמקור לתחושות האלה לא בהכרח קשור לעבודה. אחרי שנתיים שהיינו ספונים בבתים, כמעט ללא תקשורת פנים אל פנים עם קולגות או אפילו עם הסביבה הקרובה, זה רק הגיוני שהמתח הנפשי עושה את שלו, וההשלכות לכך לא נעלמות ברגע.

אז אחרי שהכרתם בבעיה - השאלה היא מה הלאה? אל תתפתו לחשוב שעוד יום חופש או בילוי בספא יפתרו בעיה כה עמוקה, וגם הבוסים שלכם צריכים להבין שעוד הטבות בסגנון הן לא מה שיגרום לכם להישאר בארגון בטווח הארוך. במקום זה, עובדים ומעסיקים צריכים לשתף פעולה ולמצוא פתרון קבוע, כמו ניהול מרווח יותר של עומס העבודה והתאמה מחודשת של הלו"ז למצבכם הנפשי.

2. סדרו את המחשבות, ורק אז פנו לבוס

לפני שאתם רצים לדבר עם ההנהלה, מומלץ להכין קודם תוכנית ולסדר את המחשבות בעצמכם, אומרת לורן מקגודווין, מגישת הפודקאסט Career Contessa ומחברת הספר "צעדים של עוצמה: איך נשים יכולות לשנות כיוון, להתחיל מחדש ולבנות קריירה בעלת משמעות".

"אם אתם פשוט באים ומפילים את זה עליהם, יש סיכוי טוב שזה יראה כצעד אמוציונלי", היא מסבירה. לשחרר קיטור זה אולי נותן הרגשה טובה כשמדברים עם חברים, אבל כשזה מול המנהלים - אתם רק עלולים להסיח את תשומת לבם מהמטרה הסופית: קבלת עזרה. במקום זה, היא מציעה לשלוח מייל ולכתוב בו שאתם מעוניינים לדון מחדש ביעדי התפקיד וציפיות העבודה, ובדרך הטובה ביותר למלא אותם.

זכרו שזה סביר לבקש מהבוס לעזור לכם לתעדף פרויקטים, להאציל סמכויות ולצאת לחופשה - אבל ודאו שהשיחה נשארת ברוח חיובית. "ככל שתתמקדו פחות בהאשמת הבוס ויותר בבקשת עזרה, כך השיחה תגיע יותר רחוק", אומרת מקגודווין.

3. התאימו את היעדים ליכולות

גל הפיטורים הגדול שהגיע בעקבות הקורונה, היעדר משאבים או סתם ארגונים שמעדיפים להישאר רזים - כל אלו גורמים לחברות רבות להעמיס על העובדים והמנהלים יותר, בפחות משאבים. הבעיה היא שעובדים בעלי ביצועים גבוהים ונטייה לפרפקציוניזם רודפים אחר המטלות ומאשימים עצמם כשהם לא בדיוק עומדים בדדליין. אם אתם מזהים עצמכם ככאלה, עצרו רגע, ובצעו הערכת מצב: האם המטלות שקיבלתם באמת יכולות להתבצע על ידי אדם אחד?

אנשים מתחבטים בשאלות כמו "למה אני לא מצליח לעמוד ביעדים האלה?", אומרת מוס. יכול להיות שהם מנסים לנרמל את אילוצי המגפה, תוך שהם מתעלמים מההשלכות על מצבם הנפשי.

4. חשבו ב"אנחנו"

נסו לחשוב על השחיקה כתופעה רחבה עם השלכות על הארגון כולו, ולא כבעיה פרטית שלכם. כך כדאי למסגר גם את השיחה עם המנהל והקולגות - פשוט הסבירו להם למה הקלה על השחיקה תהיה טובה לחברה ולעובדים. ד"ר מסלך, שכתבה שאלון לאבחון תסמיני שחיקה בקרב ארגונים, ממליצה לפתוח את הדיון בדברים שעובדים טוב, ולאחר מכן לשאול - מה אנחנו יכולים לשפר? ההתמקדות ב"אנחנו" ובדרכים להשגת ביצועים טובים יותר מבהירה למנהלים שהמטרה שלכם היא לעזור לחברה כולה.

כשעובד מגיע עם רעיונות שיעזרו לפתור את השחיקה, הפתרונות שלו יכולים להפחית גורמי סטרס כרוניים בקרב כלל עובדי החברה, ובכך לעזור לכולם, לא רק לעצמו. "אין זמן מתאים יותר מתקופתנו לומר - בואו נחשוב מחוץ לקופסה ונעצב מחדש את סביבת העבודה", אומרת ד"ר מסלך.

5. למדו לומר לא

הגבולות בין הבית לעבודה היטשטשו לחלוטין בזמן המגפה, וכעת הזמן להציב אותם מחדש. "הרבה אנשים אימצו הרגל רע של לומר כן באופן אוטומטי בכל פעם שהמנהלים מבקשים משהו", אומרת אמילי בלסטרוס, מאמנת אישית לניהול שחיקה שפרסמה לאחרונה סרטון טיקטוק ויראלי המותח ביקורת על יום עבודה בן 8 שעות.

כשאתם מקבלים משימה נוספת, היא מציעה להגיב באופן הבא: "תן לי לבדוק את היומן שלי ולחזור אליך". אם לפני שאתם מסכימים תקחו רגע לבדוק שאתם באמת יכולים לעמוד במטלה - זה רק יעיד לטובה על התנהלות מחושבת. שקלול אמיתי של הבקשה מראה למנהלים שלכם רצינות, ומעיד שאתם באמת רוצים להשלים אותה במלואה, כפי שמסכמת זאת בלסטרוס: "כל אחד חייב לדעת מה המגבלות שלו מבחינת זמן ויכולות".