בזק | פרשנות

מסר לגורמי האכיפה בשוק ההון: לוועדות בלתי תלויות אין אחיזה בדין

הדרמה המשפטית סביב ההחלטה בתיק בזק ניירות ערך לא בהכרח תגרום לשינוי דרמטי בפעילות הוועדות הבלתי תלויות בשוק ההון הישראלי  • לדברי גורם משפטי המעורה בפעילות החברות הציבוריות, "החלטת בית המשפט אומרת לגורמי האכיפה: עד כאן. כשאתם באים להגן על ציבור המשקיעים נגד החלטות לא תקינות, אתם לא יכולים לקחת מכשיר משפטי שאין לו אחיזה בדין הישראלי, ולהטיל עליו את הדין הפלילי"

השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף
השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף

הדרמה המשפטית סביב החלטת השופטת מיכל אגמון-גונן בנוגע לאישומים המרכזיים בתיק בזק ניירות ערך, לא בהכרח תגרום לשינוי דרמטי בפעילות הוועדות הבלתי תלויות בשוק ההון הישראלי - כך מעריכים גורמים משפטיים המכירים היטב את פעילותן.
בדירקטוריונים של חברות ציבוריות מוקמות לא אחת ועדות בלתי תלויות כמכשיר שמטרתו לבחון בצורה אובייקטיבית ככל הניתן, לטובתם של כלל בעלי המניות, עסקאות של בעלי עניין, מינויים שונים ומהלכים חריגים בחיי החברות.

דרמה בתיק ניירות הערך של בזק: השופטת ביטלה אישומים מרכזיים נגד שאול אלוביץ' ובכירים לשעבר בחברה
■ הדרמה בתיק בזק: הפרקליטות חטפה מכה, מצבו של שאול אלוביץ' השתפר, אך תיק 4000 לא יושפע

כמו במקרה של בזק ו-yes, נידונו בשוק ההון לא אחת עסקאות בעלי עניין שהצריכו הקמת ועדות מעין אלה. בהחלטת בית המשפט מציינת השופטת אגמון-גונן כי מעשי הנאשמים, "לא מתקרבים לרף הפלילי". לדברי גורם משפטי המעורה בפעילות החברות הציבוריות, "בית המשפט העליון נתן מעמד גבוה לוועדות הבלתי תלויות, כמכשיר לאישור עסקאות של בעלי שליטה. הוא נתן להן הרבה כוח שלא מוגדר בחוק. ההחלטה החדשה באה ואומרת שכל ‘המוצר הזה’, של ועדות בלתי תלויות, הוא לא מוצר שקיים בחוק".

מהצד שני, מוסיף אותו גורם, "החלטת בית המשפט אומרת לגורמי האכיפה: עד כאן. כשאתם באים להגן על ציבור המשקיעים נגד החלטות לא תקינות, אתם לא יכולים לקחת מכשיר משפטי שאין לו אחיזה בדין הישראלי, ולהטיל עליו את הדין הפלילי". המשמעות היא, לטענת אותו גורם, שיש כאן ביקורת על עולם האכיפה בישראל בתחום שוק ההון.
הדירקטוריונים בחברות הציבוריות, כאמור, ממנים ועדות בלתי תלויות בתכיפות רבה. בדרך הן מורכבות מדירקטורים חיצוניים, שהם הדירקטורים שממונים להגנת האינטרס של הציבור הרחב של בעלי המניות, ולעיתים גם דירקטורים בלתי תלויים שהם כאלה שלא מונו על ידי בעלי השליטה.

לעמדה זו מצטרף גם עו"ד מיקי ברנע, השותף המנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה. ברנע סבור כי קיומן ופעילותן של הוועדות הבלתי תלויות מחזק את ביטחון הציבור לגבי פעולת הדירקטוריון בעניינים רגישים. הוא מוסיף כי "עם זאת יש לזכור שהחוק לא מכיר בהן, ואף אין בו כללים ופרוצדורות לגבי אופן פעילותן. לאור זאת, צריך להזהר מה'פליליזציה' של עבודת הועדות הבלתי תלויות, ולנהוג משנה זהירות בהטלת אחריות פלילית בגינן. החלטת השופטת אגמון אינה מפחיתה ממעמדן של ועדות בלתי תלויות, אלא עושה סדר בנושא".

עוד לא ברור אם ההחלטה הדרמטית תוביל לחטטנות יותר גבוהה של בעלי השליטה באותן ועדות, שכן עדיין ניתן לאכוף את הדין האזרחי על הפעילויות הללו. וכך, גם למשל קנסות כבדים שעלולים להיות מושתים על חברות ציבוריות, עלולים להוות פקטור שירתיע בעלי שליטה בחברות מלהתערב בפעילות של אותן ועדות.