הדרמה בתיק בזק: הפרקליטות חטפה מכה, מצבו של שאול אלוביץ' השתפר, אך תיק 4000 לא יושפע

השופטת מיכל אגמון-גונן ביטלה את האישומים המרכזיים בתיק בזק ניירות ערך, במסגרת הבקשות המקדמיות שהגישו סנגורי הנאשמים, עוד בטרם החל הליך ההוכחות.

לפי כתב האישום, הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא-ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה שאול אלוביץ' וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות. 

■ דרמה בתיק ניירות הערך של בזק: השופטת ביטלה אישומים מרכזיים נגד שאול אלוביץ' ובכירים לשעבר בחברה 

האם ביטול ההליך הפלילי בעניין מיזוג בזק-yes משמעותו דחיית התובענה הייצוגית?
השופטת אגמון-גונן כתבה בפירוש כי אין השפעה להחלטה על ההליך האזרחי שמתנהל נגד בזק ושאול אלוביץ' במסגרת התובענה הייצוגית. "אדגיש כי אין בהחלטה זו כדי להשליך באופן כלשהו על הפן האזרחי וההליכים התלויים ועומדים בהקשר זה". מעבר לכך כתבה אגמון-גונן כי "יש להותיר, ככלל, את תקינות פעולת הוועדות הבלתי תלויות למישור האזרחי".

אולם מדובר במס שפתיים. נכון שניתן לזכות נאשם בפלילים אך לחייבו בגין אותן טענות בהליך אזרחי. הרף הפלילי חמור יותר ונוקשה יותר, ולא כל דבר שאיננו פלילי הופך בהכרח לחוקי ולגיטימי. אולם אין כל ספק כי בניגוד לדבריה של השופטת, יש בהחלטתה כדי להשליך באופן ישיר על הפן האזרחי. ברגע שאגמון-גונן קובעת כי הנאשמים לא הפרו את חובת הדיווח למשקיעים, וכי החברה לא הטעתה אותם וקביעות משמעותיות נוספות - ודאי שיש בכך כדי להשליך באופן ברור על ההליכים האזרחיים. מעבר לכך, כמובן שהיכולת להוכיח את הטענות נגד אלוביץ' ובזק נמוכה מאוד במסגרת הליך אזרחי כאשר לא קדם לו ההליך הפלילי, שהואפולשני הרבה יותר ומקיף הרבה יותר.

מה המשמעות הנורמטיבית של החלטת השופטת אגמון-גונן? 
השופטת אגמון-גונן מציינת כי חוק החברות קובע כי עסקה בניגוד עניינים תאושר, רק אם מדובר בעסקה לטובת החברה. עם זאת, מנגנוני האישור אינם קובעים במפורש מהי הדרך לעצב את תנאי העסקה, וכיצד לנהל את המשא0ומתן על תנאיה, כמו גם על בחינת חלופות. חוק החברות אינו כולל במנגנון האישור, דיון או המלצה של ועדה מיוחדת בלתי תלויה, ואינו מתייחס כלל ועיקר להקמת ועדה.

אגמון-גונן ביטלה את האישומים, כיוון שהם מושתתים על חובת הסודיות של דיוני הוועדה הבלתי תלויה. "המאשימה מבססת אישומים אלה על חובת סודיות של דיוני ועדה, שכלל אין חובה להקימה, והכללים לגבי אופן פעולתה גמישים כדי להתאימם לנסיבות של כל עסקה ועסקה. בנוסף, יש לשים לב כי מרבית הפסיקה, שניתנה בעניינים אזרחיים, הנוגעת לאופן פעולת הוועדות הבלתי תלויות מאוחרת למועד הקמתן ופעולתן של הוועדות הבלתי תלויות בעסקאות שלפניי".

אגמון-גונן כותבת כי בהיעדר חובת סודיות, אין מצגים מרמתיים, ואף לא התקבל דבר הנדרש להוכיח את יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה, באישומים השני והשלישי. על כן, לדבריה, עובדות כתב האישום אינן מבססות אשמה של קבלת דבר במרמה.

"במקרה שלפניי אני סבורה כי אין להגן, באמצעות הערך המוגן של פגיעה בחופש הבחירה והרצון באמצעות המשפט הפלילי, על כל המקרים בהם, בשל מצג של אחר, נפגע חופש זה ולו במידת מה, כאשר מדובר בעסקאות מסחריות-כלכליות. עסקאות אלה, המבוססות על חופש הרצון, מוסדרות בדינים אחרים, וככלל - למעט אולי נסיבות חריגות בחומרתן כפי שעולה מהפסיקה, המעטה יחסית, של הרשעה בעבירה זו בהקשר תאגידי - אין מקום שהדין הפלילי יגן על כך".

יובהר כי גם אם אין איסור פלילי להדליף מתוך דיוני ועדה בלתי תלויה, אין הדבר אומר כי המשקיעים לא יכולים לתבוע את החברה ואת הגורמים שפגעו באינטרסים הכלכליים שלהם במסגרת ההדלפה ושיבוש עבודת הוועדה.

השופט ומנהל בתי המשפט לשעבר בעז אוקון אמר בבדיחות-הדעת, כאשר כיהן כשופט צבאי, כי יש מגמה לאחד בין מרשם האוכלוסין לבין המרשם הפלילי. בישראל יש מגמה כללית של הרחבת האספקט הפלילי, מסיבות שונות, על מעשים שבעבר לא נתפסו כפליליים.

אגמון-גונן למעשה מבקשת בנסיבות הספציפיות של התיק להחזיר את הגלגל אחורה: לא כל דבר מגונה הוא עבירה פלילית. לא כל פעולה שאיננה ראויה מצדיקה את השוט של הדין הפלילי. כדרכה, היא מצטטת דברי הגות בהחלטתה ומקשרת באופן קצת מלאכותי את הציטוט להחלטתה. יש לציין כי מדובר בהחלטה מנומקת יפה, אשר מצטטת מתוך תקדימים אזרחיים, ניירות עמדה, מאמרים ואף משפט משווה. ההחלטה מחזיקה 65 עמודים.

על כל פנים, כך כתבה השופטת אגמון-גונן: "האם מעשיהם של הנאשמים באישומים השני והשלישי היו ראויים? ייתכן שלא. האם ראוי היה לנהוג אחרת? ייתכן שאכן היה ראוי להימנע מהעברת המידע. עם זאת, מעשיהם של הנאשמים אינם מתקרבים לרף הפלילי. כפי שאמר אריסטו: "ביכולתו של אדם לכעוס - קל הוא הדבר. אך לעשות זאת ביחס לאדם הנכון, במידה הנכונה, בעת הנכונה, למטרה נכונה ובדרך נכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר" (אריסטו, אתיקה, ספר שני - הסגולה הטובה) - ובהשאלה לענייננו - ניתן להגיש כתב אישום... אך להאשים את האדם הנכון, במידה הנכונה, בעת הנכונה, למטרה נכונה ובדרך נכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר.

"נראה כי במקרה של האישומים השני והשלישי, הם הוגשו במקרים בהם לא נחצה הרף הפלילי, ולא היה מקום להגיש בגינם כתב אישום. יש להותיר, ככלל, את תקינות פעולת הוועדות הבלתי תלויות למישור האזרחי. משכתב האישום נעדר עובדות בסיסיות להרשעה בעבירות אלה, יש מקום לבטלו מכוח סעיף 150 לחסד"פ".

יש לציין כי היכולת לגלות ולהוכיח מעשי מרמה והונאה של חברות באמצעות כלים אזרחיים היא מוגבלת מאוד, לעומת היכולת של מערכת אכיפת החוק. כך שלצד המשמעות הברוכה של דה-פליליזציה, יש משמעות קשה בנוגע ליכולת לאכוף ממשל תאגידי הוגן ותקין בחברות ציבוריות והתנהלות ראויה בוועדות בלתי תלויות. מבחינה זו, יש להעריך כי רשות ניירות ערך לא תאפשר להשאיר את קביעותיה של אגמון-גונן ותתעקש על ערעור לבית המשפט העליון.

מה הצעד הבא מבחינת הפרקליטות?
השופטת אגמון-גונן ביטלה שניים מתוך שלושת סעיפי האישום בתיק בזק, והותירה רק את הסעיף המייחס לשאול אלוביץ' תרמית חשבונאית בנוגע לעסקת בזק-yes. לאור הנגיסה הקריטית בכתב האישום, אין כל ספק כי הפרקליטות תגיש ערעור על החלטת השופטת אגמון-גונן.

הפרקליטות צפויה לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה שמשמעותה ביטול האישומים גד חלק מהנאשמים וביטול של חלק מהאישומים נגד אלוביץ'. במקביל, ימשיך להתנהל בפני השופטת אגמון-גונן האישום בנוגע לתרמית החשבונאית.

המכה שספגה הפרקליטות עשויה לדרבן אותה לחשיבה כוללת אודות מצבו המשפטי של בעלי השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ', בשני התיקים הפליליים שמתנהלים נגדו. לאור ביטול שניים מתוך שלושת האישומים בתיק בזק ולאור הקושי להוכיח את "שיחת ההנחיה" בתיק 4000, ייתכן כי הצדדים יוכלו להגיע להסכמות בשני התיקים במחיר משתלם לשני הצדדים.

החיסרון מבחינת הפרקליטות באפיק זה הוא השארת הקביעות הנורמטיביות של אגמון-גונן בנוגע לוועדות הבלתי תלויות של חברות ציבוריות.

האם ההחלטה בתיק בזק רלוונטית לתיק 4000?
התשובה לכך שלילית. מדובר אומנם באותו נאשם, שאול אלוביץ', ובאותו סנגור, עו"ד ז'ק חן, יחד עם עו"ד בעז בן-צור שמייצג נאשמים בשני התיקים, ובאותם תובעים, עורכי הדין יהודית תירוש, אמיר טבנקין וניצן וולקן. מדובר אומנם באותה עסקה שניצבת במוקד שני התיקים: עסקת מיזוג בזק-yes, החברה הציבורית שבשליטת אלוביץ' והחברה הפרטית שבבעלות אלוביץ'.

אולם בכך מתחיל ונגמר הקשר בין שני התיקים. עובדות כתב האישום והעבירות המיוחסות לאלוביץ' בתיק 4000 אינן קשורות לעובדות ולעבירות בתיק בזק. בעוד שתיק 4000 עוסק ביחסיו של אלוביץ' עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו במסגרת האישור הרגולטורי שניתן למיזוג בזק-yes, תיק בזק ניירות ערך עוסק בתהליכים שקרו בתוך שתי החברות הללו עצמן.