העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע

פרופ' יואב שהם

מייסד ומנכ"ל AI21 Labs

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית

 פרופ' יואב שוהם / צילום: רועי שור

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון והמשכתי לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. את הפוסט־דוקטורט עשיתי במכון ויצמן למדע וכיהנתי בסגל של אוניברסיטת סטנפורד. הלימודים האקדמיים מאלצים אותך להתמודד עם תכנים מורכבים לאורך זמן, להעמיק מעבר לשימוש הטכני המיידי ולפתח מתודולוגיה של פתרון בעיות. בעיניי, זה יתרון גדול, במיוחד למי שמכוון למחקר, לפיתוח טכנולוגי מתקדם או לקריירה אקדמית.

● פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
● פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
● פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

עם זאת, לאורך השנים ראיתי סביבי אנשים מוכשרים שהגיעו ממסלולים אחרים - הכשרה צבאית ביחידות טכנולוגיות או למידה עצמאית. רבים מהם הביאו איתם ניסיון מעשי ורקע עמוק שאפשרו להם להצליח לא פחות מבוגרי האקדמיה.

כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שאין מסלול אחד נכון. האקדמיה מספקת יסודות חזקים ומבנה חשיבתי שיטתי, ואילו למידה לא פורמלית יכולה להעניק יתרון של גמישות ויכולת פעולה מהירה. בעולם שבו גבולות הידע משתנים כל הזמן המפתח הוא שילוב, לקחת את העומק והמשמעת האקדמית, אבל גם את ההבנה העסקית והנכונות להתנסות מחוץ למסגרת.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, הייתי שואל את עצמי שאלה בסיסית: האם אני רוצה להיות יצרן בינה מלאכותית או צרכן שלה? מי שרוצה לעמוד בחזית הפיתוח חייב תשתית חזקה של מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית - אלה הכלים שמאפשרים לא רק להבין אלא גם לדחוף את גבולות התחום. מי שמבקש להשתלב כמעט בכל מקצוע אחר, אם זה רפואה, הנדסה, משפטים או פילוסופיה, חייב להפנים שבינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מעבודתו, ושם האתגר הוא אוריינות: לדעת להשתמש, לשאול שאלות נכונות ולהבין את המגבלות.

העצה שלי: המיומנות החשובה ביותר היא ללמוד איך ללמוד. העולם נע בקצב דינמי והידע המקצועי מתעדכן כל הזמן. זה כבר לא מסלול חד־פעמי של תואר ואחריו קריירה רציפה, אלא מסע מתמשך של התאמות והעמקה.

מור אסיא

שותפה־מייסדת, iAngels

מה הייתי לומדת היום? מסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה

 מור אסיא / צילום: עוז שכטר

תמיד הייתי ילדת הייטק. בתיכון הרחבתי פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. הוכשרתי ביחידה 8200. למדתי לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ואני בוגרת MBA מאוניברסיטת קולומביה עם דגש על טכנולוגיה ואסטרטגיה. קורס תיאורטי שאהבתי היה משא ומתן.

אם התבקשתי להתחיל כיום לימודים, הייתי בוחרת במסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה. זה בסיס חיוני לעולם שבו AI יוביל את מרוץ החדשנות. אנשים יצירתיים, בעלי יושרה וחשיבה מבוססת נתונים יהיו הכוח המניע בצונאמי ה־AI העצום שממתין לנו.

אני מאמינה שחייבת להיות התמקדות מחודשת במדעים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה - כי משם עשויות להגיע פריצות הדרך לקידום איכות ואריכות האנושות. מדעי המחשב יפתח תתי־מומחיות שונות שיאפשרו לקדם את עתיד הרובוטים האנושיים. סייבר כמקצוע ימשיך להתפתח, כי ארגונים ופרטיים ידרשו הגנות מתוחכמות. טכנולוגיה פיננסית תמשיך את הדמוקרטיזציה והקומודטיזציה של שירותי בנקאות בעידן האונליין והמטבעות הדיגיטליים.

העצה שלי: לא להישאר רק בתיאוריה. שילוב בין למידה לפרקטיקה יאפשר למועמדים להיות רלוונטיים בעידן שבו בריכת הטאלנטים נעשית צעירה ותחרותית יותר.

ד"ר שמואל חרל"פ

בעלים ויו"ר קבוצת כלמוביל

מה הייתי לומד היום? פיזיקת קוונטים לצד ספרות והיסטוריה

 שמואל חרל''פ / צילום: כפיר זיו

העתיד צופן שתי מגמות. במזרח עליית עוצמת סין, ובמערב התחזקות האימפריות הטכנולוגיות: פייסבוק, גוגל וכדומה. לכן אני ממליץ ללמוד מדעים וטכנולוגיה ובראשם פיזיקת קוונטים. לצדם ספרות כללית והיסטוריה של אימפריות.

אנו לומדים להתמודד ולהשתלב בעולם פחות דמוקרטי. סין והאימפריות הטכנולוגיות מובילות להסתייגות מהדמוקרטיה הליברלית המוכרת, ויש אף כאלה שהיו רוצים להחליפה בשלטון טכנוקרטי. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא ללמוד את תחום המדעים המדויקים ופיזיקת קוונטים. לימודי היסטוריה של אימפריות חשובים כדי להיערך למגמות אלה שמעצבות את העתיד. כנדבך חשוב להשכלה הכללית לימודי פילוסופיה יוצרים תשתית להבנה עמוקה של תהליכים. אני עצמי עשיתי דוקטורט בפילוסופיה בהרווארד.

העצה שלי: השכלה וידע הם נכסים לשיתוף והקשבה.

נדיר יזרעאל

מייסד-שותף ו-CTO, ארמיס

 נדיר יזרעאל / צילום: Armis

מה הייתי לומד היום? מקצועות דיפ־טק או פשוט מתחיל לעבוד בסטארט־אפ ומדלג על התואר

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה בטכניון. באותם ימים, ובמשך שני עשורים, מדעי המחשב היה מסלול שנחשב לטוב מאוד. כיום, בלשון המעטה, שואלים עליו שאלות, ולא רק בישראל. בארה"ב יש בעיה ממשית לאנשים שלמדו את התחום ולא מוצאים עבודה, בגלל הביקוש למתכנתים עם ניסיון. זה לא שונה מהקושי שחווים ג'וניורים בתחום בישראל, שנאבקים למצוא תעסוקה.

במקביל מתרחש גל ה־AI, שבשנים הקרובות עלול לעשות מהפכה בעולם התכנות. אנחנו צפויים לראות יותר חברות שמעסיקות לאורך זמן פחות מ־20 עובדים. כשאני חושב על עולם כזה - אני שואל את עצמי מה הטכנולוגיה הזאת לא תחליף כל כך מהר. התשובה היא דיפ־טק.

לפני 15 שנה צחקתי כשאמרתי שלמדתי פיזיקה בשביל הנשמה. אבל היום אנחנו ממש בתקופה של תור זהב לעולם הפיזיקה וההנדסה הפיזית הגבוהה. עם תחומי ההנדסה והביולוגיה אלה מקצועות שתומכים גם בתשתיות AI, גם בעולמות המחשוב הקוונטי וגם בעולמות האסטרו־פיזיקה והביו־רפואה, ולכן אני ממליץ ללמוד אותם.

האופציה השנייה היא לא למהר ללמוד תואר, אלא ללכת כמה שיותר מהר לעבוד בסטארט־אפ ולצבור ניסיון תעסוקתי אמיתי. תואר אקדמי הוא חשוב, אבל היום הוא נעשה קריטי פחות ופחות. במקרים מסוימים הוא הפך לתעודה שמעניקה סטטוס, או סימן שהשקעת ועשית, אבל כשאתה שואל הרבה אנשים מה היה החלק הכי משמעותי בתואר שלהם, הם אומרים: עבודת הקיץ כמתמחה.

העצה שלי: להשקיע כל דקה פנויה בהתנסות עם כלי AI ובעיקר vibe coding. המציאות הזאת מאפשרת לאנשים להיות יזמים היום יותר מאי פעם.

קרן כהן חזון

מנכ"לית ויו"ר תורפז תעשיות

מה הייתי לומדת היום? מדעים ומנהל עסקים

 קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

את התואר הראשון שלי עשיתי בכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן. עבור התואר השני כבר נסעתי ללונדון, שם למדתי בבית הספר למנהל עסקים תכנון אסטרטגי ופיתוח עסקי. עשיתי תואר שני נוסף במימון באוניברסיטת תל אביב, וגם סיימתי את תוכנית המנהלים PON של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד.

כיום, כמי שמובילה תעשייה גלובלית, אני יודעת עד כמה העולמות שלמדתי שלובים זה בזה. הכימיה היא הבסיס של הטבע ושל החיים - מתהליכים בגוף האדם, דרך תרופות, מזון וחקלאות ועד לעולמות הקוסמטיקה, הריח ותוספי התזונה. הניהול מאפשר להפוך את הידע והמדע למוצר ולאחר מכן לבנות ממנו תעשייה. החיבור המנצח בין מדעים ומנהל עסקים מאפשר לי להיות מעורבת גם בשלב הרעיון והפיתוח וגם בשלבי המכירה והשימוש במוצרים. אני מאמינה שהשילוב הזה יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

לצד כל אלה, חשוב לי לומר כי תמיד הייתה בי סקרנות גדולה לרפואה. בעיניי זה לא עוד מקצוע, אלא ייעוד ודרך חיים. רפואה נוגעת ישירות בחיים עצמם, בדיני נפשות, ויכולה לשנות גורל של אדם ברגעים מכריעים. אין שליחות נעלה מזו.

העצה שלי: השילוב המנצח בין מדעים ומנהל עסקים יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

רועי צזנה

חוקר עתידים

מה הייתי לומד היום? הנדסה מכל סוג בשילוב מסלול הומניסטי

 רועי צזנה / צילום: איל יצהר

למדתי ביולוגיה בטכניון מהסיבה הפשוטה שזה כמעט התואר היחיד שהציונים שלי אפשרו לי להתקבל אליו. אבל בזמן הלימודים עקבתי אחרי הפוסטרים הפזורים בקמפוס, שמפרסמים הרצאות של פרופסורים אורחים מחו"ל, של דוקטורנטים שמציג את התזה שלהם ועוד. אמרתי לעצמי - למה אני כאן אם לא כדי ללמוד? הלכתי לסמינרים מכל הסוגים, ואת שיעורי הבית שלי עשיתי מאוחר יותר, עד חצות.

על האסטרטגיה הזאת אני ממליץ לכולם. העולם זז קדימה כל כך מהר, אז אתה חייב להיות רחב אופקים. אם נכנסת לאוניברסיטה ללמוד נושא מסוים, אין סיבה לעצום את העיניים לכל שאר הדברים שקורים בעולם, בדיוק להפך. טוב להתרחב, להסתכל על מה עוד שיש מסביב ולנסות כל הזמן להבין איך הדברים מתחברים ביחד. המיינדסט הזה הוא שהביא אותי למקום שבו אני היום.

ובאופן רשמי - הייתי ממליץ ללמוד מצד אחד הנדסה, כל הנדסה שהיא, כי גם אם הטכנולוגיה מתקדמת ויכולה לעשות כמעט כל מה שבני אדם יכולים, הרי שהנדסה מלמדת לחשוב בצורה מדויקת, להשתמש בכלים ביקורתיים וכך להתמודד גם עם עתיד לא צפוי. את זה כדאי לשלב במסלול הומניסטי של פילוסופיה, מוזיקה, ספרות או פסיכולוגיה. הסיבה לשילוב עם ההומני היא שהעולם עומד להיות מבוסס על רעיונות חדשים. לעיתים קרובות אפשר לזהות בעיות או הזדמנויות לשינוי רק כשמשלבים תחומים שונים.

העצה שלי: העולם זז מהר. כשאתם נכנסים לאקדמיה, הסתכלו סביב. נסו להתרחב מעבר לתוכנית שבחרתם, ללמוד עוד דברים ולהבין איך הם מתחברים ביחד.

אבנר סטפק

מבעלי מיטב בית השקעות

מה הייתי לומד היום? ניהול ותקשורת

 אבנר סטפק / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי באוניברסיטת תל אביב בחרתי כבר בגיל 15. זה היה רגע לפני שהייתי צריך לבחור מגמה בתיכון אהל שם, ורציתי להבין אילו ציוני בגרות ופסיכומטרי אני צריך כדי להתקבל לחוגים ניהול ותקשורת. אני ילד שנולד לתוך שוק ההון. אבא שלי, צבי סטפק, הקים את בית ההשקעות מיטב ואני עבדתי בו עוד כשלמדתי בבית הספר היסודי. ידעתי שאת החלק הפרקטי יותר לעבודה אקבל מהחוג לניהול, ואת החלק שיותר עניין אותי אקבל בתקשורת. לא הייתה לי שום כוונה להיות עיתונאי, מגיש או פרסומאי, אבל זה עניין אותי אז וגם היום.

בדיעבד אני מרגיש שפגעתי בול. כן, יכולתי גם ללמוד עבודה סוציאלית (אני כזה גם ללא רישיון) או אופנה (התחום האהוב עליי) וכנראה שגם אז היה לי טוב בחיים. עם זאת, אם אני צריך לסייע לצעירים שמתלבטים לגבי לימודים כיום, יש לי כמה טיפים.

יש מעט מאוד מקצועות יישומיים באקדמיה, בגדול אלה רפואה, מדעי המחשב וחלק ממקצועות ההנדסה. יותר מ־90% מהחוגים האחרים לא מתיימרים לייצר לכם קריירה: רוב מי שלומד משפטים או חשבונאות לא יהיה עורך או רואה חשבון וכך גם לגבי אלה שלומדים פסיכולוגיה. אני מניח שבאשר למדעי המדינה, סוציולוגיה ופילוסופיה המסר אפילו יותר אינטואיטיבי. התואר הראשון הוא נייר הכרחי בדרך לרוב התפקידים במשק, ולכן, אם אתם לא מקרב אותם 10% שרוצים להיות רופאים או מהנדסי בניין, תבחרו ללמוד פשוט את מה שאתם אוהבים.

אל תשקיעו בציונים, תשקיעו בעבודה. אין פרמיה על הצטיינות בלימודים, כמעט להפך. כשאני רואה מצטיין דיקן בקורות החיים אני מניח שמדובר בפריבילג שיכול להרשות לעצמו פחות לעבוד ויותר להשקיע בלימודים. תמיד אעריך יותר את מי שמלצר, עבר כמאבטח, שירת לקוחות במוקד או בכל תפקיד אחר, במקביל ללימודים. ככל שתקדימו להיכנס לשוק העבודה, ככה תגיעו רחוק יותר בהמשך.

העצה שלי: תלמדו מה שאתם אוהבים, איפה שאתם רוצים. מה שיותר חשוב - תעבדו בזמן התואר.

יפעת אורון

שותפה ומנכ"לית בלקסטון ישראל

מה הייתי לומדת היום? לימודים כלליים, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ו־AI

 יפעת אורון / צילום: יורם רשף

למדתי לתואר ראשון בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון כחלק מעתודה אקדמית, וזה אפשר לי לפתח קריירה במפא"ת שבמשרד הביטחון. הלימודים סיפקו לי כלים יישומיים להבנת תהליכים מורכבים, ניתוח נתונים, אופטימיזציה של מערכות ועבודה עם טכנולוגיה ואנשים. הם הקנו לי גם חשיבה מערכתית שמאפשרת לראות את התמונה הגדולה ולתרגם רעיונות למציאות.

התואר השני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב העביר אותי מהקריירה הצבאית לאזרחות, ופתח בפניי את הדלת לוול סטריט. הוא סיפק לי הבנה מעמיקה במימון, אסטרטגיה וניהול גלובלי, ויצר עבורי את הבסיס להתחיל את דרכי בבנק ההשקעות הגדול בעולם ג'יי.פי מורגן.

אבל אם הייתי מתחילה את הקריירה שלי היום, הייתי בוחרת מסלול רחב יותר. העולם השתנה, וכך גם היכולות הדרושות בו להצלחה. הייתי מתחילה בלימודים כלליים, כי רוחב הדעת הוא שמאפשר לחבר בין תחומים שונים ולחשוב בצורה יצירתית. לצד זאת הייתי משלבת מדעים מדויקים עם מדעי הרוח. המדעים מטפחים חשיבה אנליטית ובחינה ביקורתית של רעיונות, ואילו מדעי הרוח מעמיקים את ההבנה של אנשים, חברות ותרבויות.

הייתי מקפידה גם להרחיב את הידע על העולם: כלכלה, גיאופוליטיקה, היסטוריה ופילוסופיה. בעידן הגלובלי שלנו הבנת הכוחות שמעצבים שווקים וחברות היא לא מותרות, אלא תנאי בסיסי.

ומעל לכול הייתי שמה דגש מיוחד על טכנולוגיה, בעיקר על בינה מלאכותית. היום, בכל תחום - עסקים, מדע, רפואה או אמנות - AI משנה את כללי המשחק.

העצה שלי: מי שילמד לרתום את הבינה המלאכתותית לא רק ככלי טכני, אלא גם באופן אסטרטגי ויצירתי, יחזיק ביתרון מכריע כאדם תורם, משפיע ויצרני.

פרופ' דוד הראל

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים

מה הייתי לומד היום? מתמטיקה ומדעי המחשב

 פרופ' דוד הראל / צילום: מיכל פתאך

במקור בכלל תכננתי ללמוד מתמטיקה ולשון, אבל אז, ב־1971, הושק לראשונה המסלול למדעי המחשב בתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, ובחרתי בו לצד המתמטיקה, ואני לא מצטער על כך לרגע. זו קומבינציה מנצחת שפותחת דלתות גם לאקדמיה וגם להייטק. אפשר להגיע ממנה לעיסוק בביולוגיה מערכתית ובביו־אינפורמטיקה.

המשכתי לתואר השני באוניברסיטת תל אביב, תחילה במתמטיקה ואז בתיאוריה של מדעי המחשב, וזה התחום שבו עשיתי את הדוקטורט ב-MIT. עם השנים יצא לי גם ליישם את הידע הזה בעבודה בתחום הביולוגיה החישובית, הכימיה החישובית (דרך פרויקטים על חוש הריח) ולאחרונה גם בשפה ובבלשנות. הכול בזכות המתמטיקה, שנמצאת בבסיסם של הדברים.

אם הייתי מתחיל ללמוד עכשיו הייתי עושה שוב את אותה הבחירה בדיוק, וזה גם המלצתי לסטודנטים שמתחילים ללמוד בימים אלה. אמנם הבינה המלאכותית עולה ופורצת ומתעצמת, ואפשר לעשות איתה המון דברים, אך זו שגיאה לתלות הכול בה. הבסיס של מדעי המחשב הקלאסיים חשוב מאוד להבנה ועיסוק בתחומי טכנולוגיה רבים, ובהם גם הבינה המלאכותית.

העצה שלי: אל תתפתו לתוכניות שעוסקות בבינה מלאכותית בלבד. למדו את הבסיס - עליו הכול בנוי.

אורית בנבנישתי

מנכ"לית קבוצת תיגבור

מה הייתי לומדת היום? מסלול רב־גוני כמו מחשבים ומנהל עסקים

 אורית בנבנישתי / צילום: מורג ביתן

אנחנו כל הזמן מוקפים במספרים ובתפיסות עולם שונות, ולכן בחרתי ללמוד תואר ראשון בסטטיסטיקה ותואר שני בחקר ביצועים, שניהם באוניברסיטת תל אביב. הלימודים נתנו לי כלים חזקים מאוד מול המציאות הזאת. למשל, אני נוטה להסתכל על דברים כיום דרך תרשימי זרימה, והיום החומר שמלמדים בחקר ביצועים הרבה יותר פרקטי ממה שהיה בתקופתי.

בשלב מסוים החלטתי ללמוד גם תואר ראשון במשפטים. אני זוכרת שאמרתי לכל מי שהיה סביבי: אם אתם רוצים להתקדם לניהול, זה תואר חשוב. הרי בסוף כמעט כל דבר בעולם התעסוקה קשור לחוזים: חוזי עבודה, חוזים מול לקוחות, מערכות יחסים עסקיות.

אם הייתי מתחילה ללמוד היום לא חושבת שהייתי בוחרת שוב בסטטיסטיקה. יש כיום מגוון עצום של תחומי לימוד שמאפשרים לשלב, למשל מחשבים עם מנהל עסקים. הייתי בוחרת במסלולים יותר רב־גוניים, שמציעים מניפה רחבה יותר של אפשרויות לעתיד ופותחים יותר דלתות בקריירה.

העצה שלי: יש היום אג'נדה שלפיה לפעמים אפשר להצליח גם בלי דרך אקדמית, אבל אני מאמינה שלימודים עדיין חשובים מאוד. תארים נותנים לא רק ידע מקצועי, אלא גם כלים בסיסיים ללמידה: איך להתבטא, איך לפתור בעיות ואיך לעבוד בצוות.

הנאדי סעיד

מייסדת ומנכ"לית Sensai

מה הייתי לומדת היום? מתמטיקה ופיזיקה

 הנאדי סעיד / צילום: כדיה לוי

למדתי חשבונאות, מימון ויזמות, עם התמחות מעשית בתעשיית התרופות, ההייטק והפיננסים.

אם הייתי מתחילה ללמוד באוניברסיטה היום, הייתי שוקלת כדי להרחיב את האופק התעסוקתי שלי. שני התחומים הראשונים הם מתמטיקה ופיזיקה, מכיוון שהם עומדים בבסיס ה־AI ולמידת המכונה. הביקוש לאנשים בעלי ידע מתקדם במתמטיקה ופיזיקה גבוה בשוק הזה.

עם זאת, אם את הבחירה שלי בלימודים היו מנחים התשוקה והעניין, הייתי לומדת קיימות. לפי דוח עבודות העתיד ל־2025, שפרסם פורום כלכלת העולם (world economic forum), הסתגלות לשינויי האקלים הוא הטרנד השלישי ברמות ההשפעה בתחום. זה גם נושא שתואם את האמונות האישיות שלי בנוגע לחשיבות הקיימות.

כולנו עסוקים במעקב אחרי הטרנדים ב־AI, אך חשוב לזכור שהכוח הדוחף מאחורי הכלים הוא אנשים, ומקצועות כמו חינוך, סיעוד, טיפול ועבודה סוציאלית הם בין החשובים ביותר, וגם אלה שצפויה בהם גדילה משמעותית.

העצה שלי: כל תחום שתבחרו חייב לכלול רמה בסיסית של טכנולוגיה ואוריינות עסקית.

איציק קרומבי

מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב

 איציק קרומבי / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי התחלתי בישיבה - שש שנים שבהן עסקתי רק בלימודי קודש מהבוקר עד הלילה. זה היה מאתגר מאוד, אבל גם נתן לי הרבה סיפוק והקנה לי יכולת למידה והתמדה. אבל אז החלטתי לאתגר את עצמי, נסעתי לכולל קטן בערד ועשיתי הסמכה לרבנות, עם מסלול מוגדר מראש ומבחני ידע חיצוניים. זה הכין אותי לקראת הלימודים באקדמיה.

כשהחלטתי ללמוד תכנות לא באמת היה לי רקע והבנה לקראת מה אני הולך וגם לא הייתה לי תעודת בגרות. חיפשתי את המסלול המהיר ביותר בשבילי והגעתי ללימודי המשך של הטכניון. השקעתי גם בלמידה עצמית עם ספרים והרבה תרגול, והצלחתי להשתלב בחברות הייטק, עד שיצאתי לדרך עצמאית, הקמתי סטארט־אפ עם שותפים, גייסנו כסף, הגענו לשוק מהר, ואחרי שלוש שנים מכרנו את החברה.

אלא שאז לראשונה שאלתי את עצמי אם זה בכלל המקצוע שאני רוצה, אם נועדתי לשבת לכתוב קוד כל החיים, ואם לימודי התכנות היו נכונים עבורי, ואז, במקום לעשות תואר נוסף בתחום ההנדסה והטכנולוגיה, עשיתי את הצעד הכי לא צפוי שיש והתחלתי תואר בחינוך ומחשבת ישראל.

מאז שעזבתי את ההייטק, אני עוסק בשילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה. בתפקידי כחבר בוועדת היגוי של המועצה להשכלה גבוהה אני משקיע הרבה מאמצים לא רק בשלב הלימודים האקדמיים, אלא גם בתוכניות ייעוץ והכוונה, שיאפשרו לצעירים החרדים לבחור את המקצוע הנכון עבורם.

אם הייתי צריך להחליט מה ללמוד היום, הייתי כנראה בוחר שוב במדעי המחשב. אבל אני חושב שצעירים צריכים לשאול אם המקצוע הנלמד יאפשר להם קריירה מקצועית טובה יותר או פחות. לבני אדם יש ערכים, שאיפות, מחשבות ורצונות, הם לא מכונות שצריכות לייצר ערך טכני כל הזמן.

העצה שלי: אדם צריך לשאול את עצמו אילו דפוסי מחשבה הוא יפתח ואיזה ערך מוסף הוא יביא לעצמו ולאחרים, וכך לבחור את המסלול האקדמי.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג