מדעי המחשב אאוט, ביולוגיה אין: מפת הביקושים האקדמית נחשפת

AI כובשת בסערה את העולם, המחשבים הקוונטיים מתקדמים בצעדי ענק, מקצועות משתנים, המצב הגיאו־פוליטי הפכפך, משבר האקלים משנה מדינות, ובתוך העולם הזה שטובע בביצת אי־הוודאות נדרשים הצעירים להרים את הראש ולהחליט: מה נכון ללמוד עכשיו?

"אנחנו בסערה מושלמת בכל הקשור לאקדמיה", מצהיר פרופ' אלישי עזרא־צור, דקאן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, "מצד אחד המלחמה והמילואים, ומצד שני כניסת ה־AI ומה שהיא עושה למקצועות שנחשבים לקטר של המשק".

● פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
● פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
● פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום

אלא שגם ללא העולם המשתנה בקצב מסחרר, בחירה של מסלול לימודים בגיל צעיר מציבה אתגרים: לנסח את הערכים והמטרות שלי, עוד לפני שהתנסיתי בכלל בעולם העבודה, ואם כבר הצלחתי לנסח כאלה עליי להעמיד מולם בשורה ייצוג ריאלי של מקצועות רלוונטיים - מבלי באמת להכיר אותם. אחר כך צריך לטוות למארג הזה את הכישורים האישיים שלי וגם לעשות אומדן כלכלי של ההכנסות הצפויות לי, לצד השעות ומול ההוצאות ביוקר מחיה גובר - או במילים אחרות: לדמיין חיים של מבוגר.

יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות הגדולות בישראל מה השתנה, מהם המקצועות החמים ואלו מסלולים חדשים שווה להכיר.

"כבר לא מתחננים להתקבל"

אחת המגמות הבולטות כיום בעולם האקדמי היא הירידה בביקוש לתואר ראשון במדעי המחשב, תחום שבעבר שגשג בהעדפות המועמדים. "פעם כבר ביולי־אוגוסט היינו סוגרים את ההרשמה לתואר הזה, עם תורים של אנשים שמתחננים להתקבל", מעיד פרופ' גל דבוטון, משנה לרקטור אוניברסיטת בן גוריון. "היום רואים התמתנות. זה ככה בכל האוניברסיטאות.

"הבינה המלאכותית טורפת את הקלפים. בעוד בעבר השכלה בתחום מדעי המחשב נחשבה כהימור בטוח לפרנסה, היום לא ברור איזה נתח יתפוס ה־AI בחלוקת העבודה העתידית.

"סטודנטים מבריקים, שבעבר מדעי המחשב הייתה הבחירה הראשונה שלהם, זורמים להנדסות קלאסיות יותר. בהנדסת חשמל הביקוש תמיד היה גבוה, והשנה יש ממש נהירה, וכך גם בהנדסות אחרות: מכונות, ביו־רפואית, ביוטכנולוגיה. ההנחה שלהם היא כנראה שבעולם ה־AI בסיס הנדסי נותן יותר ביטחון תעסוקתי".

פרופ' אריה רייך, סגן רקטור אוניברסיטת בר אילן, מסביר שהסטודנטים מוטרדים ממה שנקרא משבר הג'וניורים. "הם חושבים שיהיה להם קשה לקבל את המשרה הראשונה בתחום הזה, כי ה־AI תתפוס את מקומם". לדבריו, הם גם לא כל כך טועים. "אנחנו מקבלים מסרים מהתעשייה שהם צריכים את תלמידי התארים המתקדמים".

זו גם אולי הסיבה לפריחתו של התואר השני בתחום. רייך מספר כי חל גידול ברישום לתואר שני במחשבים בקרב מי שבכל זאת עשו בו את התואר הראשון. "התפיסה היא שתואר שני ייתן את האדג', את הבידול האנושי".

פרופ' רודד שרן, ראש בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי אצלו דווקא לא ניכרת ירידה בביקוש לתחום. "אבל כן רואים עלייה בביקוש לתואר הדו־חוגי בהנדסת מחשבים", הוא מוסיף. "רואים גם את העניין בביו־אינפורמטיקה משגשג, כי היכולת להגיע לתוצאות אמיתיות בתחום הזה - במקום שלא הייתה בו בעבר". גם בטכניון מדברים על מגמה יציבה. פרופ' עודד רבינוביץ', המשנה הבכיר לנשיא, מציין: "אני מאמין שלבוגרי מדעי המחשב בטכניון לא יהיה אתגר תעסוקתי". אבל מודה: "יש שיח לגבי זה".

"מלמדים ליישם את הבינה"

השפעותיה של הבינה המלאכותית על האקדמיה לא מצטמצמת לביקושים בתחום מדעי המחשב, ובמוסדות האקדמיים נערכים לעולם החדש. זה לא אתגר פשוט כל כך, בהתחשב בעובדה שרק בשלוש השנים האחרונות עבר התחום שינויים דרמטיים. אז איך נערכים כשהעתיד משתנה תוך כדי?

"בכל רגע שחולף כלים שנלמדו בעבר הופכים להיות לא רלוונטיים", מספר רייך על ההתמודדות. בבר אילן החליטו לגשת לאתגר בעזרת מחלקה למדעי המידע, שבמקום לשבת בתוך מדעי המחשב יושבת דווקא במדעי הרוח. "זו מחלקה שבה מתמקדים בסוגיות הקשורות ליישומים של מידע. לכן לאחרונה גם החלפנו את שמה למחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. אנחנו לא מלמדים בה תכנות, אלא איך ליישם את הבינה עבור חברות ועסקים. התואר שהמחלקה הזאת נותנת הוא לא במדעי הרוח, אלא תואר מדעי".

במקביל בפקולטה להנדסה נפתחו קורסים בנושאי הנדסת נתונים. "מהנדסים בתחום הזה מובילים פיתוח של מערכות מידע חדשות, אלגוריתמים, מערכות לאופטימיזציה של מסחר אלקטרוני ושרשראות אספקה".

בבן גוריון מוקמים שני מכונים שניתן יהיה ללמוד בהם ארבעה תארים שונים עם דגש על בינה מלאכותית, ברייכמן שולב המקצוע בכל הקורסים למחשבים, ובאוניברסיטת תל אביב שונה שם בית הספר למדעי המחשב ל"מדעי המחשב ובינה מלאכותית" ושולבו קורסי בחירה רבים בתחום. אולי זו גם אחת הסיבות ששם לא ניכרת הירידה בביקוש למדעי המחשב.

פרופ' עזרא־צור מהאוניברסיטה הפתוחה רואה את הבינה המלאכותית כתואר המתווסף למחשבים. "כמו שהביולוגיה יצאה מהכימיה, אנשי הבינה המלאכותית ילמדו מחשבים ככלי, כמו שאנשי המחשבים היום לומדים מתמטיקה". לדברי עזרא־צור, לא לחינם התוכנית ללמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, שבראשה הוא עומד, היא המבוקשת ביותר באוניברסיטה כיום. "היא עקפה אפילו את התואר השני במנהל עסקים".

"אנשי הייטק חוזרים לרוח"

ומה עוד נמצא בעלייה, מלבד AI? פרופ' רבינוביץ' מהטכניון מספר על ביקוש גובר לתחום האווירונאוטיקה והחלל: "כנראה שבגלל המלחמה כולם מביטים לשמים, ומבינים שיש שם התרחשות. מעבר לכך, הנדסת חשמל ומחשבים תמיד מבוקשת והשנה ברישום שיא, ויש רישום יפה להנדסת מכונות והנדסה ביו־רפואית, וגידול בביקוש להנדסת חומרים, להנדסה אזרחית וסביבתית ולפיזיקה".

המצב בספרה המקומית, ואיתו המלחמה המתמשכת, בהחלט השפיעו על בחירות הסטודנטים באקדמיה. "בבן גוריון אנחנו רואים עלייה בביקוש למקצועות הבריאות ומדעי החיים - אולי בגלל המצב בדרום, ואולי בגלל המצב של ישראל בכלל", אומר פרופ' דבוטון. "רואים עלייה בביקוש לתחומי הביולוגיה, מדעי החיים והקוגניציה, סיעוד, עבודה סוציאלית - כל המחלקות הקשורות לאדם ולטיפול בו. כאן בדרום יהיה ביקוש למקצועות הללו".

מתוך התפיסה הזאת פתחו באוניברסיטה הדרומית תוכנית חדשה לסיעוד וגם להסבת אקדמאים לסיעוד. "זה אופק תעסוקתי. קולטים אנשים גם מחברות הייטק וביומד", מציין דבוטון. בתואר השני בפיזיותרפיה נחנכה מגמה מיוחדת לשיקום, תחום שישראל צפויה להיות בו מעצמה בשנים הקרובות, מכל הסיבות השמחות והעצובות. "אנחנו מציעים תת־התמחות בפיתוח והתאמת פרוטזות. בעבר היא הייתה קיימת ונסגרה, עכשיו יש ביקוש מחודש".

ההשפעה של המלחמה מתבטאת כנראה גם במשיכה מחודשת לתחומי הפוליטיקה והממשל, תולדות עם ישראל ומדעי המדינה. "רואים ביקוש ללימודי מזרח תיכון בכמויות שלא היו זה עשור", מציין דבוטון. גם בבר אילן המחלקה למזרח תיכון בעלייה. "הצבא החליט לפני כמה שנים שהוא לא צריך דוברי ערבית. זו טעות כמובן. עכשיו יש ביקוש מחודש", מספר פרופ' רייך.

באוניברסיטה הפתוחה מדברים על עלייה בהתעניינות במדיניות ציבורית. "התואר השני בתחום הזה מאוד מבוקש", אומר עזרא־צור. "אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם השלטון המקומי ורשמנו בתחום הזה גידול של עשרות אחוזים".

רייך מספר על עלייה רציפה, שנמשכת זה כמה שנים, בהרשמה למדעי הרוח, "גם מצד צעירים וגם מצד מבוגרים יותר שכבר עושים קריירה, אפילו בהייטק. הם באים לעשות תואר שני או דוקטורט ביהדות או בפילוסופיה או בתוכניות בינתחומיות - בשביל הנשמה".

ברייכמן השינויים קשורים להקמת בית הספר לרפואה. "התוכנית שלנו היא ארבע־שנתית שניתנת לתלמידים בעלי תואר ראשון", מתאר פרופ' אמנון להבי, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה. "כעת מגיעים אלינו יותר סטודנטים לתואר ראשון שרואים עתיד פוטנציאלי ברפואה ולומדים בפקולטות הקדם־רפואיות. בנוסף, אנחנו פותחים את קורסי הליבה בתחום הזה לכל הקמפוס, ויכול להיות שסטודנטים שמעולם לא חשבו ללמוד רפואה, כן יימשכו לכיוון הזה".

פיתוח משחקי מחשב

אז מה עוד חדש? "בבן גוריון קיבלנו את אישור המל"ג לפתיחת תואר בקיימות ושינוי אקלים", מספר דבוטון. "אנחנו מלמדים את התחום דרך הפנים המדעיות וההנדסיות שלו וגם הפוליטיות והחברתיות. התואר באקלים הוא על־פקולטי ומשלב 180 חברי סגל מכל הדיסציפלינות. זה ייחודי למדי בעולם".

בבר אילן המחלקה לגיאוגרפיה שינתה את שמה למחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, וגם ברייכמן נוסדה תוכנית קיימות חדשה, עם דגש על חיבור למנהל עסקים ועבודה קרובה עם חברות מסחריות וסטארט־אפים בתחום. "זה נתפס כתחום רך, אבל אנחנו רוצים לשים דגש על ביזנס וטכנולוגיה", מסביר להבי. "אנחנו רוצים לעשות לקיימות את מה שכבר קרה לניהול הבריאות והביומד. יש כאן פוטנציאל עסקי לא ממומש".

חיזוק תוכניות לימוד הקיימות בישראל מגיע בתקופה שבה בארה"ב הממשל הופך את התחום למוקצה. אבל יש מי שסבור שדווקא זה מה שמאפשר למדינות אחרות לפרוח. "אירופה עדיין מתעניינת בקיימות. אולי תהיה התרחבות של הסכמי אברהם, שתקדם את התחום הזה בלי תלות בארה"ב", אומר להבי.

רבינוביץ' מספר כי בטכניון נפתחו בשנתיים האחרונות תוכניות משולבות רבות, למשל רפואה עם מדעי הנתונים או שילוב של אווירונאוטיקה וחלל עם פיזיקה. "עבור סטודנטים מחו"ל פתחנו תואר בו הלימודים מתחילים באנגלית בשילוב של שמונה פקולטות, ואחר כך הם מתפזרים בין תארים שנלמדים בעברית". השנה יתחילו את התואר הזה 26 סטודנטים. "התוכנית נותנת מענה למועמדים שיש להם זיקה לעברית, ושגילו שפחות נוח להם ללמוד במקומות אחרים".

באוניברסיטת חיפה נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבה בפיתוח משחקי מחשב, כולל הכשרה מעשית בתחום. נוסף על כך נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבת Blue Tech - פיתוח טכנולוגיות לניצול משאבים ימיים.

לסיכום, שאלנו גם את ChatGPT אילו מסלולי לימוד בישראל יכינו את הסטודנטים בצורה הטובה ביותר לשוק התעסוקה העתידי. הוא מנה שורה של תחומים: למידת מכונה, מדע הנתונים, אבטחת מידע, ניהול סביבתי, מערכות רובוטיות ואוטומציה בשילוב גורמי אנוש, מדעי הבריאות וטכנולוגיות רפואיות, וגם מדיניות ציבורית עם זיקה טכנולוגית. אבל מעל הכול, הוא מזכיר שהכישור החשוב ביותר הוא לא לדעת הכול - אלא לדעת איך ללמוד.