האם עתידה של שונית האלמוגים במפרץ אילת בסכנה? דוח ניטור חדש של המשרד להגנת הסביבה, מעלה ממצאים מדאיגים באשר למצבה של השונית שהוגדרה כאחת משוניות האלמוגים היציבות בעולם, בעוד שמשבר האקלים גורם להלנתן והיעלמותן של שוניות ענק משמעותיות. לפי הדוח, שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית. אחוז כיסוי האלמוגים ממשיך לרדת מאש, בעוד שטמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות.
הניטור הלאומי, שבדק את מצב השונית בשנת 2021 נערך באמצעות המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. בחודש מרץ 2020 התמודדה העיר אילת עם סערה חריגה בעוצמתה שהובילה לשבירת חלק מהאלמוגים וכיסויים בחול וכן לסחף פסולת חוף וחלקי תשתיות. הסערה גרמה לאובדן של בין 6% ל-22% מכיסוי האלמוגים בשונית.
בסיכום השנה שלאחר הסערה, 2021, עולה כי לא רק שהשונית לא השתקמה, אלא נמצאה ירידה של כ-5% נוספים בכיסוי האלמוגים. מממצאי הניטור עולה, כי תוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום - כשברקע ישנו חשש לפגיעה נוספת בערכי הטבע כתוצאה מפעילות הבנייה של עיריית אילת לחופי הים, עבודות אשר מקשות עוד יותר על שיקומה של שונית האלמוגים, ומתבצעות למרות התנגדות עזה של המשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה והתושבים.
טמפרטורת פני הים ממשיכה לעלות
מגמה מדאיגה נוספת שנצפתה בדוח היא המשך העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ -0.045 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC. במשך רוב השנה, עד לאמצע חודש ספטמבר, הייתה טמפרטורת פני הים גבוהה מהערך הממוצע הרב-שנתי ובחודש אוגוסט תועדה עלייה דרמטית של שלוש מעלות בתוך כשבוע. ד"ר דרור צוראל, מהמרכז המדעי לניטור ומחקר בים, היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, מסביר את המשמעות: "האלמוגים באילת אמנם נמצאו כעמידים לטמפרטורות גבוהות, אך התחממות מי הים משפיעה על יתר החי והצומח בשונית. דוגמה לכך ניתן לראות במרבדי עשב הים שנודדים לעומק בגלל טמפרטורת המים. בעבר היו מרבדי עשב הים נמצאים במים הרדודים אך כיום כמעט לא ניתן למצוא אותם במים רדודים מ-10 מטרים. מרבדי עשב הים הם בית גידול חשוב ומהווה אתר רביה, מסתור ואמנה לדגים צעירים שבהמשך ינדדו כבוגרים לשונית״.
שונית האלמוגים במפרץ אילת / צילום: דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה
טמפרטורת מי העומק ירדה בשנים 2008-2007 כתוצאה מהערבוב העמוק בשנים אלה, ובשנים שאחרי כן נמדדת עלייה בטמפרטורות במים העמוקים. על אף הערבוב העמוק בשנת 2012 לא ניכרת ירידה בטמפרטורת המים העמוקים מ -500 מטרים ומגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים נמשכת. עליה מתמשכת נמדדת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988. אך שנת 2021, סוגרת עשור ללא ערבוב עמוק במפרץ. צוראל מסביר על חשיבות הערבוב העמוק: "ערבוב עמוק הוא תהליך שבו המים העליונים מתקררים בחורף ושוקעים למטה והמים העמוקים, שבהם הצטברו נוטריינטים (חנקן וזרחן) עולים לפני השטח. בעבר תופעה זו הייתה מתרחשת אחת ל-3-4 שנים, ב-2021 נרשם עשור שלם ללא ערבול עמוק כי מי השטח לא מתקררים מספיק בחורף ולא שוקעים. מצב של היעדר ערבול משפיע על כל המערכת. בגלל התדירות הנמוכה, כמות חומרי הדשן שמצטברת במים העמוקים גדלה והמפרץ לא מתנקה מעודפי חומרי דשן. כשאלה עולים למעלה הם גורמים לפריחת אצות שפוגעת באלמוגים. עליית נוטריינטים שהצטברו במשך עשור אל פני השטח מקשה גם היא על השונית להשתקם מנזקי סערת 2020".
גם קיפודי הים נפגעים
לא רק השונית נפגעת בשל שינויי האקלים, נזק של בני האדם למערכות האקולוגיות והסערה הקשה שידע המפרץ. פגיעה חמורה נוספת נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ אילת. כך, נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004, כשהחל הניטור. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מהאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. כמו-כן, כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפתה עם עיוות בשלד הגירני, שלא התרחש בעבר.
אחת מהמלצות הדוח היא שלאור גורמי העקה הגלובליים שצפויים להתגבר בשל שינויי האקלים, יש למנוע הצטברות גורמי עקה מקומיים, מכיוון שמערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות עליה במקביל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
