כלה יכולה ללבוש כל מה שבא לה, עובדת לא יכולה

הסרטון הוויראלי של הכלה (והשמלה) שהטריפה את עומר אדם הוא הזדמנות לדון בסוגיית הלבוש בעולם העבודה, ובפרט בלבושן של נשים. אקדים ואומר שזה איננו תחום המומחיות שלי, אני לא מבינה יותר מדי איזה צבע משדר מה, איזו חליפה הכי מתאימה לישיבת דירקטוריון, אם בכלל, ומה הכי הנכון ללבוש לראיון או סתם ביום עבודה. אבל בדבר אני די בטוחה - חריגה משמעותית מקוד הלבוש המקובל בארגון ו/או בתעשייה עלולה לגבות מהקריירה מחיר לא מבוטל, בפרט מנשים.

צעד אחד רחוק מדי

מדוע? כי עולם העבודה אינו שונה מהעולם שמחוצה לו. גם הוא שופט הופעה חיצונית של נשים בחומרה רבה יותר מאשר את זו של הגברים, במיוחד כשההופעה נתפסת לא מספיק "מכובדת", ובעיקר כשמדובר במנהלות.

לכן לא הופתעתי לשמוע מבכירה שסיימה לאחרונה קורס דירקטורים כי ההמלצה הגורפת היא להקפיד על לבוש שמרני דיו. המרצה, סטייליסטית נחשבת, הנחתה נשים להקפיד על לבוש "לא חשוף מדי, לא עקבי סיכה גבוהים, לא חצאיות או שמלות מיני" - מחשש לפגיעה בתדמית המקצועית של הדירקטורית, שעלולה להיתפס "מצועצעת, פתייניות, זולה".

בשמיעה ראשונה זה מקומם, אבל האמת היא שנתקלתי לא אחת בעובדות בדרגים שונים שחוו קשיים בתהליך חיפוש העבודה, רק בגלל הופעה לא מתאימה. למשל, מזכירה בכירה בת 34, אקדמאית עם ניסיון בחברה גלובלית, שתקופה ארוכה מדי לא הצליחה למצוא עבודה. בזכות ניסיונה היא הגיעה לדי הרבה ראיונות בחברות טובות, וברובן עברה בהצלחה שניים-שלושה שלבים לפחות, אבל בסוף נפסלה. היא לא ידעה למה, למעט פידבק אחד שקיבלה ממנהלת גיוס, שאמרה לה: "את יותר מדי זוהרת".

המרואיינת, בחורה מוכשרת, מרשימה ויפה מאוד, לא הבינה מה הבעיה עם "זוהרת" ,אז הסברתי לה שזו מכבסת מילים ל"את יותר מדי סקסית"; שהופעתה ושפת הגוף המפלרטטת שלה גורמים לתחושת אי-נוחות, שגם אני חוויתי בשיחה איתה; שדווקא התכונה שאמורה להקנות לה יתרון בשוק העבודה (לאנשים יפים יותר קל למצוא עבודה) פוגעת בה, רק כי היא לוקחת אותה צעד אחד רחוק מדי.

ההבדל בין העבודה לראיון העבודה

המראה שהצבתי לפניה לא נעמה לאוזניה, אבל היא הפנימה את ההמלצה ובראיונות הבאים השכילה להגיע בהופעה שמרנית על גבול הנזירית. תוך כמה שבועות היא התקבלה לעבודה באחת משתי החברות הנחשבות במשק, ולא במקרה. היא העבירה את הפוקוס בראיון אל הניסיון שלה, המקצוענות, היכולות הגבוהות, כשהופעתה המרשימה סייעה לתהליך במקום לחבל בו.

אבל להבדיל מחיפוש עבודה, שם קל יותר לזהות הופעה חיצונית לא מתאימה כחסם, לבודד ולנטרל ככל הניתן את השפעתה - כשמדובר בהתפתחות הקריירה בתוך הארגון, הבעיה מורכבת בהרבה. מדוע? כי ברוב תהליכי גיוס המראיינים פוגשים באדם לראשונה, ועל כן השליטה שלו על הרושם שהופעתו החיצונית יוצרת גבוהה בהרבה. לעומת זאת, בארגון בו הוא עובד הרבה יותר מסובך לזהות, לבודד ולנטרל את ההופעה החיצונית, כי היא כבר "צבעה" את התדמית המקצועית של העובד.

הממונים הרי לא אומרים לעצמם "ההופעה שלו/שלה מוזנחת" או "הוא/היא מתלבש/ת חשוף מדי" - הם פשוט מדרגים את העובד נמוך יותר בפרמטרים הרלוונטיים לקידומו רק בגלל ההופעה שלו, מבלי שהם מודעים לכך.

הופעה זו לא אסטרטגיית קריירה

חשוב להדגיש כי הדברים אינם שחור/לבן, מה גם שמנגד יש מי שטוענים כי הופעה סקסית דווקא מסייעת לנשים לקידום הקריירה, אבל לא הייתי ממליצה לבנות עליה קריירה. הסיכון בהופעה לא מתאימה הוא גדול מדי, כיוון שמאוד קשה עד בלתי אפשרי לשנות תדמית שכבר התקבעה. המשמעות היא עיכוב משמעותי בקידום הקריירה של בעלי פוטנציאל, שהרי קידום אמיתי הוא כמעט תמיד רק בארגון בו עובדים.

אז מחוץ לעבודה תלבשו מה שבא לכם, רק תדאגו שזה לא יזלוג לחיים המקצועיים. ולפמיניסטים האדוקים שבוודאי לא יאהבו את הטור הזה - גם אני לא מתה עליו, אבל כשהופעה חיצונית עלולה לפגוע בפרנסה, עדיף להיות חכם ולא צודק.

זיכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה. 

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה