יכולות להרוג, אבל גם להציל חיים: יכולות המרפא וכוחות ההרס של הפטריות

ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. כתבה חמישה ספרים עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדות פרס מאן בוקר ופרס הספר הלאומי משחק המלכות והמומחים הגדולים

הסתיו הוא עונת הפטריות. איזה אושר זה. הרומאים אמרו שפטריות הן מזון האלים; מבחינת הסינים העתיקים, הן סם החיים; ומבחינת אנשים רבים, לכל דבר עם כמהין יש טעם גן עדן.

אוהבי הפטריות מכונים "מיקופילים", בעוד ששונאיהן הם "מיקופובים". לשני סוגי האנשים האלה סיבות טובות להרגיש תחושות כל כך חזקות לגבי פטריות.

האיכויות הרפואיות של פטריות מוכרות כבר אלפי שנים. "קלאסיקת עשבי המרפא של שנונג", טקסט סיני עתיק על עשבי מרפא, שנכתב בזמן שושלת האן הסינית, בין השנים 25 ל־220 לספירה, הוא אחד החיבורים הרפואיים הראשונים בהן מוזכרות פטריות ריישי, המכונות גם "לינגז'י", המחזקות את מערכת החיסון של הגוף.

 פטריית לינגז'י / צילום: ויקיפדיה

האיכויות ההזייתיות של הפטריות

גם האיכויות ההזייתיות של פטריות מסוימות היו מוכרות היטב. בחברות עתיקות רבות, החל מתרבות המאיה ועד השבטים הויקינגים, השתמשו בפטריות המכילות פסילוסיבין, פטריות הזייה, כדי להגיע למצבי תודעה שונים בטקסים דתיים או בטקסים לקראת יציאה לקרב. אחד מהטקסטים הפרה־היספניים הבודדים ששרדו את הרס הכיבוש הספרדי, The Codex Yuta Tnoho Or Vindobonensis Mexicanus I, מוכיח איזה תפקיד מרכזי שיחקו פטריות בקוסמולוגיה של המיקסטקים, העם שחי במקסיקו לפני שנכבשה על ידי הנצרות.

השימושים הקטלניים בפטריות

אבל לפטריות יש גם צד אפל. כמאה מינים של פטריות, מתוך אלפי מינים, זוהו כרעילים. חלק מהם כה רעילים, כמו "פטריית אמנית המוות" למשל, שקשה מאוד להשתקם מההרעלה שלה, גם כשהטיפול מיידי. רצח באמצעות פטרייה הוא אחד הנושאים המרכזיים בספרי מתח, אם כי היום, בעידן המדע הפורנזי, די קל לפענח רצח מסוג כזה.

ישנה סבירות גבוהה שהפטרייה הזו גרמה למותו של הקיסר הרומאי קלאודיוס ב־13 באוקטובר, שנת 54. הרוצחת לכאורה, היא אשתו הרביעית אגריפינה הצעירה, שרצתה לעזור לבנה נירון להגיע לכס הקיסר. נירון הפך את הקיסר שנרצח לאל, כפי שהיה נהוג אז ברומא. על פי ההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס, נירון חשף את רגשותיו האמיתיים כלפי קלאודיוס, כשהתבדח שהפטריות הן מאכל האלים, ולראייה: קלאודיוס, בעקבות פטרייה, הפך לאל.

קורבן נוסף של "פטריית אמנית המוות", כך משערים, הוא האפיפיור קלמנס השביעי שמת ב־1534. הוא ידוע בעיקר בגלל סירובו לאשר את גירושי המלך האנגלי הנרי השמיני מקתרין מאראגון, הראשונה מששת נשותיו. כמאתיים שנה אחרי, התרחשה טעות מצערת: קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מת בווינה ב־20 באוקטובר 1740, לאחר שניסה לטפל בהצטננות וחום בעזרת המנה החביבה עליו, פטריות מאודות.

 האפיפיור קלמנס השביעי והקיסר קלאודיוס שהורעלו למוות על ידי פטריית אמנית המוות / צילום: ויקיפדיה

סגולות המרפא של הפטריות

פטריות לא צריכות להיות קטלניות כדי להיות מסוכנות. פטריות ארגוט, שנראות כמו גרגירים שחורים תמימים, יכולות לזהם דגנים, בעיקר שיפון. הפטרייה גורמת לעוויתות, תחושת צריבה והזיות מפחידות. ייתכן שצייר הרנסאנס, הירונימוס בוש, סבל מארגוטיזם - הרעלה הנובעת מאכילת מזון הנגוע בפטריית ארגוט, שכונתה גם "האש של אנטוני הקדוש"- כשצייר את ציורי הגיהנום שלו. עדיין לא ברור האם התסמינים המוזרים שתקפו את תושבי העיירה סיילם במסצ'וסטס, בזמן ציד המכשפות בין השנים 1692-1693, הם תוצאה של הרעלת ארגוטיזם.

למרבה הצער, המוניטין השנויים במחלוקת של הפטריות מנע מחקר מדעי לגבי רבים מהשימושים בהן. אלא שמוקדם יותר השנה, מחקר קטן שהתפרסם בירחון הפסיכופרמקולוגיה חשף עדויות התומכות במה שרבים מתלמידי המכללות כבר יודעים שנים: פטריות הזייה יכולות גם לרפא. במהלך שנת מחקר, תרופות המכילות פסילוסיבין הוכיחו שהן נוגדת דיכאון. כמובן שנחוצים מחקרים נוספים, אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות: פטריות מאודות עם שום הן המתכון לאושר.