החוקר שמצא תרופה לשחיקה בעבודה, והיא לא בדיוק מה שחשבתם

מסקר שערכה חברת הייעוץ גאלופ עולה כי 45% מהציבור חש שחיקה מסוימת בעבודה, ו־28% חווים זאת באופן משמעותי מדי יום • בראיון ל־HBR מסביר ארט מרקמן, מומחה לניהול קריירה, מה הן הסיבות לתחושה הזו וכיצד ניתן למנוע אותה

שחיקה / צילום: Unsplash, Amy Shamblen
שחיקה / צילום: Unsplash, Amy Shamblen

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

אודות הכותב

ארט מרקמן כתב עשרות מאמרים בנושאים שונים כמו פרודוקטיביות, התמודדות עם מתח וניהול קריירה, ונחשב למומחה בתחומים הללו. בין היתר, חיבר את הספר "הבא את המוח שלך לעבודה: שימוש במדע קוגניטיבי כדי להשיג עבודה, לעשות זאת היטב ולהתקדם בקריירה שלך".

ככתבת צעירה, אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שאני זכאית לתלושי מזון. בסופו של תהליך, זה מה שהזניק את חיי המקצועיים. זמן קצר לאחר מכן, התחלתי להתנדב בחיל השלום (Peace Corps, סוכנות עצמאית בארה"ב לקידום שלום עולמי). מבחינה כלכלית, זה לא היה מהלך מבריק, אבל זה אפשר לי להגשים החלום שלי. מאוחר יותר, אני ובעלי הקמנו סטארט־אפ די מצליח.

כל ההחלטות האלו אפשרו לי ולבעלי לחסוך כסף לעתיד. אבל אז, באחת מהפגישות עם היועץ הפיננסי שלנו, הוא שאל: "אתם תשושים מהעבודה?". זו שאלה חשובה, לא משנה באיזה שלב בקריירה, שכל אחד מאיתנו צריך לשאול. מי שמגיע לנקודה שבה הוא לא יכול לעשות את העבודה שלו, הוא מעמיד בסיכון את רשת הביטחון הכלכלית שלו. 

אנליסטית או מטפלת: מי צריכה לדאוג יותר מבינה מלאכותית 
החידה הגדולה של שוק התעסוקה האמריקאי: לאן נעלמו העובדים בני ה־20? 
● בראיון עבודה הרבה יותר חשוב מה שלא אמרתם | דעה
150 המעסיקים הטובים בישראל נחשפים 

כדי להבין לעומק את הבעיה, התקשרתי לארט מרקמן, מחבר הספר "הבא את המוח שלך לעבודה: שימוש במדע קוגניטיבי כדי להשיג עבודה, לעשות זאת היטב ולהתקדם בקריירה שלך". הוא כתב עשרות מאמרים בנושאים כמו פרודוקטיביות, התמודדות עם מתח וניהול קריירה.

"לא מבינים את הבעיה"

היום אני מבינה ששחיקה עלולה להוביל לבעיות כלכליות. האם אתה מסכים?
"אני חושב שרוב האנשים לא באמת מבינים את זה", משיב מרקמן. "כשרוב העובדים חושבים על סיבות לחוסר יציבות פיננסית, הם מתמקדים בנושאים כמו מיתון כלכלי או למגפה, שעלולים להקשות עליהם להתפרנס.

"אולם, הם לא שואלים את השאלה החשובה ביותר - האם העבודה שלהם שוחקת אותם עד כדי כך שאין להם כוח יותר לצאת מהמיטה? כשזה יקרה, הם עלולים למשוך את החסכונות שלהם כדי להתקיים ולא להמשיך במסלול שהם ציפו".

המטרה: לא להישאב לעבודה

במשך כל הקריירה שלי, חשבתי שעבודה מתמדת תוביל לחיים יציבים. אבל היום אני מתחילה להבין שהדרך שלי ליציבות כוללת גם לא לעבוד כל כך הרבה.
"אנשים צריכים למצוא איזון בין האנרגיה שהם משקיעים בעבודה, לבין האנרגיה שהם מקבלים בחזרה דרך פעילויות אחרות ודרך האינטראקציות שלהם עם בני משפחה וחברים.

"אני למשל, אוהב לעשות כל יום משהו שאינו קשור לעבודה בשום צורה. ב־2020, למשל, השתתפתי בפרויקט של אוניברסיטת טקסס. בכל יום, במשך שישה ימים, עסקתי 12 שעות בפרויקט, ולקחתי חלק בוועדה העוסקת במשבר הקורונה. אחר כך, בסוף כל יום שבתי הביתה ונסעתי על האופניים שלי במשך שעה. במילים אחרות, ניסיתי לשלב בחיי במשהו שלא היה קשור לעבודה שלי. זה יכול להיות כל דבר שמרגיש נכון כדי למנוע שחיקה יומיומית בעבודה".

אני מבינה שאתה בנית סוג של "תרופה" מפני שחיקה. אני טועה?
"את לא טועה, זה נכון מאוד. עובדים רבים חושבים שאם הם ייקחו חופשה אחת או שתיים במהלך כל השנה, זה יספיק להם כדי להתמודד עם יתר השבועות העמוסים בעבודה, ללא חופשות נוספות. זה לא ריאלי או נכון.

"כמובן שלהתנתק מהכול זה יכול להיות נהדר. סוף שבוע ארוך בכל מקום אחר שהוא לא העבודה יכול להיות נפלא, אבל לא כאן נגמר הסיפור. כדי למנוע שחיקה ולצבור אנרגיה מחודשת לשאר השנה, צריך גם להביט בדברים הקטנים מדי יום. למשל, לקחת אחר־הצהריים פסק־זמן קצר כדי לעשות משהו אחר שלא קשור לעבודה. לעתים קרובות, אנשים עובדים חצי יום, חותמים חצי יום חופש, ומבלים את אחר־הצהריים בכביסה, בסידורים או בטיפול בילדים. זה פשוט לא יעיל. אם כבר לוקחים הפסקה, צריך לעשות משהו מספק".

 
  

ליהנות מההישגים

חברת האנליטיקה וייעוץ אמריקאית, גאלופ, פרסמה בשנת 2018 תוצאות סקר, שמהן עלה כי 28% מהנשאלים דיווחו על שחיקה משמעותית בעבודה, ו־45% נוספים אמרו שלפעמים הם חשים שחוקים. מחקרים מראים כי בתקופת הקורונה המצב רק החמיר.

בשנתיים האחרונות "ימי החופש שלי" היו הסגרים בקורונה. הימים האלה לא עזרו לי להירגע כל כך, אפילו ההפך - הם היו די מלחיצים.
"רוב האנשים מסיימים משהו ושוכחים לעצור וליהנות מההישגים, ועוברים לדבר הבא. זה נכון במקום העבודה, אבל זה נכון גם בכל מקום אחר. כשהם מסיימים לסדר את המיטה שלהם בבוקר או לעזור לילד שלהם עם שיעורי בית, למשל, הם צריכים לקחת צעד אחורה ולהגיד לעצמם: 'וואו. מחקתי את זה מהרשימה שלי ומגיע לי ליהנות מהתחושה הזו'.

"דבר נוסף שהם יכולים לעשות הוא לשאול את עצמם האם יש דרכים מהנות לעשות את אותן מטלות, כמו להפעיל מוזיקה בזמן קיפול הבגדים, או לשיר ביחד עם הילדים בזמן שמסדרים את הארון. הארון אולי לא יהיה מסודר כמו שהם רצו, אבל את החוויה תהיה יותר מהנה. יש מחיר ליעילות שאנו מנסים ליצור".

אסכם את דבריך - לא להתעקש מדי על דברים משניים, לחגוג ניצחונות, ולמצוא דרכים ליהנות מהם. משהו נוסף?
"רק לזכור שלכולם יש יום רע לפעמים. יום רע אינו סימן לשום דבר מסוים, חוץ מזה שבני אדם הם בני אדם. אם היום הרע הופך לשבוע רע או לחודש רע, זה השלב שבה הם צריכים לשאול את עצמם האם הם זקוקים לעזרה בניהול הרווחה שלהם. אני ממליץ להם לפנות למטפל או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש אם הם זקוקים לתמיכה. זה יותר מבסדר. זה דבר הנכון עבורם לעשות".

© Harvard Business School Publishing Corp