מבצעים בדיקת רקמות באופן פרטי? אלה עשויות להיות ההשלכות

הכותבת היא ​עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

החוק בישראל מטיל הגבלות חמורות על ביצוע בדיקת רקמות באופן פרטי, ומתיר לבצען רק לאחר אישור מבית המשפט, שאף עליו מוטלות הגבלות בנתינת ההיתר. הבעיה היא שבעידן המודרני מדובר בניסיון לעצור שטף מים באמצעות אצבע בסכר, שכן בדיקות רפואיות רבות חושפות נתונים גנטיים באקראי, גם אם זאת לא הייתה מטרתן, כפי שראינו כולנו בפרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא. כמו כן, בארה"ב התחום פרוץ כמעט לחלוטין, וישראלים רבים פשוט פונים לבצע בדיקות בחו"ל, אפילו באמצעות שליחת דוגמית וקבלת התוצאה בדואר. 

● מתכננים להתחתן בנישואים אזרחיים? רוצו מהר להתחתן בזום 
● צירפתם לחשבון הבנק את הבן, אבל הבאתם בחשבון את הכלה? 
● מדוע חשוב להסדיר את הגירושים מבחינה פורמלית

תוצאות של בדיקת רקמות, שנערכה ללא אישור בית המשפט, אינן אמורות להיות קבילות בבתי המשפט, אולם בפועל בתי המשפט מתקשים לעצום עיניים מול הנתונים הברורים הניצבים למולם. דוגמה למקרה כזה נדונה השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ברקע הסיפור ניצבת מערכת יחסים מורכבת בין אישה בשנות הארבעים לחייה לבין אביה, אשר התגרש מאמה בגיל צעיר מאוד, לאחר תקופת נישואים קצרה. בעשר השנים האחרונות היחסים בין האב לבתו הידרדרו לכדי נתק מוחלט, והיא עברה לחיות בארה"ב.

אגב בדיקות רפואיות שערכה הבת, היא גילתה באקראי כי מוצאה האתני מצד אביה הוא מצפון אירופה ולא מצפון אפריקה, ולכן לא ייתכן שמי שנחזה להיות אביה, הוא אביה הביולוגי. הבת הנרעשת פנתה לאמה, שהודתה כי במקביל למערכת היחסים עם האב הנחזה, היא קיימה יחסים גם עם תייר שבדי, וכנראה שהרתה ממנו.

על אף הנתק רב-השנים, האם והבת פנו לאב הנחזה ועדכנו אותו בדבר התגלית, מבלי לצפות את ההשלכות. האב מצידו הודיע כי לאור מערכת היחסים הגרועה בינו לבין הבת, הוא חווה הקלה ברגשות האשמה שנשא עימו בעקבות הנתק, משהתברר לו כעת כי ממילא היא אינה ביתו. 

תביעת נזיקין 

בנוסף הגיש האב הנחזה תביעת נזיקין נגד האם, בטענה כי הונתה אותו לחשוב שהוא האב כל השנים, וכן הוא תבע לחייב את הבת לבצע בדיקת רקמות רשמית במדינת ישראל, שתאשר את תוצאות בדיקת הרקמות הפרטית.

התנגדותה של הבת לבצע את בדיקת הרקמות הרשמית נדחתה. בית המשפט אומנם הסכים עם טענתה כי האב אינו רשאי לעשות שימוש בתוצאות בדיקת הרקמות הפרטית כראיה בבית המשפט הישראלי, אולם הוא כן רשאי היה להציג את ההתכתבויות בין הבת, האב והאם בנושא זה, לאחר גילוי תוצאות הבדיקה, ומהן ניתן ללמוד ממילא מה היו התוצאות. בכך שכנע האב את בית המשפט כי קיים ספק סביר בדבר אבהותו, המקים עילה לביצוע בדיקת רקמות.

כמו כן נדחתה טענת הבת כי הנזק שעלול להיווצר לה כתוצאה מהקביעה שהאב הנחזה אינו אביה, מהווה שיקול למניעת ביצוע בדיקת הרקמות. בית המשפט הדגיש כי המגבלות בחוק הישראלי נועדו למנוע פגיעה בחסרי ישע - קטינים או חסויים, שתוצאות בדיקת הרקמות עלולה לסמן אותם כממזרים מבחינה הלכתית. במקרה זה האישה אינה קטינה או חסויה, ואף אין לגביה כל חשש ממזרות, מאחר שהאם הרתה לפני שנישאה.

אומנם תוצאות בדיקת רקמות, אשר יפסלו את האפשרות שהיא בתו הביולוגית של האב הנחזה, יכולים להציב בפני הבת ובפני צאצאיה מגבלות הלכתיות אחרות בעת נישואיהם, אולם הדין הישראלי נותן לכך משקל נמוך, לעומת זכותו היסודית של אדם לברר ולוודא מי הם הוריו ומי הם ילדיו הביולוגיים.

לכן גם אם רצונו של האב לערוך את הבדיקה נובע מתוך מטרה למרק את מצפונו על כך שלא שימש כאב תומך בבת לאורך השנים, ו/או מתוך מטרה לתבוע את עלבונו מאמה - אין בכך מניע פסול שבגינו צריך בית המשפט לחסום את ביצוע הבדיקה.