מרוויחים שכר גבוה ומצליחים במה שאתם עושים? לא בטוח שזה מספיק

מהי ההגדרה לעבודה טובה? כשעבדתי כחוקר בגאלופ, חברת אנליטיקה וייעוץ אסטרטגי לארגונים ברחבי העולם, קבעתי הגדרה פשוטה, מעשית ולא שנויה במחלוקת: עבודה טובה היא עבודה שבה אנו מקבלים שכר הוגן ותחושה שאנו טובים בתחום העיסוק שלנו.

בהינתן הגדרה זו, עולות השאלות למי יש משרה טובה ואילו מאפיינים יכולים לגרום לעובד לתפוס אותה ככזו.

מי עובד במשרה טובה?

נתוני מכון ADP (Automatic Data Processing), העוסק במחקר בשוק העבודה ובו אני משמש כראש חקר אנשים וביצועים מאז שנת 2017, מעניקים תובנות נוספות לגבי השאלה מהי ההגדרה לעבודה טובה. באמצעות דגימות אקראיות, אנו עורכים סקר חודשי שכולל 2,500 עובדים בארה"ב בכל חודש ומחקר עולמי שכולל 27 אלף עובדים ב־27 מדינות שונות, פעמיים בשנה.

באופן אולי צפוי, גברים, במיוחד אלה מתחת לגיל 40, פחות מתלוננים נגד אפליה מנשים, וחשים יותר ביטחון תעסוקתי. עם זאת, יש גם נשים שמשיבות כי המשרה בה הן עובדות נחשבת לטובה בעיניהן, בדגש על אלו שמרגישות שהן מקבלות שכר הוגן.

מהנתונים עולה שנשים רבות מרגישות שהן מרווחיות שכר ראוי, למרות שבממוצע, נשים בארה"ב מרוויחות 83 סנט על כל דולר שמרוויחים גברים. בנוסף, הן גם מביעות אמון גבוה יותר בעתיד החברה בה הן עובדות, היבט מרכזי בהגדרה של משרה טובה, כפי שארחיב בהמשך. לפיכך, במקרים אלה, המגדר אינו מנבא אם אנשים מאמינים שיש להם משרה טובה או לא.

  

עוד עולה מהסקרים שערכנו שמיעוטים חווים רמות שונות של אפליה פי חמישה ממה שעובדים אחרים מדווחים. אך במקביל יש סיכוי גבוה שהם ירגישו מעורבים יותר לעומת עמיתיהם, אלמנט נוסף שרלוונטי בהגדרה הרחבה למהי משרה טובה. זהו תחום שלם שראוי למחקר בפני עצמו, אך לעת עתה, מה שברור הוא שמשרה טובה אינה קשורה באופן ישיר למוצא או למגדר.

הגדרה רחבה למשרה טובה

בחינה עמוקה יותר של הנתונים מראה כי עבור עובדים רבים, השאלה האם הם נמצאים בעבודה טובה מושפעת לא רק ממהות המשרה, אלא גם מהניסיון האישי שלהם בתפקיד.

לכן, ההגדרה הפשוטה של ​​משרה טובה שהצגתי קודם - להצטיין בתחום העיסוק ולהשתכר בהגינות - היא בוודאי לא ההגדרה המלאה. הבה נבחן הגדרה חדשה ומעמיקה יותר: משרה טובה היא עבודה שבה אנחנו חושפים את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, מרגישים שעמיתינו מגבים אותנו, ולא מופלים על סמך המגדר, הגזע או הנטייה המינית. במקביל, אנחנו מרגישים שהמצב שלנו בעבודה יציב ויש לנו ביטחון שנקבל עזרה כשנצטרך.

אם אנחנו שואפים לעבוד במשרה שעומדת בקריטריונים אלה, נוודא שהממונה עלינו והסובבים אותנו הם אנשים שאנו סומכים עליהם. הסבירות שנחפש משרה חדשה גדלה באופן דרמטי אם נחוש חוסר אמון ולכידות. ככל שהצוות שלנו יהיה יותר מלוכד, כך גם גדל הסיכוי שנרגיש שיש לנו משרה טובה ביד.

בין לחץ לתשוקה

משרה טובה יכולה גם להיות מלחיצה, מה שעשוי להיראות מנוגד לאינטואיציה. במחקר אנו מחלקים את הלחץ לשניים: לחץ ומתח חיובי ונורמלי, המניעים פעילות למען מטרות חיוביות, או לחילופין לחץ שגורם למצוקה. כדי לבחון מתח חיובי, אנו שואלים את העובדים שאלות כגון "האם את/ה מתקשה שלא לחשוב על עבודה?" ו"האם לעיתים קרובות את/ה מאבד/ת את תחושת הזמן במהלך העבודה?". כדי להעריך מצוקה, אנו שואלים: "האם את/ה עוזב/ת את העבודה בתחושה שאין לך יותר מה לתת?", או "האם את/ה מרגיש/ה שמשפחתך סובלת מכך שאין לך זמן אליהם אחרי העבודה?".

אם אנו חשים בעבודה מתח חיובי גבוה (התלהבות מהעבודה) ולא מצוקה ממשית, זה אומר שמצאנו את העבודה המתאימה ביותר לנו.

אך חשוב לדעת, עבודה טובה היא לא משרה שבה אנחנו אוהבים את הכל. לפי נתוני ADP, אנשים שהשיבו שהם אוהבים את העבודה שלהם, מדווחים שהם אוהבים כ־73% ממנה ולא את כולה. במשרה טובה יש לפחות כמה פעילויות שעובד אוהב לבצע. לאנשים שיש להם משרה הכוללת פעילויות כאלה יש סיכוי גבוה פי 4.4 להיות מעורבים, סיכוי נמוך פי 1.5 לסבול מאפליה וסיכון נמוך פי 2.3 להתראיין לעבודה אחרת.

מה צופן העתיד?

אני אופטימי לגבי העתיד מכמה סיבות: ראשית, בעוד שהשאלה האם רובוטים ישתלטו על שוק העבודה היא מורכבת למדי, התרחיש הטוב ביותר הוא שהאבולוציה תשחרר אותנו לעבודה שהיא "אנושית", כלומר עבודה שרק בני אדם יוכלו לעשות על הצד הטוב ביותר.

שנית, יש עוד מה לשפר כדי להבטיח שיותר ויותר נשים ומיעוטים ירגישו אחרת לגבי עבודתם, אבל לפחות הנושאים האלה נמצאים כעת על הרדאר של מנהיגים ומנהלים כאחד - מה שיכול להוביל לשינויים מתמשכים.

לבסוף, תמיד יהיו חברות ומנהיגים שיתעקשו לעצב עבודות בהן אין לעובדים תשוקה אמיתית. אבל אני מאמין שהחברות האלה תמיד יפסידו.