דווקא בעת משבר: הרשויות המקומיות שומרות על איתנות פיננסית

הכנסות הרשויות המקומיות צמחו בתוך עשור ב־73%, והגירעון המצטבר ירד ב־21% • ניהול נכון ותהליכי דיגיטציה עזרו להן לעשות זאת

עיריית חולון. הרשויות המקומיות מגיעות לתקופה מאתגרת זו לאחר שיפור מתמשך במצבן הפיננסי / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
עיריית חולון. הרשויות המקומיות מגיעות לתקופה מאתגרת זו לאחר שיפור מתמשך במצבן הפיננסי / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הכותב הוא סמנכ"ל ומנהל החטיבה לבנקאות מסחרית, בנק מרכנתיל

הסביבה הכלכלית שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות, שהתאפיינה ברמות ריבית ואינפלציה נמוכות, תולדה של המשבר ב-2008, הגיעה לנקודת מפנה. תמה תקופת הכסף הזול.

הרשויות המקומיות מגיעות לתקופה מאתגרת זו לאחר שיפור מתמשך במצבן הפיננסי. הכנסות הרשויות המקומיות, בתקציביהן הרגילים, צמחו בעשור שהסתיים בשנת 2020 בכ-73%, כאשר במקביל הגירעונות המצטברים של כלל הרשויות, נטו, כולל גירעונות סופיים בתב"רים, ירדו בכ-21%. ההתנהלות המקצועית והאחראית של בעלי התפקידים לרוחב הסקטור, מהווה גורם חשוב במגמה ארוכת טווח זו.

התייעלות וחסכון

התחזקות הסקטור המקומי מתרחשת לצד מהלכים של חלק מהרשויות להכנסת אלמנטים חדשניים לפעילותן. זאת, באמצעות אימוץ כלים, פתרונות טכנולוגיים, דיגיטציה ושיטות ניהול מתקדמות. במסגרת זו יישמו חלק מהרשויות המקומיות מערכות חכמות לניהול, שליטה וניטור של מערך ההיסעים העירוני, מערכות הניקיון ברשות וכן מערכות נוספות. מערכות אלו מהוות, ראשית, כלי תכנוני המאפשר אופטימיזציה, התייעלות וחסכון בהוצאות הרשות. בנוסף, מערכות מסוג זה משפרות את איכות ושלמות המידע של הרשות בתחום הרלוונטי, לרבות השוואת ביצוע מול תכנון, הצפת חריגים והצגת תמונת מצב דינאמית המאפשרת קבלת החלטות בזמן אמת..

תמיכה תעשיית ההייטק

התפתחות החדשנות בשלטון המקומי נתמכת בתעשיית ההייטק המקומית שמפתחת פתרונות לעולמות התוכן המוניציפליים. מגמת החדשנות, ככל שתתרחב ותעמיק, יש בה פוטנציאל להגברת הפריון והיעילות ושיפור השירות ואיכות החיים של התושבים.

את תוצאות התמורות בסקטור המקומי ראינו ביכולת העמידה בקורונה, בה הרשויות. אתגר משמעותי עבור הרשויות המקומיות בראייה הכוללת הייתה השמירה על תקציב מאוזן. הרוב המכריע של הרשויות שמר, בקירוב, על איזון תקציבי. בסיכום 2020, הסקטור בכללותו רשם עודף תקציבי של 0.1% ביחס להכנסות, לעומת גירעון של 0.2% בשנה שלפניו. כ-220 רשויות מקומיות, קרי, כ-85%, סיימו באיזון או עם גירעון שוטף נמוך שאינו עולה על אחוז מהתקציב. נתונים אלו מעידים שהרשויות המקומיות היוו אי של יציבות בתקופת המשבר.

כעת הרשויות המקומיות עומדות בפני מבחן חדש. האצת האינפלציה במהלך 2022 משליכה על הוצאות הסקטור ובנוסף צפויות עליות שכר רוחביות בסקטור הציבורי ב-2023 שיביאו להגדלה בהוצאות המוניציפליות. לעומת זאת, שיעור העדכון השנתי של תעריפי הארנונה פורסם עוד בחודש מאי, לפני כחצי שנה, ויעמוד על 1.4% בלבד, מהווה פיצוי חלקי על ההתייקרויות.

על רקע זה, עליית האינפלציה והריבית צפויות לאתגר את הרשויות, אך דווקא בתקופה זו קיימת חשיבות להמשיך להסתכל קדימה ולהשקיע בפרויקטים שיעצימו את הרשות בעתיד, תוך הגדלת וגיוון ההכנסות העצמיות, ובכך יחזקו את העצמאות הכלכלית של הרשות. השקעה בפרויקטים כלכליים ברשות המקומית לא מחייבת בהכרח, בעת הזאת, הקצאה של מקורות מצד הרשות. רמות המינוף הנמוכות של הרוב הגדול של הרשויות המקומיות בישראל, הן בהשוואה לרמות המינוף שהיו לרשויות בעבר והן בהשוואה לרשויות מקומיות במדינות OECD אחרות, מאפשרות קידום פרויקטים כלכליים ברשות במימון בנקאי מלא.

גישה נוספת לקידום פרויקטים, תוך מזעור המעמסה על תקציב הרשות, היא ע"י יישום מודל של פרויקט התייעלות בשיתוף המגזר הפרטי כפי שנעשו בשנים האחרונות בתחום ההתייעלות האנרגטית. ניתן לשקול הרחבת השימוש בשיטה זו לתחומים נוספים, כמו ייעול השימוש של הרשות במים, טיפול בפסולת ועוד.