במטוס חדש עם הבטחה כלכלית חדשה: נתניהו נערך לנסיעה המדינית הראשונה כראש ממשלה

נתניהו צפוי להגיע לאיחוד האמירויות בקרוב, לאחר שהביקור שנקבע בתחילה לשבוע הבא נדחה • במהלך הביקור, נתניהו ומוחמד בן זאיד יפרסמו הצהרה על שת"פ כלכלי • במקביל במצרים: הלירה בשפל מול הדולר, הצמיחה שלילית, האבטלה עולה, ובמדינה חוששים מחוק חדש שמאפשר לרשות לניהול התעלה למכור חלקים ממנה

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

הכלכלה המצרית לא מצליחה להתאושש מהמשבר של השנה האחרונה. הלירה ירדה לשפל היסטורי של יותר מ־26 לירות לדולר, הצמיחה שלילית, קצב הגידול בשיעור האבטלה עולה, והמדינה מתקשה לשלם במטבע חוץ עבור יבוא מוצרי מזון בסיסיים.

● סופית: "כנף ציון" ישמש כמטוס הרשמי של נתניהו 
המהפכה של יריב לוין: האקטיביזם השיפוטי לא ייעלם, הוא רק ישנה צורה | טור סופ"ש

קרן המטבע העניקה לקהיר הלוואה בסך 3 מיליארד דולר, תמורת רפורמות שמתחילות כעת. עם זאת, טרם ברור אם המצרים אכן יצליחו לבצע את השינוי המהותי הנדרש. בחודשים האחרונים, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי נפגש עם מנהיגי מדינות המפרץ, במטרה לשכנעם להזרים השקעות לקהיר.

אותן ההשקעות בשנים האחרונות עוזרות באופן חלקי. השנה הן גברו, עת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות השקיעו עשרות מיליארדי דולרים בפרוייקטים וברכישת חברות מצריות. לאחרונה הצטרפה קטאר, שלאחר תום המשבר עם קהיר - הפקידה בבנקים המצריים 4 מיליארד דולרים. מי שעוד נכנסת לתמונה היא סין שבשנים האחרונות השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במיזמים שונים במצרים.

שניים מהם הם בניית מסופי מכולות ענקיים באלכסנדריה ובתעלת סואץ. ניהול התעלה - הסמל והמשאב הלאומי של מצרים - נמצא כעת במוקד המחלוקות. חוק שעבר בפרלמנט מאפשר לרשות לניהול התעלה להקים קרן שתנהל את רווחיה, ותקבל סמכויות גם למכירת חלקים ממנה. חברי פרלמנט התנגדו לאפשרות הזו וטענו כי הכוונה היא למכור את הנכס הלאומי למשקיעים זרים כדי להכניס מטבע זר. מנהל הרשות, אוסאמה אל־רביעי, דחה את ההאשמות - וטען כי אין כל כוונה כזו. עם זאת, האפשרות קיימת, ואם הכלכלה תמשיך להידרדר - השלטונות עלולים לנקוט במהלך.

מס השפתיים שמשלמות מדינות ערב לפלסטינים

ערב כינוס מועצת הביטחון של האו"ם לדון בעניין עליית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית, לפי בקשת איחוד האמירויות בשם הליגה הערבית, אירח השגריר האמירותי בישראל מוחמד אל־חאג'ה את שר החוץ הטרי אלי כהן.

בארוחה השתתפו גם שגרירי ארה"ב, גרמניה, בריטניה, הודו צרפת וראש הנציגות המרוקנית בישראל. פרדוקס? ובכן, לא. הגינוי האמירותי והפנייה לאו"ם היו צפויים, והם חלק מהמשחק וממס השפתיים שמשלמות מדינות ערב, ובראשן מדינות הסכמי אברהם, לפלסטינים.

טרם ההצבעה באו"ם, ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר למנהיגי מדינות במטרה שישנו את החלטתם לגנות את ישראל. הוא לא פנה בנושא למנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, או לראשי מדינות הסכמי אברהם האחרות, ביודעו את כללי המשחק וכי היחסים החמים בין ירושלים לבין אבו דאבי יישארו בעינם.

רה"מ צפוי להגיע לאיחוד האמירויות בקרוב, לאחר שהביקור שנקבע בתחילה לשבוע הבא נדחה - ייתכן שבשל הגעת בן גביר להר הבית. במהלך הביקור באיחוד האמירויות, צפויה הכרזה כלכלית משמעותית שתקושר, בין השאר, להבטחת ההשקעה בסך 10 מיליארד דולר שנתן בן זאיד לפני שנתיים. במסגרת סכום זה נרכשו חלקים ממאגר הגז הטבעי תמר ומהפניקס. בה בעת, המנהיגים צפויים להודיע על מהלכים כלכליים ומסחריים נוספים ועל השקעות משותפות.

הטיסה לאיחוד האמירויות תתבצע, ככל הנראה, במטוס ראש הממשלה "כנף ציון" שהפעלתו הוקפאה על ידי הממשלה הקודמת. יש כבר החלטה עקרונית כי המטוס ייכנס לשימוש, ובתעשייה האווירית אמורים לקבל את ההודעה על ביצוע ההכנות הדרושות לטיסת הבכורה הרשמית. ייתכן כי הטיסה הזו תישמר לביקור ראש הממשלה בוושינגטון, שמגעים עליו כבר מתקיימים.

בכיר במחנה המרכז: "רק לא ביבי כבר פחות תופס"

"טעינו. לא הבנו שעיקרון רק לא ביבי כבר פחות תופס, וההשלכות באות כעת", אומר לגלובס חבר בכיר במחנה המרכז, ששימש שר בממשלה הקודמת. המהפכה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין הביאה לקריאת בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, לנתניהו להידברות בנוגע לשינויים במערכת המשפט.

גנץ אמר בנאום ב"יום הדמוקרטיה" באוניברסיטת רייכמן : "אנו בשעת חירום אמיתית - ולכן אני קורא מכאן לראש הממשלה נתניהו לקבל החלטה: הידברות או עימות. אני מציע מכאן לנתניהו, להקים צוות חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים, שידון בחקיקת חוק יסוד חקיקה ברוח מגילת העצמאות, שיביא לידי ביטוי את רחשי כל העם וכלל האזרחים בישראל ויגבש הסכמות בתוך חצי שנה על כל הנושאים שעל הפרק".

אלא שהקריאה הזו הגיעה כמה חודשים מאוחר מדי, ולוין קיבל "קארט בלאנש" מנתניהו למהפכה, או לפחות להצהרה עליה. אותו פוליטיקאי בכיר מספר כי היו התדיינויות על קו ההחרמה של נתניהו במהלך מערכת הבחירות, וחלק אמרו כי במקרה שגוש הימין ישיג רוב - נתניהו יהיה מחוייב לממש את מה שהבטיח לגבי מערכת המשפט, בגלל לחץ השותפות מהימין הקיצוני והחרדים. "היה ברור שנינזק אלקטורלית כי הסנטימנט נגד ביבי עדיין עמוק, אבל לאור המתרחש במשפט כעת, והעלייה שלו בסקרים, הסנטימנט התעמעם. רק שלא קיבלנו החלטה בזמן. התוצאה היא שנתניהו חתם על הסכמים קואליציוניים עם סעיפים מזעזעים, השותפים שלו התנפלו וסחטו - והוא התמסר לכך. המהפכה של לוין היא חלק מהעניין".

יריב לוין כמעט ולא היה שר משפטים. בתחילה הוא הבהיר שייכנס כשר רק עם גיבוי מלא לכל הרפורמה שיביא, ונתניהו הסכים. אלא שבשלב כלשהו בשבועיים שלפני השבעת הממשלה, לוין היסס ושקל להישאר בתפקיד יו"ר הכנסת. למה? יש טענה כי קיבל רגליים קרות וחשש להיות בחזית הרפורמות מול התנגדות עזה. נתניהו ומקורביו הצליחו במסע שכנוע להחזירו למשרד המשפטים. לוין יצא למסיבת העיתונאים עם הבטחה מלאה של נתניהו לתמוך בה. נתניהו עצמו דיבר על "איזון ראוי בין שלוש הרשויות". האם ימשיך בגיבוי המלא ללוין, או שיסכים להידברות עם ראשי מערכת המשפט ואולי נציגות מהאופוזיציה? מגעים לכך מתנהלים בקדחתנות מאז פרסום עקרונות המהפכה של לוין.