"רעידת אדמה": שוק העבודה מנסה לעכל את השפעות הבינה המלאכותית

מאז ומתמיד האנושות לא קיבלה בקלות טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיה אומנם משפרת את איכות החיים, אך היא גם מחליפה פעולות מסוימות ועשויה לייתר את העובדים. בתקופה האחרונה התעורר שיח בנושא סביב Generative AI, או בתרגום לעברית: בינה מלאכותית יוצרת. מודלי בינה מלאכותית יכולים לספק טקסטים, תמונות, סרטונים ועוד, מה שמעלה את השאלה עד כמה הסינגולריות בתעשייה קרובה.

דוח של SkyQuest על שוק הבינה המלאכותית העולמית צופה שעד 2028 בינה מלאכותית תתרום 15.7 טריליון דולר לכלכלה העולמית, כש־6.6 טריליון דולר יגיעו מהגדלת הפריון ו־9.1 טריליון דולר יבואו מעודף צרכני. לפי הדוח, תעשיית הקמעונאות מושפעת במיוחד מבינה מלאכותית: עד 2022, 30% מהמכירות הקמעונאיות הושפעו מהמלצות מבוססות בינה מלאכותית. התחזית היא שעד 2025, כמחצית מכלל המכירות הקמעונאיות יבוצעו באינטרנט באמצעות מנועי התאמה אישית מבוססי בינה מלאכותית.

חברת Tabnine הישראלית פיתחה כלי בינה מלאכותית למתכנתים ולארגונים שנועד לייעל את העבודה. המערכת שלה תזהה תוך כדי כתיבת הקוד מה מפתח התוכנה מעוניין לכתוב, ותציע את הפונקציה הבאה בלי שהמתכנת ייאלץ לכתוב אותה. לדברי החברה, הבינה המלאכותית יכולה לכתוב עד כ־40% מהקוד. יותר מיליון מתכנתים כבר משתמשים בכלי.

האם הכלים האלו צפויים להחליף את המתכנתים? "הכלי לא יודע לכתוב קוד מההתחלה ועד הסוף", מסביר בשיחה עם גלובס דרור וייס, מנכ"ל ומייסד Tabnine. "המטרה שלנו זה להתממשק כמה שיותר טוב בתהליכי הפיתוח. אנחנו לא שמים את הבינה המלאכותית כדבר מרכזי, אלא כאמצעי. ההיסטוריה מוכיחה שבכל פעם שהיה פיתוח בעולמות התוכנה, היו בטוחים שזה יחליף את המתכנת. בפועל, גילינו שנפתחו הזדמנויות חדשות או השתנתה העבודה".

לדבריו, התפקיד של מתכנת עומד להשתנות. "המפתח יהיה יותר נביגטור וארכיטקט, כשהבינה המלאכותית תהיה זו שמיישמת. אחרי היישום, המתכנת יהיה שם כדי לתקן ולהכווין. תפקיד המתכנתים הוא לא לכתוב קוד, אלא לפתור בעיות של לקוחות".

"הטכנולוגיה לא בשלה"

החברה הישראלית D-ID השיקה בספטמבר האחרון פלטפורמה חדשה בה משתמשים יכולים להעלות תמונה בודדת וטקסט כדי ליצור וידיאו. הרעיון הוא לבחור תמונת מגיש, להקליד את הטקסט הרצוי ולאחר מכן האלגוריתם מפיק סרטון על סמך מה שהוזן. במקום לשכור שחקנים, ציוד ואנשי מקצוע, אפשר לעשות את זה בעזרת שלושה מודלים: מחולל תמונה, מחולל טקסט (GPT-3) והטכנולוגיה של החברה.

בחברות הייטק רבות ישנם תפקידים כמו כתיבת טקסטים שיווקיים או הפקת סרטוני וידיאו חינוכיים ושיווקיים. יניב לוי, סמנכ"ל שיווק מוצר בחברת D-ID, מסביר שאנחנו עוד רחוקים מהחלפתם. "המוצרים שיוצאים מהכלי הם טובים, אבל ייקח עוד זמן כדי שיהיה אפשר להגיד שזה מחליף אנשים. אני לא חושב שהתקדמנו מספיק - עדיין חייבים מנהל שיווק או כותב תוכן כדי לדעת איך לשלב את החומרים והמוצרים וכדי לעקוב אחרי חוסרים ומידע לא נכון".

מה השלב הבא?
"אנחנו דנים על זה כל יום. אבל לעניות דעתנו זה להיכנס לכל עולמות השירות לקוח. לדוגמה, צריך לעלות מול שירות לקוחות של חברה: במקום לעלות לשיחה "טיפשה" עם תשובות מוכנות, יעלה נציג שירות דיגיטלי שאפשר לנהל איתו שיחה".

חברה אחרת היא AI21 Labs הישראלית ששמה לעצמה למטרה לשנות מהיסוד את הדרך שבא אנשים קוראים וכותבים. לחברה יש שני מוצרים, אחד לכתיבה ואחד לקריאה.

מהצד של הכתיבה, בכלי יש את הפיצ'רים המוכרים: תחביר, דקדוק וקבלת הצעות תיקון. אך הכלי ייחודי בכך שהוא גם משכתב את מה שנכתב ומאפשר מספר אלטרנטיבות לטקסט.

מהצד של הקורא, המערכת מציעה סיכומים לכל כמה פסקאות. ואז, בהתאם למה שמעניין את הקורא, אפשר לחזור למאמר ולהתעמק. פרופ' יואב שוהם, מייסד שותף של AI21 Labs מתאר את השלב הבא: "בהמשך יהיה אפשר לראות בצד של הכתיבה הרבה יותר כלים שיעזרו לשכתב את הטקסט, אבל גם להוסיף תוכן - כאילו יש עוזר מחקר שיביא תוכן וערך מוסף שלא חשבו עליו.

 יואב שוהם / צילום: איל יצהר

"יש המון אנשים שקוראים למחייתם והיו רוצים לקרוא בפחות בזמן. לדוגמה אנליסטים, סטודנטים ומנכ"לים. זה לא יחליף אף אחד מבעלי המקצוע, אלא יעזור לצרוך יותר תוכן. גם בצד של הכתיבה, עורכים לא יעברו מן העולם - עדיין יהיה צורך בכתיבה עמוקה שלא מתבססת על רצף אירועים נקודתי, ועריכה מעבר לתיקוני תחביר. בעלי המקצוע יצטרכו להיות יצירתיים ויעילים יותר והתפקיד עצמו ישתנה".

שינויים פורצי דרך

כבר היום, כאמור, ניתן לכתוב כתבות באמצעות בינה מלאכותית. כך לדוגמה, אתר חדשות הטכנולוגיה CNET משתמש בטכנולוגיה אוטומטית כדי ליצור כתבות פיננסיות. הכתבות חתומות בשם CNET Money - וכשמעבירים את העכבר על השם, עולה הודעה: "מאמר זה נוצר באמצעות טכנולוגיית אוטומוצייה ונבדק על ידי עורך בצוות המערכת". בעבר אף דווח כי גם סוכנות הידיעות AP משתמשת בבינה מלאכותית מ־2015 כדי לדווח על התוצאות הכלכליות של החברות.

דרור גיל, יועץ עצמאי שייסד קהילה בתחום הרשתות בלינקדאין עם מעל ל־1,000 איש, השווה את הטכנולוגיה לקורונה. "זה דומה מבחינת הזמנים: הקורונה התחילה בדצמבר, בינואר התחילו כתבות ובמרץ היה סגר מלא. פה בדיוק זה אותו דבר - בדצמבר זה התחיל לצאת, בינואר יש כתבות, ובמרץ יהיה כבר "סגר". זה הולך לעשות שינויים פורצי דרך. חברות שלא ייערכו לזה, ימצאו את עצמם בסוג של כאוס ולא ידעו איך להתמודד עם זה. יש פה רעידת אדמה שצריך להתכונן אליה".