היועמ"שית אישרה להגיש כתב אישום בגין שוחד נגד חברת שיכון ובינוי

כשנתיים לאחר הזימון לשימוע, לגלובס נודע כי היועמ"שית אימצה את המלצת פרקליט המחוז להגיש כתב אישום נגד קבוצת שיכון ובינוי ובכיריה לשעבר • כמעין הצעת פשרה, היא אפשרה לצדדים להגיע לעמק השווה לפני הגשת האישום בפועל

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אישרה להגיש כתב אישום נגד חברת שיכון ובינוי  ושורת בכירי החברה לשעבר, זאת במסגרת פרשת השוחד באפריקה.

לאחר שהתקיימו השימועים לבכירי החברה בפני פרקליט המחוז עו''ד יוני תדמור, דרשה שיכון ובינוי כי השימוע יתקיים בפני היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט בעצמו. האחרון סירב, והחברה הגישה עתירה לבג"ץ שבסופו של דבר נדחתה, אך גררה עיכוב של למעלה משנה.

כעת, קרוב לשנתיים לאחר הזימון לשימוע, התקיימה ישיבה בהשתתפות היועמ"שית בהרב-מיארה, שאישרה את המלצת פרקליט המחוז עו"ד תדמור להגיש את כתבי האישום בפרשה.

עוד נודע לגלובס כי באותה ישיבה אישרה היועמ"שית לנהל משא-ומתן, כפי שהוצע על ידי חלק מהחשודים במהלך השימועים, כדי לנסות לייתר את הצורך לנהל את ההליך שהוא מורכב הן משפטית, הן פרוצדוראלית והן מדינית. אם לא יגיעו הצדדים לעמק השווה, אזי יוגש כתב האישום.

החשיפה וראיית הזהב

לפני כשנתיים נחשף בגלובס כי פרקליטות מיסוי וכלכלה מתכוונת להעמיד לדין את חברת שיכון ובינוי, חברות הבת בבעלותה, וכן מנכ"לים ויו"רים לשעבר, בכפוף לשימוע. זאת, בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך - כל אחד לפי חלקו - אשר נעברו אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.

בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות מעובדי החברה. הפרשה עוסקת בחשדות למדיניות שיטתית של שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, בעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבלו בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ואת היו"רית והמנכ"לית (של חברת-האם אריסון השקעות) אפרת פלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן לשימוע, ובהמשך אף סגרה את התיק נגדן. בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין.

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו. כותרתו הייתה "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי", ובגוף המסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג), תיאר בפניי משה את נושא אי־עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל.

"קוטלר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

הסדר טיעון שלא צלח

בעבר פרסמנו בגלובס כי חברת שיכון ובינוי קיימה משא-ומתן עם הפרקליטות לצורך חתימה על הסדר טיעון, לפיו היא תשלם עד 200 מיליון שקל כקנס ותודה בסעיף קל יותר מעבירת השוחד, זאת בנוסף לעבירות נלוות כגון עבירות דיווח לרשות ניירות ערך. הפרקליטות ככל הנראה סירבה להצעה זו.

רק שנה וחצי לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע, הוא אכן נערך לחברה. העניין כאמור אף הגיע לדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שבו טענה החברה לאור העובדה שההחלטה להעמיד לדין בגין שוחד לעובד ציבור זר היא בסמכות היועמ"ש, אזי גם השימוע צריך להיות בפניו. עוזרו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט דחה את הטענה בתחילת נובמבר 2021, והורה לתאם בהקדם מועד לשימוע בפני פרקליט המחוז. בעקבות כך הגישה החברה עתירה לבג"ץ - ונדחתה. 

***חזקת חפות: כל החשודים בפרשה טוענים לחפותם, ולא הוגש כתב אישום נגדם