אפילו הודו וסין על הכוונת: ישראל מאיצה את המגעים ליצוא גז

הביקוש הגובר לגז ברחבי אירופה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובעולם כולו, מייצר חלון הזדמנויות מצומצם לייצא מהמזרח התיכון אל היבשת הרחוקה, ואף למקומות נוספים, כמו סין והודו.

ברקע זה, בימים אלה ממשלת ישראל, בשיתוף גורמים באזורים ביניהם ממשלות מצרים, קפריסין ויוון, הציבה לעצמה מטרה היא להאיץ את הטיפול בנושא, ובהתאם גיבשה מספר כיווני פעולה שונים. בין השאר, בכוונת הממשלה להקים מערכת צינורות חדשה שתוביל גז מישראל ומקפריסין אל מתקני ההנזלה שבמצרים (שישמשו את האחרונה גם לצרכים פנימיים), הקמת מתקן הנזלה בחופיה המזרחיים של קפריסין, הקמת מתקן הנזלה צף כחלק מהרחבת פרויקט לוויתן ויצוא גז ליבשת אירופה באמצעות מכליות.

● קריאות ביניים וגידופים בנאום ביידן: השסע הפוליטי בארה"ב שובר שיאים חדשים 
●  רמת הסיכון בחוב של ישראל כבר לא בשיא: מה זה אומר על מצב המשק?
● כלכלנים אמריקאים בכירים: הרפורמה המשפטית בישראל תפגע בדמוקרטיה ובכלכלה

"הכוונה היא למצות באופן מקסימלי את פוטנציאל הגז הטבעי - המשאב הטבעי הכמעט יחיד של ישראל, בתוך חלון הזמן שנוצר עם הביקוש באירופה", אומר לגלובס גורם ישראלי המעורה בפרטים. "זה חייב לקרות כמה שיותר מהר, אחרת נפספס את המועד והעיכובים עד כה כבר יצרו ספקנות עולמית ביחס אלינו".

נזכיר כי התוכנית הקודמת, אותה הגה שר האנרגיה דאז ד"ר יובל שטייניץ, הייתה להניח צינור תת־ימי (איסטמד) שיאפשר יצוא גז מהמאגרים בישראל, קפריסין וממצרים אל איטליה. אמנם התוכנית לא ירידה לחלוטין מהפרק, אך עוררה סימני שאלה רבים לגבי האפשרות ליציאתה לפועל.

עלות מתקן ההנזלה: כ־2 מיליארד דולר

"השלב הבא ביצוא הוא הקמת מתקן הנזלה צף אשר מיועד להיות חלק מהרחבת לוויתן, ויאפשר למדינת ישראל להיות יצואנית גלובלית של גז ליבשת אירופה וחלקים ביבשת אסיה", אומר יוסי אבו, מנכ"ל ניו־מד אנרג'י (דלק קידוחים לשעבר), המחזיקה בחלק מהבעלות על לוויתן. "זהו הפתרון כלכלי ומוצלח ביותר אשר יהווה תחליף לצינורות יקרים וארוכים".

הקמת המתקן החדש מוערכת ביותר מ־2 מיליארד דולר. לאחר ההקמה יחל שלב ההנזלה, ויצאו מכליות של גז נוזלי לנמלי אירופה, ובהמשך לשווקים במזרח הרחוק. אבו מדגיש כי היקפי היצוא יקבעו לאחר מילוי כל צרכי המשק הישראלי. יש לציין כי מוטיבציית יתר ליצוא דורשת פיקוח מצד משרד האנרגיה, כדי לוודא שיישאר מספיק גז לתצרוכת הפנימית בתוך ישראל.

המחירים של חוזים ארוכי טווח כאלה נעים סביב 12־14 דולר ליחידת חום. חוזים בסכומים הללו, צפויים להביא לגידול משמעותי בהכנסות המדינה מגז טבעי.

גורם ממשלתי בכיר אומר לגלובס כי מדובר במדיניות כוללת שבה מעורבים הגופים הבכירים בישראל ובאזור, ובהם משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד החוץ וכמובן משרד האנרגיה. "המטרה", על פי אותו גורם, "היא להביא לכך שבתוך שלוש שנים, היקף היצוא לאירופה יגדל פי כמה ועימו תמלוגי המסים וההיטלים למדינה. מדובר במיליארדים רבים שעשויים ללכת לאיבוד ללא הכוונה מלמעלה, שחרור חסמים, שיתוף-פעולה אזורי ברמה הגבוהה בין מנהיגים ופיתוח מואץ".

 שר האנרגיה, ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברקע זה, בשבוע הבא שר האנרגיה ישראל כ"ץ יטוס לכנס האנרגיה הגדול של מדינות מזרח הים התיכון וצפון אפריקה (EGYPS) שמתקיים בקהיר. במהלך הכנס, צפוי השר כ"ץ לפגוש את נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, שר משאבי הנפט והמינרלים המצרי טארק אל מולא, ראשי חברות אנרגיה ונציגים של ממשלות האזור.

"יש הרבה סוגיות שעלינו לקדם יחדיו, בייחוד בתחום הגז הטבעי, למען העמקת שיתוף-הפעולה, מימוש החזון האזורי המשותף והידוק הקשר האסטרטגי החשוב בין המדינות", אמר כ"ץ בפגישה שערך השבוע עם שגריר מצרים בישראל.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בחודש נובמבר, עוד בטרם נכנס בחזרה ללשכת ראש הממשלה, עם נשיא קפריסין. בשיחה עלו שיתופי-הפעולה בעניין האנרגיה, לרבות הקמת מערכת הצינורות בקפריסין. בשבוע שעבר נפגש ראש הממשלה נתניהו גם עם שר החוץ של יוון, ובין השאר השניים דנו בחזון המשותף.

ההערכה: סיכוי גבוה לגילוי שדות גז נוספים

במים הכלכליים של מדינת ישראל נוצלו עד היום רק כרבע מהשדות הפוטנציאליים. לפני כשנה הכריזה שרת האנרגיה לשעבר קארין אלהרר כי לא תעסוק בענייני גז במהלך 2022, אולם במהלך השנה שינתה את מדיניותה ברקע הביקורת החריפה על החלטתה. בהתאם, משרד האנרגיה פרסם מכרז רביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל.

לפי משרד האנרגיה, מספר חברות ישראליות ובינלאומיות כבר פנו והביעו עניין בהשתתפות בהליך. מנכ"ל אנרג'יאן אומר לגלובס כי הוא ככל הנראה ישתתף במכרז וגם יוסי אבו, מנכ"ל ניו־מד אנרג'י, מודיע על כוונה כזו: "אנו משוכנעים שיש כאן פוטנציאל לתגליות גז משמעותיות נוספות, וניו־מד אנרג'י תשתתף במכרז הקרוב של משרד האנרגיה. זהו המגרש הביתי שלנו".

 יוסי אבו, מנכ''ל NewMed Energy / צילום: ענבל מרמרי

בנוסף, חברות נוספות שכבר פועלות באזור כמו שברון, מגלות עניין בהליך. ההערכה היא כי יש סיכוי לגילויים של עוד שדות גז בהיקפים משמעותיים, ואלה בהתאם לגודלם ולקרבתם לחוף ימצאו את הפתרונות הנדרשים להולכה, כאשר אניות הנזלה הן פתרון מועדף וצינורות הולכה רק למאגרים הקרובים לחוף.

המשרד: "בוחנים חלופות עתידיות עם השכנות"

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד ימשיך לפעול להידוק שיתופי-הפעולה עם קפריסין כמו עם מדינות רבות באזור. מינהל אוצרות הטבע מציג בימים אלו את מכלול הסוגיות הקשורות בחיפוש, הפקה ויצוא של גז טבעי לשר ולמנכ"ל הנכנסים, לרבות העיסוק במאגרים חוצי גבולות. מדובר בסוגיות מורכבות הכוללות פרמטרים רבים ובעלות השלכות כלכליות, אנרגטיות וגיאופוליטיות.

"לכן, מחייבות התייחסות לצרכי העתיד של המשק הישראלי והעולמי. המשרד פועל להבטחת קיום תשתיות מתאימות ליצוא גז טבעי בכפוף למדיניות הממשלה בנושא, ובוחן מספר חלופות עתידיות בשיתוף עם המגזר הפרטי ועם המדינות השכנות".