שנה אחרי: אוקראינה לא נעלמה, אירופה לא קפאה, ואספקת החיטה לא נעצרה

"קשה לספק תחזיות, בעיקר בכל הנוגע לעתיד", גורסת אמרה ידועה שנוהגים לייחס לשחקן הבייסבול האמריקאי יוגי ברה. אם מישהו היה זקוק להוכחה לכך הגיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והפתיעה שוב רבים מהמומחים ומכלי התקשורת. לא רק שעצם הפלישה הרוסית היוותה הפתעה, גם האופן שבו התפתחה הלחימה, וגם ההשפעות הכלכליות שלה, התגלו לבסוף כשונות בצורה משמעותית מכפי שהדברים הוצגו עם פרוץ הקרבות. במלאות שנה למלחמה, חזרנו אל התחזיות הבולטות וניסינו להבין מדוע הן התגלו כמוטעות, ואיפה אנחנו עומדים כעת.

● הסנקציות של המערב וחברות הענק נכשלו? למה הכלכלה הרוסית עדיין לא קורסת

המלחמה: רוסיה הפתיעה לרעה, אוקראינה לטובה

עוד לפני שנעסוק בתחזיות לגבי האופן שבו תתפתח המלחמה עצמה, כדאי להזכיר שלפני שנה סברו רבים שהיא כלל לא תצא לדרך. ד"ר יבגני קלאובר מאוניברסיטת ת"א הסביר בריאיון ל־103FM כי "פוטין לא צריך מלחמה אלא הוא צריך את אוקראינה ושדעת הקהל תעבור לצדו", והאלוף במיל' ישראל זיו אמר בראיון ברשת 13 שפוטין "מעדיף שלא ללכת לאסקלציה מלאה מסיבות מאוד ברורות: אין לו עניין".

אבל אם את הטעויות הללו קל יחסית להבין - קשה להיכנס למה שמתחולל בין אוזניו של דיקטטור - עם תחילת המלחמה התגלו התחזיות של חלק מהפרשנים כהפוכות לחלוטין ממה שקרה במציאות. האלוף זיו שהזכרנו אמר שלושה ימים לתוך הפלישה ש"אוקראינה זה כבר פאסה", ועוד קודם לכן הציע לאוקראינים "אם הם חפצי חיים", וגם למערב, "למנוע קרבות עקובים מדם… (ו)ללכת לכתב כניעה". ולא רק בישראל חזו קריסה מהירה: טרם הפלישה בפוקס ניוז דיווחו שראש המטות המשולבים של ארה"ב סבר שקייב תיפול לידי הרוסים תוך 72 שעות. גם יממה לאחר הפלישה, דיווחו ב־CNN שהמודיעין האמריקאי עדיין סבור שקייב תיפול תוך 4 ימים לכל היותר.

אז ממה נבעו ההערכות השגויות האלה? סא"ל (במיל') אורן האס, חוקר ויועץ עצמאי בתחום הצבא, מסביר כי אחת הבעיות הן שכיום יש רק "אנשים מעטים במערב שממש התמחו בצבא הרוסי", משום שמדובר ב"תחום שאחרי המלחמה הקרה נשחק ונעלם והפך ללא רלוונטי במוסדות ביטחוניים ובגופי מחקר". סא"ל (במיל') צבי מגן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובעבר שגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה, מודה שהוא עצמו סבר שרוסיה לא תפלוש לאוקראינה, ובהמשך, הוא אומר, התברר שהצבא הרוסי הוערך יתר על המידה. "הצד הרוסי נתפס כמעצמה צבאית בעלת יכולת במלחמה קונבנציונלית ולקחו את זה ברצינות", ומנגד "הופתעו גם מהרמה של הצבא האוקראיני, שהתגלה כבעל יכולת רצינית מאוד. לתקשורת לא היה ממש איך לדעת את זה, אבל מי שכן ידע זה נאט"ו".

שאלנו גם את האלוף זיו כיצד הוא רואה בדיעבד את הדברים שאמר והוא השיב לנו כך: "צריך לומר ביושר שריקבונו ואיכותו הנמוכה של הצבא הרוסי הפתיעה את כל העולם כולל אפילו ראש אגף המודיעין והמבצעים של אוקראינה. אנחנו כאן חיינו על האתוס של העוצמה הסובייטית ולא הבנו מה עשו שנים של דיקטטורה ושחיתות שפירקו מבפנים את כושר הלחימה של הצבא הרוסי. לעומתם, העמידה המוראלית האיתנה של האוקראינים בהגנה על מולדתם מהווה מופת היסטורי. גם טכנולוגיית עילית זקוקה לחיילים ומפקדים חדורי משימה ונכונות הקרבה. דיקטטורה מושחתת וכוח בלתי מוגבל של מנהיג, הורסת את הנכונות הזו ואת יכולת הלחימה".

זיו הוסיף כי "הכישלון של רבים מאיתנו לחזות את חולשת הצבא הרוסי היא גם קריאת השכמה לעצמנו להיות עירני בשמירה על דמוקרטיה בריאה וערכים ומוסר לאומי".

ד"ר קלאובר מסר לנו בתגובה כי "כשמדובר על פלישה מדובר על סיכויים והסתברויות שמשתנות בנסיבות כאלה ואחרות. זוהי נוסחה מאוד משוכללת שלא יכולה לתת תוצאה מדויקת מכיוון שיש דברים לא צפויים בדרך".

ויש גם הסברים קונקרטיים יותר לכישלון הרוסי, שנוגעים לאופן שבו נוהל הקרב. "צריך לקבל את זה שגם היה הרבה מזל בהתחלה, שאפשר לאוקראינים למנוע מהרוסים הישגים מהירים ולשחוק אותם", אומר האס, ומוסיף כי "עם כל הכשלים הרוסיים, המלחמה בימים הראשונים יכלה ללכת לכאן או לכאן. גם אצל האוקראינים היו פערי מוכנות".

הכלכלה העולמית: נפגעה פחות מהצפי

אז הפרשנים באולפנים וכלי התקשורת לא ידעו לחזות נכון את המערכה הצבאית. מה לגבי התחום הכלכלי וגופים רשמיים כמו הבנק העולמי? באפריל 2022, פחות מחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, הבנק העולמי צפה שכלכלת אוקראינה תתכווץ ב־45.1% בשנה זו. רוסיה, לפי הבנק העולמי, הייתה צפויה להתכווץ ב־11.2%, והכלכלות המתעוררות והמתפתחות של אזור אירופה ומרכז אסיה ב־4.1%. יחד עם זאת, הבנק העולמי סייג את התחזיות ואמר כי "העוצמה של ההתכווצות תלויה במשך הלחימה ובעוצמתה".

ומה קרה בפועל? בינואר השנה, דווח ברויטרס שלפי נתוני משרד הכלכלה האוקראיני, כלכלת אוקראינה צפויה להתכווץ ב־30.4% ב־2022 (הצפי המעודכן של הבנק העולמי הוא להתכווצות של 35%). אומנם זו אינה התכווצות של 45% כפי שהבנק העולמי חזה בתחילה, אולם מדובר בהתכווצות החדה ביותר של כלכלת אוקראינה מזה למעלה מ־30 שנה. באשר לרוסיה, כאן אפשר לראות שהיא נפגעה משמעותית פחות מההערכות המקודמות. לפני כשבועיים הציגה מועצת האיחוד האירופי הערכות מעודכנות של שלושה גופים בינלאומיים, וממנה אפשר ללמוד כי כעת ההערכה של הבנק העולמי עומדת על 3.5%. גם תחזית הצמיחה האזורית עודכנה: בעוד שכאמור, באפריל הבנק צפה צמיחה שלילית של 4.1%, כיום הבנק מעריך שבאזור זה תהיה צמיחה חיובית בשיעור של 0.2%.

"למוסדות הללו יש מודלים סטטיסטיים, ולמודלים האלה יש יכולת הסבר טובה שמבוססת על מקרי עבר", אומר לנו פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב שמשמש גם כיועץ הכלכלי הראשי לבנק הפועלים. מה הבעיה? ש"כל תחזית בנויה על הנחות יסוד - וקשה לדעת מראש מה צריך להניח". מה שחשוב, הוא אומר, זה "לעדכן כל הזמן את התחזיות".

הגז והחיטה: העולם נערך, מזג האוויר סייע

ערב המלחמה אירופה הייתה תלויה למעשה בגז הטבעי של פוטין. והעולם כולו, כך הוסבר לנו, תלוי בחיטה שמגדלים הן ברוסיה והן באוקראינה, אסמי התבואה של העולם. שנה חלפה והעולם הצליח להסתדר גם ללא שני המקורות הללו. מה קרה?

נתחיל בגז. בימי שגרה כ־41% מהגז האירופי הגיע מרוסיה. בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה, מוסקבה חתכה בחדות את האספקה הזו, והמחירים מיד זינקו. באירופה נערכו למצב חירום. שר הכלכלה הגרמני הזהיר למשל מ"קריסה קטסטרופלית" של שוק האנרגיה כולו. "מחיר הגז כיום עדיין גבוה פי שניים עד ארבעה מהרמות טרום קורונה", אומר לנו ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, "אך נמוך בהרבה משיא המשבר, והסיבה העיקרית לכך היא התארגנות של מדינות אירופה למילוי מאגרי הגז הטבעי שלהן לפני החורף, בעיקר תוך הגדלת יבוא גז נוזלי מארה"ב ומדינות אחרות, שכיסה כשליש מהגז הרוסי החסר". בנוסף, גם המזל שיחק כאן תפקיד. "מזג האוויר החם יחסית והחורף הקל הפוקד את אירופה הביאו לכך שמלאי מאגרי הגז הטבעי עומד כרגע על 65%, לעומת כ־40% בממוצע הרב שנתי". מה שכן, אירופה עדיין לא יכולה לנשום לרווחה. "המאגרים שלהם אמנם לא ריקים, והם צמצמו את הצריכה שלהם ב־20%, אבל עדיין יש מחסור", אומר מור.

ומה לגבי החיטה? עם פרוץ המלחמה העריכו למשל במשרד החקלאות האמריקאי שיצוא חיטה מהאזור יקטן בעשרות אחוזים, וגם יבולים אחרים כמו תירס ושמן חמניות עמדו בסכנה. במאי, הזהיר מזכ"ל האו"ם כי הלחימה עלולה להוביל לרעב עולמי ממושך ולמחסור חמור במזון שיימשך שנים ויפגע גם במדינות עשירות. מה קרה בפועל? מחיר החיטה טיפס בחדות בשבועות הראשונים למלחמה, אלא שאז נרשמו שני הישגים דיפלומטיים: "המסדרונות הסולידריים" (מאי) ו"יוזמת הים השחור" (יולי) שאפשרו תובלה ימית של סחורה משתי המדינות. מאז, מחירי החיטה ירדו בהתמדה, אך הסחורה עדיין נמצאת במחסור והמחירים לא שבו לרמתם לפני המלחמה.