הממשלה לא נותנת תקווה, והפיגועים הולכים ומחריפים

הכותב הוא סגן ראש אגף בשב"כ לשעבר. ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באונברסיטת רייכמן

הפיגוע בחווארה הוא ללא ספק פיגוע רצחני אכזרי שאין לו שום הצדקה ובוודאי מחילה. צריך להודות שהוא גם היה צפוי במידה מסוימת על רקע שורת הפיגועים המתרחשת בחודשים האחרונים בהסלמה הולכת וגוברת. אבל צריך גם להבין ששורשיו נמצאים לא רק בכל הפיגועים שקדמו לו, אלא במספר תהליכים המתרחשים במקביל בחודשים האחרונים ויוצרים את המצב אליו נקלענו.

שורשי השנאה הפלסטינית לנוכחות הישראלית בשטחי איו"ש נטועים עמוק בלב הסכסוך המתמשך ביננו לבינם על פני שנים ארוכות. מבחינתם אנחנו חיים בשטח שלהם, והם חיים בשטח שלהם תחת צבא כובש זר. כל זה היה יכול עוד להתקיים בנחת מבחינת רוב הפלסטינים המעדיפים את נוכחות ישראל בשטחים על פני נוכחות הרשות הפלסטינית הכושלת. אולם שנים של הסתה בלתי פוסקת מצד מנהיגות הרשות ושל מערכת חינוך פלסטינית המחנכת להסתה מתמידה נגד ישראלים ,כמו גם פעילות מתמשכת של ארגוני הטרור בתוך האוכלוסייה. כל אלו מייצרים בשטח שנאה עזה לישראלים בכלל ולמתנחלים יהודים בפרט.

טרור מאורגן כבר כמעט ואינו מתקיים בשטחי יו"ש, וזה המנסה להתארגן, מסוכל במיידית על־ידי שב"כ. עיקר הטרור אותו סופגת ישראל בחודשים האחרונים, הוא טרור בודדים לא מאורגן המתבצע באופן ספונטני וללא הכוונה ארגונית.

פיגועים כאלה ראינו בעבר, אולם משהו השתנה. רק לפני כחודשיים הוקמה ממשלת סמוטריץ'-בן גביר, תוך שהם מתגאים בכך שהצליחו להביא את נתניהו להקמת ממשלת ימין על מלא. אלא שבהיבטי התוצאה מסתבר כי הוקמה ממשלת טירוף על מלא המביאה לאנרכיה על מלא, הן בהיבטים הביטחוניים והן בהיבטים האזרחיים הפנים מדינתיים.

התפרקות איטית

הרשות הפלסטינית כגוף מנהיגותי מתפרקת באיטיות כבר חודשים ארוכים. אבו־מאזן אינו מתפקד לחלוטין ומנהיגות חלופית לא קיימת, בעוד חמאס מזנב מאחור ומנסה לכבוש את השלטון גם בשטחי יו"ש. תהליך מדיני לא מתקיים כבר שנים, מצב האוכלוסייה הפלסטינית בשטח הולך ורע, והקמת הממשלה החדשה הביאה להבנה סופית בצד הפלסטיני לגבי כוונותיה של ישראל להעלים לחלוטין את הרשות הפלסטינית.

בעידן שבו משתלט בצלאל סמוטריץ' על המינהל האזרחי ודוחף בנחישות לסיפוח מוחלט של כל השטחים, ובעידן שבו איתמר בן גביר אחראי על מערכות ביטחון הפנים ומעודד פרובוקציות הן בהר הבית והן בשטחים - בעידן כזה גם אם הייתה תקווה כלשהי לפלסטינים, היא כבר לא קיימת. מאחזים לא חוקיים מוכשרים, ניתנים היתרים לבנייה חדשה, הר הבית מבחינתם נמצא תחת איום מתמיד על רקע הצהרות ומעשי השרים הקיצוניים, ושום דבר טוב לא קורה.

מציאות זו סוחפת לתוך מעגל הטרור, פלסטינים רבים שאינם בעלי רקע ביטחוני.כאלה שחיים ברמה נמוכה מאוד עם בעיות אישיות ומשפחתיות קשות והניזונים מהסתה בלתי פוסקת ושנאה אינסופית למתנחלים המקיפים אותם.

הממשלה מצידה עסוקה מאוד בקידום נחוש של ההפיכה המשטרית ונטרול מערכת המשפט, בסכסוכים פנים־ממשלתיים ובניסיונות של שר הביטחון להרגיע את השר הנוסף במשרדו המנסה לממש בכל מחיר את חזונו לסיפוח כל שטחי איו"ש והקמת ממלכת יהודה התנ"כית וההלכתית על בסיס חורבותיה של מדינת ישראל והרשות הפלסטינית גם יחד.

לא איום קיומי

פיגועי הטרור, קשים ככל שיהיו, אינם מהווים איום קיומי על ישראל ולא יביאו לנפילתה. הרשות הפלסטינית אינה אויב המאיים קיומית על ישראל, בוודאי לא במצבה הנוכחי. האיום הקיומי האמיתי היחידי עלינו כיום מגיע מבפנים. ממדיניות הממשלה, מהקיטוב והשיסוע המתרחבים בציבור, מהיעדר כל תוכנית אסטרטגית ליצירת ביטחון בשטח ומהיסחפות הממשלה והעומד בראשה אחרי חזונם המטורף של שריה הקיצוניים.

אי־אפשר לעצור לחלוטין את הפיגועים, אך ניתן להשיג ביטחון ושקט באמצעות תוכנית מעשית שתיושם בשיתוף עם הרשות הפלסטינית; אולם נראה שכזו לא תהיה לעולם תחת הממשלה הנוכחית.