התעשייה האווירית דיווחה על עלייה בהכנסות וברווח, פרסמה גם את שכר הבכירים

מכירות התעשייה האווירית בשנת 2022 צמחו ב-11% והגיעו לכ-5 מיליארד דולר • הרווח הנקי השנתי עלה למרות נתון נמוך יחסית ברבעון הרביעי של השנה • ומה היה שכרם של המנכ"ל בועז לוי והיו"ר עמיר פרץ?

יו''ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ / צילום: התעשייה האווירית
יו''ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ / צילום: התעשייה האווירית

מכירות התעשייה האווירית בשנת 2022 צמחו ב-11% והגיעו לכ-5 מיליארד דולר. החברה הממשלתית, המנוהלת על-ידי יו"ר הדירקטוריון עמיר פרץ והמנכ"ל בועז לוי, פרסמה אתמול (ד') את הדוחות, והציגה גידול גם בשורה התחתונה, עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות בסך 208 מיליון דולר, לעומת 142 מיליון דולר ב-2021. זאת, למרות רווח נקי נמוך יחסית ברבעון הרביעי של השנה.

אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות בישראל: מכירת חץ 3 לגרמניה בדרך לסגירה? 
השרים מחכים שנבחרת הדירקטורים תבוטל, וכ־20 חברות ממשלתיות תקועות 
יו"ר ועד התעשייה האווירית פותח חזית מול סמוטריץ': "אם יפגע בעובדים, נהיה רעים ונפעל בתוך הליכוד" 

במסגרת הדוחות מפרסמת התעשייה האווירית גם את שכר הבכירים בה. עלות שכר המנכ"ל בועז לוי הסתכמה בשנה החולפת ב-379 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 309 אלף דולר. היו"ר עמיר פרץ זכה לתגמולים בעלות של 327 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 297 אלף דולר. חמישה נושאי משרה אחרים קיבלו תגמולים בעלות גבוהה יותר, של 400-411 אלף דולר כל אחד: מנהל חטיבת מערכות הטילים והחלל גיא בר-לב, היועצת המשפטית תמר לוז, מנהל חטיבת התעופה שמואל קוזי, סמנכ"ל תפעול רכש ולוגיסטיקה מנשה בן-חיים, וסמנכ"ל מערך ההון האנושי ברק שטרוזברג.

הרווח התפעולי של אלתא וחטיבת כלי הטיס התכווץ

התעשייה האווירית פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: תחום מערכות טילים וחלל, תחום כלי טיס צבאיים, תחום מוצרי האלקטרוניקה הצבאית (אלתא) ותחום התעופה. עיקר פעילותה, כ-80% מהמכירות השנתיות, בתחום הצבאי והביטחוני, וכ-73% מהמכירות היו ליצוא. הגידול במכירות החברה ב-2022 נבע לדבריה מגידול במכירות בכל חטיבות החברה. החברה מעסיקה נכון לסוף השנה שעברה 13,872 עובדים.

מכירות חטיבת הטילים והחלל צמחו ב-9.8% והתקרבו ל-2 מיליארד דולר, בעיקר בזכות גידול במכירות ענף הטילים ומערכות נשק לתקיפה והגנה. מכירות חטיבת כלי טיס צבאיים צמחו ב-4% על רקע תחילת ביצוע של פרויקטים חדשים, אך הרווח התפעולי של החטיבה ירד ב-12.7%. באלתא עלו המכירות ב-2.7% וגם שם הרווח התפעולי התכווץ, ב-26.5% ל-83 מיליון דולר. החברה מסבירה זאת בירידה ברווח הגולמי ובעלייה בהוצאות המו"פ, הנהלה וכלליות, מכירה ושיווק.

חטיבת התעופה רשמה צמיחה של 17.4% להכנסות של 1.4 מיליארד דולר, על רקע התאוששות עולם התעופה ממשבר הקורונה. החטיבה גם עברה לרווח תפעולי שנתי של 43 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 15 מיליון דולר ב-2021.

ברמת החברה כולה, הרווח הגולמי השנתי הסתכם ב-824 מיליון דולר, 16.6% מהמכירות, לעומת 15.5% מהמכירות בשנה הקודמת. התעשייה האווירית הגדילה את ההשקעה שלה במחקר ופיתוח, בעיקר בחטיבת מערכות טילים וחלל ובאלתא, והוצאות המו"פ הסתכמו ב-215 מיליון דולר, עלייה של 5.4% לעומת 2021. הוצאות הנהלה וכלליות צמחו ב-6.8% ל-299 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה זאת בגידול בהוצאות בגין נסיעות לחו"ל והשתתפות בתערוכות, לאחר הסרת מגבלות הקורונה.

ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) השנתי של התעשייה האווירית גדל ב-28.4% ל-560 מיליון דולר, שיעור של 11.3% מהכנסות החברה.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-797 מיליון דולר, עלייה חדה מ-146 מיליון דולר ב-2021, וסך האמצעים הנזילים שלה בסוף השנה עמד על 1.06 מיליארד דולר.

ברבעון הרביעי של השנה, ההכנסות צמחו ב-7.9% בהשוואה לרבעון המקביל לרמה של 1.37 מיליארד דולר, ואילו הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות התכווץ ב-47% ל-9 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, ברבעון הקודם (השלישי של 2022) הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-71 מיליון דולר.

לפי הדוחות, התעשייה האווירית עדיין פועלת בשיתוף רשות החברות לקידום הנפקה של מניותיה לציבור, אך בשלב זה אין כל ודאות באשר למועד ההנפקה, היקפה והתמורה לחברה.