אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות של ישראל: האם המכירה של חץ 3 לגרמניה בדרך לסגירה?

לפי דיווחים, הנשיא ביידן העניק מאחורי הקלעים אור ירוק כמעט-סופי למכירת מערכת חץ 3, המשמשת להגנה מפני טילים בליסטיים, לגרמניה • ייתכן כי ראש הממשלה נתניהו יבקר בברלין כבר בשבוע הבא להכריז על העסקה, ששוויה כ-3 מיליארד אירו

מערכת ''חץ 3'' / צילום: משרד הביטחון
מערכת ''חץ 3'' / צילום: משרד הביטחון

במשך חודשים רבים המתינו שתי מדינות להכרעה אמריקאית בנוגע למערכת חץ 3 שפותחה בישראל במימון אמריקאי חלקי, להגנה מפני טילים בליסטיים. גרמניה כבר החליטה באופן פנימי לרכוש את המערכת בסכום שיא של כ-3 מיליארד אירו, כחלק מתפיסת ההגנה החדשה שלה אחרי המלחמה באוקראינה, המחייבת הגנה מטילים בליסטיים רוסיים. ישראל כבר אישרה בשיחות עם הגרמנים את המכירה, וחיכתה רק ל"אור ירוק" אמריקאי לבצע אותה, ולסגור פרטים אחרונים בנוגע לפרישה, ללוחות הזמנים ולייצור המיירטים הכלולים בה.

השיטה הצרפתית למאבק ביוקר המחיה: רשתות השיווק התנדבו להוריד מחירים
כך נשבר מיתוס: תשואות האג"ח הגרמניות בשיא של עשור | ניתוח
סין מתקרבת לרוסיה, ארה"ב מניחה הכול על השולחן ומזהירה מפני התוצאות | יואב קרני, פרשנות

כעת, לפי דיווחים מאחורי הקלעים, הפור נפל. בביקורו של קנצלר גרמניה אולף שולץ בוושינגטון בסוף השבוע האחרון קיבלו הגרמנים לפי הערכות אישור עקרוני מהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן לרכוש את המערכת, שלצד מערכת אמריקאית קיימת (THAAD) היא היחידה המאפשרת הגנה מפני טילים בליסטיים, כולל כאלה הנושאים ראשי קרב לא קונבנציונליים. כעת עשויה להתקדם התוכנית הגרמנית שפורסמה כבר בשנה שעברה: לרכוש את מכ"ם "אורן ירוק" של המערכת וכמה עמדות מיירטים שיגנו באופן אסטרטגי על חלקים גדולים ממרכז אירופה.

לתוכנית הגרמנית להגנה מפני טילים יש שם - Sky Shield - ורכש חץ 3 במיליארדים מישראל הוא רק חלק ממנה. המטרה היא להתמודד עם איומים מרמת הרקטה ועד לטילים היפר-סוניים דוגמת אלו המפעילה רוסיה. עלות התוכנית תהיה אדירה. עד כה הצטרפו אליה 17 מדינות - שבדיה ודנמרק רק בחודש האחרון - והיא תגבש תפיסת הגנה קולקטיבית על חלקים גדולים מאירופה הגובלים עם רוסיה, האיום החדש-ישן בשכונה. כבר כעת ברור כי גרמניה, בשל קשריה המצוינים עם ישראל ועם ארה"ב, תהיה אחראית לתפעול חלק גדול ממערכת חץ 3, כולל מערכות מכ"ם ומיירטים שיוצבו במקומות שונים במדינה.

העסקה: מנוף השפעה משמעותי באירופה

העסקה הזו, אם אכן תוכרז בשבועות הקרובים אחרי חודשים של המתנה, לא תהיה רק בוננזה כספית לתעשיות הביטחוניות הישראליות (המערכת פותחה על ידי התעשייה האווירית בשיתוף חברת בואינג האמריקאית), אלא תעניק לישראל מנוף השפעה משמעותי על אירופה. ההגנה על כל מרכז אירופה מאיום טילים רוסיים, שהופך ליותר ויותר רלוונטי ככל שהמדינות מעמיקות את המעורבות שלהן במלחמה באוקראינה, תתבצע באמצעות מערכת הגנה "Made in Israel".

ייתכן שההערכות שפורסמו בתקשורת לגבי ביקור קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבירת גרמניה קשורות לשיתוף-הפעולה הזה, וכי העסקה תוכרז סביב הביקור, אם יתקיים.

כלי התקשורת הגרמנים דיווחו על "ביקור חריג" של שולץ בבית הלבן בסוף השבוע האחרון, שנמשך כשעה בלבד, ולא היה מלווה במסיבת עיתונאים, בסיכום מפורט או כלל ארוחות או אירועים חגיגיים. ככל הנראה, במהלך הביקור, שבסיומו הכריזו שני המנהיגים כי המדינות "מתואמות לחלוטין" בנוגע לאוקראינה, ניתן האישור האמריקאי להתקדמות במגעים מול ישראל לרכש חץ 3, שמהווה אישור כמעט-סופי.

גרמניה בחוד החנית של ההגנה על אירופה

לפי דיווחים בתקשורת הצרפתית, היוזמה הגרמנית המכונה בראשי התיבות ESSI, מעוררת זעם בפריז, בין היתר משום שהיא מציבה את גרמניה בחוד החנית של ההגנה על אירופה, ולא את נאט"ו או את צרפת. מדינות מערב-אירופיות כמו ספרד ופורטוגל, כמו גם צרפת, עדיין לא הצטרפו ליוזמה. הצרפתים מעוניינים לפתח מערכת אירופית עצמאית להגנה מטילים.

לישראל ולגרמניה כבר שיתוף-פעולה ביטחוני פורה, כולל בתחום המל"טים, במסגרתו התעשייה האווירית וחיל האוויר הישראלי מחכירים כשבעה מל"טים מסוג Heron-TP לצבא הגרמני, בעסקה ששוויה כמיליארד אירו. לאחרונה הוחלט גם לחמש את המל"טים בטילים ישראלים, אחרי שנים של דיונים בנוגע לאתיקה של הצעד. גרמניה גם מוכרת לישראל צוללות מתקדמות, בסכום כולל של יותר מ-3 מיליארד אירו עד כה. בפגישה קודמת של שולץ עם ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד אמר הקנצלר הגרמני כי "אנו להוטים מאוד לעבוד עם ישראל בתחום זה (הביטחון), כולל בתחום ההגנה האווירית שבו לישראל יש מוצר אפקטיבי מאוד".

בדיווח על התוכנית הגרמנית שפורסם בעבר ב"בילד" נכתב, המכ"ם רב העוצמה של המערכת, "אורן ירוק", ייפרש בשלושה מוקדים בגרמניה, והמידע מהם יועבר לבסיס חיל האוויר בעיירה אודם, שבמערב המדינה. משגרי הטילים המיירטים יוצבו במקומות שונים בגרמניה, וייתכן שגם במדינות אחרות. זו הסיבה כי ייתכן שעלות הרכש תהיה גבוהה מהסכומים שהוזכרו בהתחלה, בשל הצורך להגן על חלקים גדולים יותר באירופה. הגורמים הגרמנים שצוטטו בעיתון העריכו כי היא תוכל להיות מבצעית עד 2025, אולם ייתכן שלוח הזמנים יידחה בעקבות העיכוב שחל עד כה בהמתנה לאישור אמריקאי.