המשנה ליועמ"שית: "חקיקה שיש בה להיטיב עם אדם אחד"

היום נמשכים הדיונים בוועדת החוקה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים • המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי: "הנוסח החדש מאפשר לקואליציה למנות נשיא לביהמ"ש העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר" • המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון: "צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים כולם במהירות רבה, רובם תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת, שלא למטרות לשמה סמכות זו נועדה"

המשנה ליועמ''שית, עו"ד ד"ר גיל לימון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
המשנה ליועמ''שית, עו"ד ד"ר גיל לימון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הבוקר (ב') נמשכים הדיונים בוועדת החוקה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שראשי הקואליציה הודיעו אמש סביב השעה 2:00 לפנות בוקר כי הם מקבלים את הצעתו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. 

למרות הניסיון לטשטש: גם המתווה החדש יגרום לפוליטיזציה של העליון | ניצן שפיר, פרשנות
יועמ"שית הכנסת הייתה שותפה בכתיבת הנוסח החדש של החוק לבחירת שופטים
בשתיים בלילה הודיעה הקואליציה: כך ייראה השינוי בוועדה למינוי שופטים

המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה הבוקר בוועדה כי בנוסח החדש "אין מענה לקשיים המהותיים שהצגנו ביחס לפוליטיזציה של בית המשפט, לפגיעה בעצמאות השיפוטית ובעיקרון הפרדת הרשויות". היא הוסיפה כי "הנוסח מאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר".

לדבריה, "באופן הבחירה היום של שופטי השלום והמחוזי, עומדים במוקד השיקולים המקצועיים. אפשר להגיע להסכמות עם הגורמים הפוליטיים, אך לא חייבים לקבל את הסכמתם. ההצעה לוקחת אותנו לכיוון בדיוק הפוך". 

יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, אמר בדיון הוועדה: "מאחר שבממוצע ממשלה ממנה שניים-שלושה שופטים, ובמקרים חריגים ארבעה - ניתן להניח כי חלק לא מבוטל מהשופטים שתמנה ממשלה ממוצעת כן יוכלו להיות ממונים ברוב הקואליציוני. לדוגמה, בדקנו - בשנה הקרובה אמורים להתמנות 2, שנה לאחר מכן 1, שנה לאחר מכן - 1, לאחר מכן - 0. אלה סדרי הגודל. לפי הנוסח המוצע, לכל כנסת חדשה יהיו שני מינויים".

בעניין זה העירה ח"כ אפרת רייטן: "כלומר, ברגע שמתקרב המינוי - אפשר לפרק ממשלה. הרי פירקנו ממשלות על דברים קטנים מזה, אז על מינוי לעליון?".

במענה לשאלות חברי הוועדה אמר ד"ר בליי כי ""אי-אפשר למנות אדם החיצוני לבית המשפט העליון להיות נשיא העליון. הנשיא מתמנה מקרב שופטי העליון. אבל זה נכון שאם לא הולכים עם כלל של סניוריטי, אפשר למנות מישהו להיות שופט עליון ובסמוך לאחר מינויו לבחור אותו לנשיא". 

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

שני השופטים הראשונים ימונו על-ידי הקואליציה 

לפי ההצעה של ח"כ רוטמן, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 11 חברים: 3 שרים, 3 חברי כנסת מהקואליציה, שני חברי אופוזיציה ושלושה שופטים, בהם נשיא בית המשפט העליון. שני השופטים הראשונים שימונו בקדנציה של ממשלה ייבחרו ברוב של 6 מתוך 11 חברי הוועדה - כלומר על-ידי הקואליציה. מהשופט השלישי ואילך בקדנציה - הרוב צריך לכלול לפחות נציג אחד של האופוזיציה. מהשופט הרביעי - הרוב צריך לכלול נציג אופוזיציה ושופט.

ח"כ רוטמן הדגיש את הוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, והדגיש כי לערכאות הנמוכות יהיו חברים נשיאי שלום ומחוזי במקום שופטי עליון לצד הנשיא. בבחירת שופטים לערכאות נמוכות - המחוזי והשלום - יידרש רוב של 7 חברי ועדה מתוך 11, כך שהשופטים יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הקואליציה. השימוע למועמדים לשיפוט, שבמקור היה מול ועדת החוקה, יחזור כפי שהוא היום לוועדה לבחירת שופטים. 

הליכי החקיקה הנוספים נמשכים

בתוך כך, הבוקר נמשכים הליכי החקיקה הנוספים: חוק הנבצרות נדון בוועדה המיוחדת לקראת קריאה שניה ושלישית. הסעיף המונע ביקורת שיפוטית הורד, אך העילות יוגדרו רק למצב פיזי או נפשי.

המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, אמר היום בוועדת החוקה כי בניגוד לנטען, "היועצת המשפטית לממשלה לא ביקשה להכריז נבצרות על ראש הממשלה".

ד"ר לימון התבטא בחריפות נגד החוקים שמקדמת הקואליציה ואמר: "מה שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים כולם במהירות רבה, רובם תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת, שלא למטרות לשמה סמכות זו נועדה, ואשר יש בהם כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם בקשר לתוצאות הנובעות מהליכים משפטיים בעניינו. לפיכך, על אף מתן המענה שניתן לחלק מהקשיים שהעלנו, התנגדותנו העקרונית להצעת החוק עומדת בעינה".

בתוך כך, ועדת הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את החוק שאוסר הכנסת חמץ לבתי חולים. יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו, אמר: "אני קורא למנהלי בתי החולים לנהוג ברגישות וכפי שהחוק אומר - לקבוע הנחיות תוך התחשבות ברגשות כל הצדדים - אלה ששומרים את החג ואלה שלא, וכן האזרחים הערבים שחוגגים את חג הרמאדן. דאגנו שהחוק לא יהיה מנקר לשום צד, אלא ישאיר את המצב כפי שהיה עד היום". 

"לא פשרה ולא ריכוך"

האגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה לשינוי המתווה: "הממשלה מתכננת בתוך שבועיים להשתלט על בית המשפט העליון ולאחר מכן לקדם את כל שאר חוקי ההפיכה המשטרית. מבנה הממשל בישראל, והשליטה הכמעט אבסולוטית של הממשלה בכנסת, מציבים את בית המשפט העליון כגורם המרכזי וכמעט היחיד שיכול לאזן את השלטון ולמנוע פגיעה בזכויות אדם ובמיעוטים".

פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה מסר בתגובה: "זו לא פשרה וגם לא ריכוך. ההשתלטות תחסל את עצמאותו של בית המשפט ותהפוך אותו לבית משפט שבוי. אל תפלו בפח! התוכנית מכשירה מינויים פוליטיים מובהקים של שופטים ונשיא מטעם הקואליציה. די בכך כדי לחסל את עצמאותו של בית המשפט. לנשיא בית המשפט העליון יש תפקיד חשוב בניהול בית המשפט".