מי עומד מאחורי הצעת החוק המשונה לסיכול הגשת תובענות ייצוגיות

ארז מלול זכה להיות חבר כנסת טרי מטעם ש"ס. לאחר שהשר יעקב מרגי התפטר מן הכנסת, נכנס מלול במקומו במסגרת "החוק הנורווגי". השבוע הוא הגיש הצעת חוק משונה שנועדה לסרבל ולהקשות על הגשת תובענות ייצוגיות. 

● העליון מצמצם משמעותית את היכולת לתבוע מונופולים בגלל גביית "מחיר מופרז"
● בשווייץ, בהולנד ובניו זילנד אין חוקה ואין פסילת חוקים? 

עד לאחרונה כיהן מלול כממלא-מקום מנכ"ל מועצת בתי העלמין בירושלים, ולפני כן כראש מטה של מנכ"ל המשרד לשירותי דת וכן כעוזר פרלמנטרי של השר לשירותי דת. למלול יש אומנם תואר ראשון ושני במשפטים, אולם הוא לא ממש עסק בתחום, וכל שכן לא בתחום התובענות הייצוגיות.

הצעות חוק פרטיות חסרות סיכוי הן לא אירוע נדיר בפרלמנט הישראלי, אולם לאור העובדה שמדובר בהצעת חוק כלכלית מאוד מופרכת, ולאור חוסר הזיקה של חבר הכנסת הטרי לתחום, פנינו לח"כ מלול וביקשנו לברר עימו מי עומד מאחורי הצעת החוק. מלול השיב כי הוא לאחר לילה ללא שינה, והעביר אותי לדובר שלו. 

בשיחה עם דוברו של ח"כ מלול, הוא השיב כי יבדוק מה המקור להצעת החוק הזו. לאחר 12 שעות הוא חזר עם תשובה שמשבחת את פועלו החברתי של מלול, אך סירב להשיב או להתייחס לשאלה מי הלוביסט שכתב עבורו את הצעת החוק.

יידרש אישור הרגולטור

ובכן, מה כתוב בהצעת החוק? "הגשת תובענה ייצוגית נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון ואשר נמצא תחת פיקוח, טעונה אישור של המפקח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים". כלומר, על-פי הצעת החוק - לא ניתן יהיה להגיש ייצוגית נגד הגופים החזקים במשק, בנקים, חברות הביטוח, חברות הסלולר וכו', אלא אם כן התקבל לכך אישור מוקדם של הרגולטור.

התוצאה היחידה של הצעה זו תהיה סרבול ועומס רב על הרגולטור, שיצטרך להתחיל לעשות פרה-רולינג על תובענות ייצוגיות. מלבד זאת, העומס על בתי המשפט לא רק שלא יפחת אלא דווקא יגבר, כי בתי המשפט יצטרכו לדון קודם כל בעתירות נגד ההחלטה של הרגולטור על האישור או על הסירוב לאשר את הגשת התובענה - ורק אחר-כך לדון בתיק לגופו.

סעיף משונה נוסף בהצעת החוק קובע כי "לא תוגש בקשה שהסעד הנתבע בה הוא סעד כספי, נגד גוף שהונו העצמי, בעת הגשת הבקשה, הוא פחות מ-90 מיליון שקל".

לא יאושר סעד כספי

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי תיקון זה "נועד להגן על גופים קטנים שהונם העצמי בעת הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדם נמוך מ-90 מיליון שקל באמצעות הגבלת הסעדים הנתבעים נגדם. נגד גופים קטנים מעין אלה, יאושרו במידת הצורך וההתאמה בקשה לתביעת סעדים הצהרתיים או צווי מניעה, אולם לא יאושר סעד כספי, שכן מטרת החוק אינה לפגוע בגוף ולהכניסו להליך של חדלות פירעון בשל תביעה".

דא עקא, מדובר בהצעה מופרכת לחלוטין. אדם שמעוניין להגיש תובענה ייצוגית לא יכול לדעת מראש, עוד לפני ניהול ההליך, מהו ההון העצמי של החברה אותה הוא מבקש לתבוע, אלא אם כן מדובר בחברה ציבורית שדוחותיה מתפרסמים לציבור.

כיצד אם כן ח"כ מלול מציע לאסור על הגשת הייצוגית מראש נגד חברה שהונה קטן מ־90 מיליון שקל, כשמדובר בנתון שכלל איננו נמצא בידיעת התובע?

הגבלת מכסת התובענות

ח"כ מלול מציע תיקונים נוספים, כגון הגבלת שכר-הטרחה של עורכי הדין והגבלת מספר התובענות הייצוגיות שאדם יוכל להגיש מדי שנה. למשל, נקבע כי "במקרה שהסכם הפשרה הוגש טרם אישור הבקשה, לא יינתן גמול לתובע, ושכר-הטרחה לבא-כוח מייצג לא יעלה על תשלום סביר בגין השעות שהושקעו בפועל".

אין ספק כי תחום התובענות הייצוגיות דורש רפורמה, והמחוקק צריך את דעתו על הניצול לרעה שנעשה בשימוש בכלי זה. אולם הצעת החוק הנוכחית משונה ולא תפתור דבר.

במענה לשאלה מי עומד מאחורי הצעת החוק, נמסר מלשכת ח"כ מלול כך: "חבר הכנסת מאז כניסתו לתפקיד הגיש סדרת הצעות חוק חברתיות לטובת כלל האוכלוסייה, בהן הצעת חוק שלא יוכלו לעקל חשבונות בנק לאזרחים אם טרם חלפה שנה מקבלת דוח חניה. כמו כן, מתן דמי אבטלה למתמחים או חוק הנגשת מידע לצרכן שלא דובר עברית או הקדמת גיל הזכאות במעונות יום שיקומים ועוד. חבר הכנסת ימשיך לסייע ולעמוד למען השכבות החלשות בכל הכוח".

במענה לשאלת ההמשך, "איך למען השם תשובה זו עונה על שאלתי", נמסר מלשכת ח"כ מלול: "זו היא התגובה".