אישור שיווק הקפיץ את מניית ה"רנטגן להמונים" ננוקס, אך חובת ההוכחה עדיין עליה

כמעט שלוש שנים לאחר הנפקתה בנאסד"ק הודיעה חברת ננוקס הישראלית (Nanox) על קבלת אישור שיווק מה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, למכשיר הרנטגן שלה.

בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה ביום ב' ב-68%, והחברה נסחרת לפי שווי של 566 מיליון דולר - ירידה של 90% כמעט משווי שיא של 3.5 מיליארד דולר שבו נסחרה זמן קצר לאחר הנפקתה באוגוסט 2020.

● הריבאונד של ענקיות ההייטק מצדיק את ההימור של המשקיעים על מניות צמיחה
● חברת השיעורים הפרטיים הודתה שניזוקה מ-ChatGPT, והמניה צונחת

ננוקס, שהוקמה על ידי רן פוליאקין ומנוהלת היום על ידי ארז מלצר (לשעבר מנכ"ל נטפים ואפריקה ישראל), פיתחה מוצר שאמור לספק חלופה זולה, ניידת ודלת-קרינה למכשירי רנטגן קיימים, עם יכולות נוספות שמתחרות במכשירי הדמיה מתקדמים יותר, כמו CT.

האישור הנוכחי מעיד כי המוצר של החברה יכול לבצע את סריקת הרנטגן. הוא מאושר במסלול 510k, אשר מגדיר אותו כשווה בתוצאותיו למכשירים קיימים בשוק. לכן, האישור עדיין לא מהווה גושפנקה לטענות החברה כי המוצר דל-קרינה, זול ונייד יותר ממוצרים אחרים - ואת זה היא תצטרך להוכיח בשוק ובניסויי המשך.

זהו אישור ה-FDA השני שמקבלת ננוקס למוצר רנטגן בטכנולוגיה זו, אך האישור הקודם, שהתקבל ב-2022, היה למוצר שבו הקרינה מגיעה ממקור אחד בלבד, והוא היה מעין הוכחת היתכנות לטכנולוגיה של החברה, ולא שווק בפועל.

את המוצר הנוכחי, שבו הקרינה מגיעה מכמה מקורות בו-זמנית, ולכן ישנה אפשרות ליצור גם תמונה תלת-ממדית, היא מתכוונת לשווק בכל הכוח.

ננוקס הוקמה ב-2012. הטכנולוגיה שעליה היא מתבססת נועדה בכלל לתחום הטלוויזיות, והיא נולדה במעבדות של חברת סוני הבינלאומית. פוליאקין, יזם בתחומי ההייטק והביומד, הכיר במקרה את המשקיע היטושי מסויה, שניהל בעבר קרן הון סיכון שבה סוני הייתה השותפה העיקרית. יחד החליטו השניים להחיות את הטכנולוגיה מבית סוני מחדש, אבל לתחום הרפואי.

החברה הונפקה כאמור בנאסד"ק באוגוסט 2020, וגייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, בהנפקה שאותה הובילה חברת הייעוץ A-Labs, המנוהלת על ידי יוצאי חברת אמבלייז.

מי שקושר עם פעילותה של A-Labs בשנים האחרונות היה אלי רייפמן, אחד ממייסדי אמבלייז ומי שהוביל אותה בעבר, טרם הסתבכותו בחובות שהפכו אותו לפושט רגל, וטרם ריצה את עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף בתחילת העשור הקודם.

גורמים בשוק אמרו בתקופת ההנפקה של ננוקס לגלובס, כי רייפמן היה מעורב בצורה משמעותית בהנפקה שבה גזרה A-Labs קופון של מיליוני דולרים. בהמשך הייתה מעורבת בהנפקות נוספות של חברות ישראליות בוול סטריט, האחרונה שבהן מיזוגה של חברת אבטחת הסייבר השנויה במחלוקת האב סקיוריטי לתוך חברת SPAC.

אנליסטים אופטימיים ושורטיסטים תוקפניים

בעת הנפקתה, ננוקס שברה את שיא השווי להנפקה של חברה ישראלית צעירה בנאסד"ק. דוחות אנליסטים שפורסמו בסמוך להנפקה חזו לחברה הכנסות משמעותיות כבר ב-2022. למשל, באופנהיימר העריכו כי תרשום הכנסות של 114 מיליון דולר בשנה שעברה, וב-BMC ציפו להכנסות של 128 מיליון דולר. ננוקס הציגה את המוצר שלה כמתאים הן לשוק האמריקאי והן למדינות עולם שלישי, שם היא הקדימה וחתמה על הסכמי הפצה עוד לפני ההנפקה.

אל מול האנליסטים האופטימיים, תקפו קרנות השורטיסטים Cirton ו-Muddy Water Capital את התחזיות העסקיות של החברה, ואף הגיעו עד כדי האשמתה בהונאה, תוך טענה כי המוצרים שלה לא עובדים והוצגו כאב-טיפוס בלבד. כך או כך, עד היום לא רשמה ננוקס הכנסות ממוצר הרנטגן שעימו נכנסה לוול סטריט.

אישור ה-FDA שהתקבל כעת מראה כי לכל הפחות בידיה מוצר עובד, בניגוד לטענות השורטיסטים. ואולם, לאלה היו גם טענות אחרות, למשל לגבי התחרות הרבה בשוק, והשאלות שנשאלו לגבי היכולת של המפיצים באפריקה, שהחברה חתמה איתם על חוזים, לבנות מערך הפצה שיוביל להכנסות משמעותיות עבורה.

כעת, לאחר ש"שרפה" כרבע מיליארד דולר, מגיעה ננוקס לרגע האמת שבו עליה להוכיח שהשוק מקבל את המוצר שלה כבעל יתרונות תחרותיים. השוק שאליו היא נכנסת נשלט על ידי חברות ענק, כמו פיליפס, GE הלת'קר וסימנס.

אגב, אחת החלוצות בתחום הייתה חברת אלסינט הישראלית. אלסינט לא שרדה את התחרות, ולבסוף פורקה לחלקיה, ועל בסיסה קמה תעשיית ההדמיה המשגשגת בישראל.

בינתיים, בשנת 2022 "האמיתית" רשמה ננוקס הכנסות של 8.1 מיליון דולר, אבל לא ממוצר הרנטגן, אלא בעקבות פעילויות שרכשה לאחר ההנפקה. החברה ניצלה את המסחר שלה בוול סטריט כדי לרכוש באוגוסט 2021 את חברת זברה מדיקל הישראלית, שפיתחה מערכות בינה מלאכותית לניתוח תמונות הדמיה.

כמו ננוקס, גם זברה נחשבה להבטחה מלהיבה, והמכירה שלה לננוקס ב-200 מיליון דולר במניות, מחציתן מיידית והיתר כתלות בעמידה באבני דרך, הפתיעה לרעה את מי שהעריך בעבר שזברה שווה יותר.

בינתיים, ההכנסות מזברה נמוכות כנראה גם יחסית לציפיות של ננוקס עצמה, והיא מחקה ברבעון האחרון אשתקד 36 מיליון דולר משווי הרכישה.

במקביל לפעילות זברה, שהפכה לחטיבת ה-AI, ננוקס רושמת הכנסות מ-UARAD, חברת פענוח רדיולוגי בטלה-רפואה שנרכשה באותו זמן ב-30 מיליון דולר - 9 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות.

המודל של ננוקס עלול לגרום לה קושי תזרימי

שוק ההדמיה כיום הוא שוק של ציוד קפיטלי יקר, שמחייב את החברות גם להשקיע סכומים גבוהים בתמיכה במימון הרכישה עבור חלק מלקוחותיהן. המוצר של ננוקס אומנם זול יותר, אך גם ננוקס טענה בעבר כי המודל שלה יהיה כרוך קודם כל בפריסת המערכות בקליניקות, ורק אחר כך בגביית תשלום עבור שימוש.

מודל זה דורש איתנות פיננסית, ועלול לגרום לננוקס קושי תזרימי אם ההכנסות יגיעו לאט יחסית לעלות הפריסה של המכשירים ברחבי העולם. הצלחת המוצר תלויה בשאלה האם ננוקס אכן תצליח לייצר ולהתקין במחיר תחרותי אלפי מכשירים, כפי שהצהירה בעבר בתוכניותיה, אם תוכל לתמחר את הסקירות במחיר תחרותי, אם האיכות ביחס למחיר תצדיק שימוש קבוע במכשיר שלה, אם הרופאים אכן ירגישו איתו בנוח ויאמצו את השימוש בו והאם יגיע בשלב כלשהו גם שיפוי ביטוחי לסריקות, לפחות בחלק מן המדינות שבהן פועלת החברה.

ננוקס  כבר התקינה יחידות הדגמה של המכשיר הראשון שלה שאושר בניגריה ובגאנה, כדי להתחיל להכשיר רופאים בשימוש במוצר. בשיחת הוועידה האחרונה שלה החברה עדיין לא פירטה את תוכנית השיווק למערכות הדור החדש יותר.

לננוקס - שרשמה אשתקד הפסד של 105 מיליון דולר - יש היום 103 מיליון דולר בקופת המזומנים. לאחרונה עברה החברה תהליך רה-ארגון כדי להאריך ככל האפשר את התקופה שבה תוכל לחיות על הסכום הזה. התקופה הנוכחית מורכבת לגיוס הון, וסביר להניח שייקח זמן עד שמאמצי השיווק של החברה יבשילו להכנסות משמעותיות, שכן השיווק של המוצר דורש חינוך שוק.