החלטות העליון לצמצום חיסיון עו"ד לדירקטורים הן מסוכנות

עו"ד שחם-שביט הוא מומחה לעבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות. עו"ד הרטמן הוא מומחה בליטיגציה תאגידית. השניים שותפים בפירמת עו"ד הרצוג

בהחלטה התקדימית שניתנה בעניינה של חברת אי.די.בי פיתוח, קבע בית המשפט העליון (כבוד השופט חאלד כבוב), לראשונה, כי דירקטורים של חברה שקרסה אינם זכאים לחיסיון עורך דין־לקוח על ייעוץ משפטי אישי שהם קיבלו, על חשבון החברה, במסגרת תפקידם. החלטה זו עלולה לפגוע בעבודתם ותפקודם של הדירקטורים וכן צפויה ליצור אי־ודאות וחשש בקרבם מקבלת ייעוץ משפטי לצורך מילוי תפקידם.

לאור ההחלטה, שמעלה את החשש כי דירקטורים בחברות ציבוריות ישנו את התנהלותם, חשוב לזכור ולהבין את הזירה והמציאות בה אנו נמצאים וכן את הרקע להחלטת העליון: ראשית, חוק החברות מקנה לדירקטור אפשרות לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה לצורך מילוי תפקידו, לרבות ייעוץ משפטי.

תנאי האישי והנפרד

במסגרת המחלוקת שהתעוררה, בין הנאמן בהסדר הנושים של אי.די.בי פיתוח, עו"ד אופיר נאור, לבין הדירקטורים החיצוניים לשעבר של החברה, גיורא ענבר ואלינה פרנקל־רונן, דן בית המשפט העליון לראשונה בשאלה האם מסמכים ומידע שהוחלפו במסגרת ייעוץ משפטי שניתן לדירקטורים על חשבון החברה, מוגנים בחיסיון עורך דין־לקוח.

הדירקטורים טענו כי אפילו אם החברה מימנה בעבורם את הייעוץ המשפטי, תוצריו של הייעוץ המשפטי חסויים, הן מחמת קיומו של חיסיון עורך דין־לקוח והן מחמת הפגיעה שעלולה להיגרם לפרטיותם ובדבר יצירת אפקט מצנן.

בית המשפט העליון דחה את טענות הדירקטורים וקבע כי גם כאשר החברה מממנת לדירקטור ייעוץ משפטי אישי בקשר לתפקידו בחברה - החיסיון שייך לחברה ולא לדירקטור.

מכאן הסיק בית המשפט כי הדירקטורים לשעבר של אי.די.בי כלל אינם בעלי החיסיון ביחס לייעוץ המשפטי שקיבלו, ולפיכך רשאי הנאמן לקבל את המידע והמסמכים הנוגעים לייעוץ משפטי זה. 

בהמשך הבהיר השופט כבוב כי על־מנת שתקום לדירקטור זכות לחיסיון עורך דין־לקוח, על הייעוץ המשפטי להיות "אישי ונפרד לחלוטין מייעוץ הניתן לחברה או לאורגן מאורגניה", ועליו לשלם על הייעוץ המשפטי מכיסו.

לסיום הדגיש כבוב כי מצופה מדירקטור סביר שלא לעשות שימוש בפלטפורמה שניתנה לו במימון החברה, למען צרכיו הפרטיים, ולהקפיד שלא ליצור "ערבוביה" בין ענייניו הפרטיים לבין אלה של החברה.

קביעותיו של בית המשפט העליון עלולות ליצור חשש בקרב דירקטורים הנדרשים לייעוץ משפטי לצורך מילוי תפקידם. אפקטיביות עבודתם של הדירקטורים עשויה להיפגע באופן ממשי, ככל שתהיה מושפעת מחששות שהייעוץ המשפטי שהם מקבלים ייחשף ביום מן הימים.

השלכה משמעותית נוספת של קביעות אלה היא שדירקטורים לא יהיו זכאים לחיסיון עורך דין־לקוח גם כאשר הם מקבלים ייעוץ משפטי במימון החברה ביחס להליכי אכיפה מינהליים של רשות ניירות ערך, למשל כאשר מתעורר חשד להפרות דיווח הקשורות להחלטות הדירקטוריון.

בנסיבות אלה, לקביעותיו של בית המשפט העליון עשויות להיות השלכות שליליות על זכותם של דירקטורים להליך הוגן, ובזכותם להיוועץ בעורך דין בכנות ובפתיחות, ללא חשש שתוכן השיחה עמו יתגלה. כמו כן, ייתכן כי הדבר אף יפגע ביכולתן של חברות ציבוריות לגייס מועמדים מוכשרים לדירקטוריונים. מדובר בהשלכות בעלות משמעויות רחבות.

למרות הכל, לא לוותר

למרות החלטת העליון, אנו ממליצים לדירקטורים מכהנים שלא לוותר על ייעוץ משפטי הכרחי:

ראשית, ניתן להעריך כי נוכח פסיקת בית המשפט העליון, החברות הציבוריות יבחנו פיתוח פרקטיקה, הנדרשת באישור האסיפה הכללית, לאשר תקציב לדירקטורים לייצוג עצמאי, וזאת נוכח החשיבות שיש לעבודת הדירקטורים ללא חשש.

שנית, במקרה שמתעורר ספק ביחס למהות הייעוץ המשפטי ובשאלת נחיצותו של חיסיון עורך דין־לקוח אישי לדירקטור, המלצתנו היא שבשלב ראשון הדירקטור עצמו יממן את הייעוץ המשפטי מכיסו הפרטי. היה ובהמשך יתברר כי הייעוץ המשפטי שקיבל הדירקטור עומד בקריטריונים לקבלת ייעוץ מקצועי על חשבון החברה לצורך מילוי תפקידו, ומתייתר הצורך בשמירה על חיסיון עורך דין־לקוח אישי, יוכל הדירקטור לפנות לחברה בבקשה לזיכוי בגין הוצאה זו.