הכלכלנים הבכירים בישראל הזהירו, אבל סמוטריץ' לא היה באולם

מי שחשב ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יגיע לכנס כלכלי מכובד, ישמע את המומחים ואנשי המקצוע, וישנה את דעתו - התבדה. בפתח כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך ביום שלישי בירושלים, פנה נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אל סמוטריץ' אישית: "האחריות, כשר האוצר, היא עליך". פלסנר הסביר שהיה מי שמחה על כך שסמוטריץ' הוזמן לכנס המכון, אבל הבהיר שבעיניו חשוב לשמור על שיח פתוח ומכבד. "אני מקווה שלצד הדברים שתשמיע, אתה מגיע גם עם נכונות להקשיב ואף להשתכנע".

● פיץ' במסר לממשלה: ישראל מועמדת להעלאת דירוג אשראי, אך הרפורמה המשפטית עשויה להכביד
● סמוטריץ' נגד הבנקים: להטיל מס על רווחי היתר שלהם בשיעורים גבוהים

אלא שסמוטריץ' בחר לעזוב את האולם עם תום דבריו ולא שמע את שלל האזהרות מפני המדיניות שהממשלה מקדמת - כולל, בדרגות שונות של חריפות, מבכירי משרדו שלו. בנאומו, שר האוצר, התעלם כמעט לגמרי מהפיל שבחדר, המהפכה המשפטית. רק בסוף דבריו, בעקבות קריאות אנשי ארגוני המחאה (שחלקם נכחו כמוזמני הכנס), הבהיר ש"התיקונים הקריטיים במערכת המשפט יבוצעו" - בהסכמה או שלא בהסכמה - והוסיף כי "הם טובים מאוד לכלכלה".

 בצלאל סמוטריץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה / צילום: מיכל פתאל

מה עושה הרפורמה המשפטית לאינפלציה

סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמנם התבטאו שניהם על רווחי הבנקים בתקופה של העלאות הריבית, ואיימו בצעדי תגובה. אבל נדמה שזה אחד האזורים הבודדים בהם יש תמימות הדעים בין השניים, ובין צמרת הכלכלנים בכלל לשר האוצר. להבדיל מסמוטריץ', הנגיד התעכב גם על מה שהגדיר כ"תגובת השווקים לאירועים המקומיים בנושא השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט". הנתונים שהציג הנגיד מוכרים בשלב הזה, ועדיין מרעישים. כך למשל חלקה של ישראל מתוך כלל גיוסי ההון להייטק בעולם ירד משמעותית בחודשים האחרונים, וגם שוק ההון המקומי רושם ביצועי חסר.

אבל הנתון הבולט ביותר, שמתקשר ישירות לליבת העיסוק של בנק ישראל נוגע לאינפלציה. לפי חישובי בנק ישראל, מתחילת השנה השקל רשם "פיחות עודף" של 10%. כלומר, ללא מהלכי החקיקה של הממשלה, שער הדולר היה קרוב היום ל־3.3 שקל, בניגוד לשער הנוכחי שעומד על כ־3.7 שקלים. העניין הוא שהיחלשות של השקל מתורגמת לאינפלציה - ובנק ישראל, שבחר בקו שמרני במיוחד בחישובים שלו, מעריך שמתחילת השנה נרשמה אינפלציה עודפת של לפחות 1% בגלל היחלשות המטבע המקומי. ואם לחבר את הניתוח הזה לחלק מוקדם יותר בדברי הנגיד, כל זה מתורגם לריבית יותר גבוהה. ככל שמגמת הפיחות תימשך, "ייתכן ותידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר".

הכלכלה אוהבת ודאות, הסביר הנגיד (כמו שורה של דוברים אחרים בכנס), ובישראל, חלה ירידה בוודאות הכלכלית, ואילו מהתקציב, הזהיר היועץ הכלכלי הרשמי של הממשלה, "נעדרים מחוללי צמיחה חיוניים ובחלק מהמקומות יש תרומה שלילית".

ואלה נושאים שעמדו גם בלב דבריהם של שניים מבכירי משרדו של סמוטריץ' בהמשך הכנס. יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים, נשא נאום בוטה שהמשיך את גילוי הדעת שפירסם רגע לפני העברת התקציב. הוא הזהיר שהתוואי הדמוגרפי הנוכחי, בשילוב ויתור על לימודי הליבה במגזר החרדי, ובלי שינוי דרמטי במערכת החינוך עלולים להוביל את ישראל "לרמת חיים שתהיה דומה למזרח אירופה: לטביה, רומניה והונגריה".

ואילו הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שהייתה בחודשים האחרונים אחד הקולות הבולטים שמזהירים מהשלכות המדיניות הממשלתית, הזכירה שהמצב הכלכלי העולמי קשה ממילא: "יש המון אי ודאות כלכלית, במצב כזה בוודאי לא צריכים לייצר סיכונים עודפים".

הדברים נאמרו, אבל האם הם נשמעו?

בכנס אפשר היה לשמוע שלל הערכות על נזקי המהפכה המשפטית, מצמיחה אפסית לנפש, ועד זינוק בגירעון ופגיעה קשה הרבה יותר בצמיחה. "לא משנה מה המספרים המדויקים, אומדנים הם אומדנים שמטרתם להציג בפני קובעי המדיניות את הסיכון שיכול לעמוד על הפרק - והוא קשה מאוד ואסור להקל בו ראש", אמרה גרינברג. "על הסיכון הזה להילקח בחשבון בקביעת מדיניות בת קיימא לטווח ארוך, כזו שתוכל להיות מושגת רק באמצעות הסכמה רחבה שתבטיח הפרדת רשויות ואת חוזקה של מערכת המשפט".

גרינברג, שמסיימת את תפקידה בקרוב ומכהנת בדרגה מקבילה למנכ"ל משרד האוצר (מהנשים הבודדות שנשארו בדרג זה), הפצירה כי "דברים אלה צריכים להיאמר ולהישמע". הדברים אמנם נאמרו - אבל לא בטוח שגם נשמעו.