פיץ' במסר לממשלה: ישראל מועמדת להעלאת דירוג אשראי, אך הרפורמה המשפטית עשויה להכביד

סוכנות דירוג האשראי פיץ' מעריכה כי יחס החוב-תוצר בארץ ימשיך לרדת בשנים הקרובות למרות החזרה לניהול תקציב גירעוני, ובזכות צמיחה חזקה יחסית שהמגמה עשויה להוביל להעלאת הדירוג של ישראל • עם זאת, הסוכנות מסייגת את התחזית הוורודה להעלאת הדירוג ותולה אותה בעצירת הרפורמה המשפטית של הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

סוכנות דירוג האשראי פיץ' פירסמה למשקיעים סקירה עדכנית על ישראל. תחת הכותרת המעודדת "צמיחה כלכלית חזקה היא מפתח למסלול החוב של ישראל", מעריכה סוכנות הדירוג שיחס החוב-תוצר בארץ ימשיך לרדת בשנים הקרובות למרות החזרה לניהול תקציב גירעוני, ובזכות צמיחה חזקה יחסית. בפיץ' מציינים שהמגמה עשויה להוביל להעלאת הדירוג של ישראל, תוך שימוש בנימה חיובית שמזמן לא שמענו כאן מחברות הדירוג.

"מרתון הדרכונים": כמה דרכונים כבר הונפקו ומה קורה לתורים?
התחזיות של האנליסטים: עד לאן הדולר יכול להגיע | ניתוח

אלא שמיד לאחר המחמאות על חוסנה הכלכלי של המדינה, פיץ' מסייגת את התחזית הוורודה להעלאת הדירוג ותולה אותה בעצירת הרפורמה המשפטית של הממשלה. "ישראל ממשיכה להתמודד עם רמות גבוהות של מתח פנימי חברתי ופוליטי, וקידום מדיניות מסויימת המועדפת על ידי הקואליציה עלול להחמיר את המתחים הללו ולהשפיע על דירוג האשראי", נכתב בסקירה.

עוד ציינו בפיץ' כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר העברת תקציב המדינה שהרפורמה המשפטית תחזור, אבל ההצעות המדויקות של הקואליציה עדיין לא ברורות".

בפיץ' נותנים בינתיים הזדמנות למגעים בבית הנשיא, אבל חוזרים על אזהרתם ממרץ האחרון מפני השלכות התרחיש הריאלי שבו הניסיונות להגיע להסכמה רחבה יעלו בתוהו והחקיקה תקודם חד צדדית: "לרפורמה המשפטית יש פוטנציאל להשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל, אם היא תחליש את מדדי מוסדות המדינה, או אם היחלשות המוסדות תוביל לתוצאות של מדיניות גרועה יותר, או לסנטימנט שלילי מתמשך בקרב המשקיעים".

בחודשים האחרונים, סביב פרסום הודעות דירוג האשראי של ישראל על ידי שלוש הסוכנויות הגדולות - פיץ', S&P ומודי'ס - התקיימו לא מעט דיונים באשר לשאלה ההיפותטית: מה היה קורה לדירוג של ישראל אילולא החקיקה המשפטית? האם מודי'ס היו מעלים את הדירוג במקום להפחית את אופק הדירוג מ"חיובי" ל"יציב"? האם S&P היו משדרגים את תחזית הדירוג ל"חיובית"? כנראה שלעולם לא נדע את התשובה. אבל לקראת הפעם הבאה, בפיץ' שולחים מסר ברור לממשלה: ישראל מועמדת לשיפור דירוג האשראי שלה, אבל המחלוקת סביב הרפורמה עשויה להכביד.

סוכנות הדירוג מלונדון התייחסה גם לתקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר, וכולל תוספות גדולות למפלגות החרדיות. בפיץ' כתבו שהתקציב "כולל כמה התחייבויות חדשות שנועדו לתת מענה לסדר העדיפויות של המפלגות החברות בקואליציה" והזהירו כי "הדינמיקה הקואליציונית מגבילה את הפוטנציאל לריסון הוצאות גדול יותר".

בצד הכנסות המדינה, בפיץ' צופים ירידה של כ-2.3% בשנת 2023, כאשר הקשיים בשוק הדיור והביצועים החלשים בשוק ההון מוזכרים כגורמים לירידה.

פיץ' העלתה את תחזית הגירעון של ישראל לשנה הנוכחית מ-1.2% ל-1.5% מהתוצר. מדובר בתחזית מעט גבוהה יותר מהתחזית העדכנית המקבילה של האוצר, שעומדת על 1.1%. עם זאת, עדיין מדובר בתחזית אופטימית יחסית, לפיה "הגירעונות בשלוש השנים הקרובות יישארו קטנים יותר מאשר ב-2019, טרום מגפת הקורונה".

הודעת הדירוג האחרונה של פיץ' על ישראל התפרסמה במרץ האחרון. אז אישררה הסוכנות את הדירוג ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג ברמה יציבה.