אפי נוה | בלעדי

"אופן קבלת ההחלטה תמוה": מחלוקת על פתיחת תלונה שנגנזה נגד אפי נוה

בעקבות ההחלטה של ועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכת עוה"ד לפתוח מחדש תלונה נגד נוה אחרי 5.5 שנים, ועדת האתיקה הארצית שיגרה לוועדה בת"א מכתב חריף • במכתב נטען כי הוועדה המחוזית עצמה בניגוד עניינים לעסוק בתלונה • ההתנהלות מציפה מחדש את הבעייתיות בניגודי עניינים במסגרת פעילות ועדות האתיקה

עו''ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
עו''ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף

השבוע, נחשף בגלובס כי ועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין החליטה לפתוח מחדש תלונה משנת 2018 נגד עו"ד אפי נוה, יו"ר הלשכה לשעבר שמתמודד כעת על ראשות הלשכה, בגין הקלטת עורכי דין בניגוד לידיעתם. כעת, לגלובס נודע כי אתמול (ד'), זכה המהלך לתגובה חריפה של ועדת האתיקה הארצית בלשכה. הוועדה הארצית האשימה את ועדת האתיקה של ת"א בניגוד עניינים, והציפה את הבעייתיות שיש לוועדות האתיקה ככלל בלשכה לדון בעניינו של מי שמינה אותן, העביר להם בוררות, או מתמודד מול חברי הוועדה.

הבעיה לדון בענייניו של נוה עלתה גם בשנת 2019, כאשר הוגשו תלונות על רקע החקירות הפליליות שהיו אז. מרבית חברי ועדת האתיקה של מחוז ת"א פסלו עצמם מלדון בדרישה להשעותו מהלשכה, לאור קשריו עמו. גם ועדת האתיקה הארצית פסלה את עצמה מלדון בעניין, בהיותו אז חבר הוועד המרכזי של הלשכה. כך, נוצר מצב חריג שבו המוסדות בלשכה, שתפקידם להכריע על הליכים משמעתיים שמתנהלים - לא יכולים לעשות זאת.

התלונה הועברה בסוף למחוז ירושלים, שם עדיין ממתינים לפסק הדין החלוט כדי להחליט אם לנקוט בהליך משמעתי נגד נוה על פרשת מעבר הגבולות. יש לציין כי מבקר המדינה העיר בשנת 2020 ללשכה כי היא לא הסדירה את תחום מניעת ניגודי העניינים העשויים להתרחש במסגרת פעילותה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בסוגיית מינוי בוררים וחברות בוועדות המקצועיות.

ועדת האתיקה הארצית לוועדה של ת"א: "פנייתכם תמוהה ביותר"

ובחזרה לביטול הגניזה הנוכחי - בתחילת החודש, כאמור, ביטלה ועדת האתיקה של מחוז ת"א החלטת גניזה על הסף נגד נוה, שעסקה בטענה כי הוא הקליט עורכי דין בניגוד לכללי האתיקה. זאת על בסיס צפייה בתוכנית "עובדה" בעניין מינויי השופטים. התלונה נפתחה לאחר שהוועדה מצאה כי היא נגנזה 5 שנים קודם לכן על ידי עו"ד גבי מויאל, אז יו"ר ועדת האתיקה של ת"א, שהיה בניגוד עניינים באותה עת לעמדת הוועדה. התלונה הועברה לאחרונה לבחינת ועדת האתיקה הארצית, שתחליט מי יבחן אותה.

ועדת האתיקה של מחוז ת"א הסבירה את הטיפול בתלונה לאחר שנים כה רבות, בכך שהוועדה נחשפה לתלונה בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד התמודדותו של נוה (ונדחתה על הסף- נ.ש.). העתירה הוגשה גם נגד ועדת האתיקה שנדרשה להגיב לבג"ץ. נוה, מצידו, טען כי פתיחת תלונה לאחר 5.5 שנים הוא מעשה חמור, וניסיון לא דמוקרטי לפגוע במועמדותו לראשות הלשכה.

אתמול שלחה ועדת האתיקה הארצית, בראשה עומד עו"ד מנחם מוסקוביץ', הודעה חריפה לוועדה של ת"א, לפיה היא נדרשת להסברים על המהלך שנעשה רגע לפני הבחירות: "פנייתכם תמוהה ביותר ומעלה שאלה עקרונית ומקדמית: הכיצד קיבלה ועדת האתיקה מחוז ת"א את ההחלטה בדבר ביטול הגניזה של התלונה, כאשר הנכם מציינים ומודים במפורש במכתבכם כי קיים מספר לא מבוטל של חברי ועדה בוועדת האתיקה מחוז תל אביב המנועים מלדון בעניינו של הנילון? בכל הכבוד, המניעה לדון בעניינו של הנילון משמעה מניעות בכל עניין הקשור לנילון - לרבות בדיון על ביטול גניזת התלונה כנגדו".

יש לציין כי המכתב חתום על ידי ועדת האתיקה הארצית ולא על ידי גורם בוועדה. עוד צוין במכתב כי התלונה נפתחה למרות שחלפו 5.5 שנים מאז שנגנזה, בסמוך לפני הבחירות בהן מתמודד נוה, וכי יו"ר ועדת האתיקה של ת"א, עו"ד ערן גולן, מנוע מלדון בעניין של נוה כי הוא מתמודד מולו בבחירות במסגרת רשימה למועצה הארצית.

כמו כן, במכתב צוין כי "הסמכות לשנות או לבטל החלטה אינה סמכות רגילה ולא יכולה להיות מופעלת באופן שגרתי", וכי רק במקרים נדירים על יסוד נימוקים כבדי משקל תבוטל גניזה. "עולה השאלה, האם בעת קבלת ההחלטה הנ"ל על ביטול הגניזה על התלונה, נשקלו כלל השיקולים האמורים לעיל, ובכלל זה, הזמן הניכר שחלף מאז גניזת התלונה, מידת הסתמכותו של הנילון על ההחלטה לגניזת התלונה והאם שינה את מצבו לרעה, קיומו של מנהל תקין, ההגינות המנהלית, האם התקיים שינוי בנסיבות וכו'". כדי שוועדת האתיקה הארצית תוכל לקבל החלטה, היא מבקשת מהוועדה המחוזית לקבל הבהרה ומענה על התמיהות שהעלתה.

"המכתב אינו על דעת איש מחברי ועדת האתיקה הארצית"

ועדת האתיקה של מחוז תל אביב מסרה לגלובס בתגובה: "מבירור שנערך עם חברי ועדת האתיקה הארצית היום, עולה כי הסוגיות האמורות מעולם לא הונחו לפתחם, הם מעולם לא ראו את המכתב האמור, לא אישרו את תוכנו, ופניות הוועדה בעניין לוועדה הארצית, לא נענו. על פי הידוע לוועדת האתיקה המחוזית, הן יו"ר ועדת האתיקה הארצית, והן פרקליטת ועדת האתיקה הארצית מנועים מלדון בענייניו של נוה".

"נוכח העובדה שוועדת האתיקה הארצית נמנעה מלעסוק בעניינו של נווה עד כה, שגם העביר לחלק מחבריה בוררויות, בעת שכיהן כיו"ר הלשכה, וזו העבירה את הטיפול בתלונות בעניינו למחוז ירושלים, הרי שיש לתמוה על המכתב, שאינו על דעת איש מחברי ועדת האתיקה הארצית, אלא על ידי גורם עלום שמסרב להזדהות ועושה שימוש בלוגו של הועדה, ובחוסר סמכות".

באשר לביטול הגניזה, נמסר כי "ועדת האתיקה במחוז תל אביב לא דנה בתלונה לגופה כנגד נוה, אלא בניגוד עניינים חמור של יו"ר הועדה דאז שמונה ביוזמת נוה, קיבל על פי רישומי הלשכה בוררות מנוה שהניבה לו רווח כספי וחרף זאת החליט לגנוז את התלונה בעניינו מבלי ליידע איש מחברי הועדה. על פני הדברים, פעולות מסוג זה הנעשות בניגוד עניינים חמור, כל שכן מעורבת בהן תמורה כספית חורגות אף מהפרות אתיות גרידא. נראה כי תשומת הלב של הגורם ששלח את המכתב בשם ועדת האתיקה הארצית נתונה לדברים אחרים מאשר בירור כאמור".

עוד צוין בתגובת הוועדה כי "עורכי דין מן השורה מועמדים לדין כעניין שבשגרה על איסור הקלטות". בנוסף, נמסר כי "העובדה שמוסדות הלשכה נמנעו מבירור כלשהו בעניין של נוה עד היום בעניין ההקלטות שהגיעו לתקשורת בעניין מנדלבליט ותוכנית 'עובדה', לעומת בירורים והעמדות לדין של כל עו"ד מהשורה, והמהירות בה המכתב הגיע לגלובס, מלמדת שמלוא הסוגיות בענייני אתיקה הנוגעות לנוה ולמעשה לכל נבחר ציבור בלשכה צריכות להיות מוצאות מחוץ ללשכה. באשר לעתיד, יו"ר הוועדה סבור שיש לתקן את כללי האתיקה כך שעניינם של כל נבחרי הציבור בלשכה יוצא לחלוטין מחוץ למוסדות הלשכה, ולידון אצל היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה שעל פי חוק נתונה להם סמכות בירור מקבילה".

מלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה.