ועדת הכספים הצביעה פה אחד: ביטוחי המנהלים מגיעים לסוף דרכם

הוועדה אישרה את התקנות החדשות לפיהן אפשר יהיה להפקיד לביטוחי המנהלים רק כמוצר משלים לקרן פנסיה, ורק עבור מי ששכרו יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק • יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לא הבנתי למה חברות הביטוח נלחמות על זה, ולמה האוצר לא מביא חוק לסגור את ביטוח המנהלים" • השינוי יתרחש ב-1 בספטמבר

ועדת הכספים של הכנסת, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים של הכנסת, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי שורה של דיונים לאורך השנים ולא מעט ניסיונות להצר את צעדיהם של ביטוחי המנהלים, ועדת הכספים של הכנסת הצביעה היום (ב') פה אחד להטיל מגבלה משמעותית על המוצר הפנסיוני.

הוועדה החליטה לאשר את התקנות שהביא משרד האוצר, לפיהן רק מי שמשכרותו עומדת על יותר מפעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר כ-24 אלף שקל, יוכל להפקיד לביטוח מנהלים, וגם זאת רק לאחר שהפקיד לקרן פנסיה בגין סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע.

ביטוחי המנהלים מגיעים לסוף דרכם: על מי זה ישפיע והאם כדאי להעביר את הכסף? | שאלות ותשובות

בכך למעשה הפכה הוועדה את ביטוחי המנהלים למוצר משלים לקרן הפנסיה, ולמעשה הביאה בפועל לסיומו של המוצר כמתחרה לקרן פנסיה.

● ה"פטנט" של הבנקים שהופך את העלאות הריבית לכואבות יותר בישראל 
תביעת הענק שמעלה את השאלה: על אילו סעיפי ביטוח מיותרים אנחנו משלמים
7 חברות ביטוח ומאות מיליוני שקלים: כך יחולקו הפיצויים בפרשת ביטוחי המנהלים

"אין ויכוח לגבי העניין שהביטוח הזה פחות טוב מהאחר (קרן פנסיה, ר"ו)", אמר בדיון יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. "אני מבין שאתם מתכוונים לעזור לאנשים, אך אני השתכנעתי שביטוח מנהלים לא טוב. לא הבנתי למה חברות הביטוח נלחמות על זה", הוא אמר לנציגי חברות הביטוח שהשתתפו בדיון וכן לנציגי סוכני הביטוח. לאחר מכן הוא פנה לאנשי משרד האוצר, ואמר להם: "למה אתם לא מביאים חוק לסגור את ביטוח המנהלים?".

המועד המקורי של כניסת התקנות לתוקף היה ה-1 ביולי, אבל בשל פרק הזמן הארוך עד לאישורן, הוחלט לדחות אותו בחודשיים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר.

במהלך הדיונים עלתה הצעת פשרה כי השינוי יעמוד על הגבלת ההפקדה לחלק השכר שמעל פעם וחצי השכר הממוצע במשק. עוד עלתה הצעה לקבוע כי ההגבלה תהיה על פעמיים השכר במשק, אך במקרה כזה יחול המוצר על ההפקדה מהשקל הראשון. אלה לא התקבלו לבסוף.

במשרד האוצר הציגו במהלך הדיונים כי ביטוחי המנהלים מסבים נזק לציבור החוסכים במסגרתם, וכי בעבר היו לביטוח המנהלים יתרונות מסוימים, דוגמת מקדם מובטח, לקביעת הקצבה החודשית, במקרה של עלייה בתוחלת החיים, וכן תשואה מובטחת, וכי אלה כבר אינם בתוקף.

במסגרת הדיונים הציגו באוצר סימולציה לפיה חיסכון במסגרת קרן פנסיה חדשה יצבור סכום הגדול ב-58% מחסכון במסגרת ביטוח מנהלים, וכי במסגרת ביטוח מנהלים מקדם המרה גבוה יותר, דמי ניהול גבוהים יותר, ועלות גבוהה משמעות לכיסויים ביטוחים.

מנגד טענו נציגי הקרנות והחברות המוכרות ביטוחי מנהלים כי הסימולציה אינה נכונה או אינה מייצגת את המוצר הנמכר כיום, וכי במקרים רבים יהיו לקוחות ביטוח מנהלים שישלמו דמי ניהול המקבילים לדמי ניהול בקופות ברירת מחדל, כאשר נעשה שינוי משמעותי בתעריפים אלה.

"הפערים מתורגמים לתרופות ולחימום לבית"

נציג אגף התקציבים מנה עוד שני חסרונות של ביטוחי המנהלים אל מול קרנות הפנסיה. הראשון הוא נושא הריסקים, הביטוחים הכלולים במוצר, שלדבריו ברוב המכריע של המקרים הוא יותר יקר מאשר בקרנות הפנסיה. "הנושא השני הוא הבטחת התשואה במה שהיה בעבר אג"ח מיועדות וכיום הוא מנגנון מבטיח תשואה. אנשים עד פעמיים השכר הממוצע זכאים ליהנות מהסבסוד הזה בקרנות הפנסיה, מה שאין בביטוחי המנהלים. המדינה אומרת נבטיח שעל 30% מהפנסיה העמית יקבל תשואה ריאלית של 5.15% וגם הצמדה למדד. המחוקק החליט שזה עד פעמיים השכר הממוצע ואנחנו רוצים שכל התושבים יזכו להטבה הזו. לכן בחרנו בקו הזה שכולם יוכלו ליהנות מאותה הטבה מהמדינה. מעל פעמיים השכר הממוצע ההטבה הזו מתבטלת. ואם מישהו מעל הסכום הזה, מדובר באדם שכבר יש לו פנסיה נאותה".

נציג רשות שוק ההון הוסיף מצדו כי "המוצר הפנסיוני בראש ובראשונה נועד כדי להגיע לגיל פרישה עם קצבה ראויה. מקרן פנסיה מגיעים לפרישה עם קצבה גבוהה יותר. על השאר הכיסויים הביטוחיים אפשר לדבר אחר כך. בשנת 2022 כשהיו ירידות שערים המסלול הכללי בקרנות הפנסיה הביא תשואה בפנסיה חיובית של יותר מ-3 אחוזים ובביטוחי המנהלים הייתה ירידה של כ-10%. הפערים האלה מתורגמים לתרופות ולחימום לבית, זה הכסף הזה".

עוד טענו נציגי הגופים כי אמנם קרן פנסיה מתאימה יותר למרבית הציבור, ולכן הם מפנים 90% מהציבור לאפיקים אלה, אך בביטוח המנהלים יתרונות רבים שיכולים להוות מענה לחלק מהאוכלוסייה והשלמה לקופות הפנסיה, וכי הדגש בהם הינו התאמה של המסלול למצבו האישי של החוסך, במיוחד לגבי מקרים של תביעות נכות או שיירים. כן טענו כי החוסך זכאי לביטוח בריאות שלם יותר, במקרים של אובדן כושר עבודה הוא אינו זקוק לתקופת הכשרה של 5 שנים, וכי במידה וחוסך ירצה להוריש את כל כספו במקרה של מוות, לדוגמא במקרה של נישואים שניים, ושהכסף ילך לילדיו, הדבר אפשרי.

ברשות שוק ההון דחו את טענות החברות, וציינו כי במהלך השנים פעלו לשפר את מוצר ביטוח המנהלים דרך פעילות להורדת דמי הניהול, אך ציינו כי עיקר הפער בחסכון נובע מכיסויים ביטוחים גבוהים מאוד וממקדם המרה גבוה יותר. כן ציינו ברשות כי אם היום תהייה התארכות בתוחלת החיים, גם מקדם ביטוחי החיים ישתנה בדומה למקדם קרנות הפנסיה, וכי יתרונות של הבטחת מקדם והבטחת תשואה היו נכונים עד שנים מסוימות, ולכן התיקון גם לא מוחל לאחור, שעה שיש לקוחות ותיקים עם תנאים מיטביים שאינם מוצעים עוד. כך קראו ברשות לאשר את החקיקה כלשונה.