המדבקות האדומות לא העלו לנו את מחירי מוצרי המזון

רשף הוא פרופסור בבית הספר למנהל עסקים אולין, אוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס. אבישי ריז'י הוא דוקטורנט בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב

בתחילת החודש כינס ראש הממשלה את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה. על אף שלא ציין זאת במפורש, מהתקשורת עלה כי אחד הנושאים הראשונים בהן הוועדה עתידה לדון הוא בחינת הסרת סימון המדבקות האדומות למוצרי מזון שאינם בריאים.

במסגרת מחקר חדש ומקיף אנו בוחנים נתוני מכירות חודשיים אודות אלפי מוצרי מזון במאות סניפי רשתות שיווק בישראל. אנו מוצאים כי הצרכנים הישראלים הגיבו לסימון והפחיתו בעשרות אחוזים צריכה של מוצרים מסומנים.

תוצאות דומות נמצאו בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר שנערכה אשתקד ובמחקרים אקדמיים על התנהגות הצרכנים בצ'ילה, שם הוטמעה רגולציה דומה. בנוסף, הירידה בביקוש למוצרים מסומנים דווקא חזקה יותר עבור אוכלוסיות משכבות סוציו־אקונומיות חלשות.

לא נשארו אדישים

גם יצרני המזון הישראלים לא נשארו אדישים והחלו להיערך לרפורמה מבעוד מועד על־ידי הצגת מוצרים חדשים ושינוי מתכונים של מוצרים קיימים. מהנתונים עולה כי היצרנים הפחיתו את תכולת הסוכר, המלח והשומן הרווי ממוצרי המזון על־מנת להימנע מהמדבקות האדומות ומהפגיעה במכירות. עיקר ההפחתות הגיעו ממוצרים הקרובים לרף המחייב את הצבת הסימון.

ההפחתות הללו גרמו לכך שמוצרים רבים שאנו צורכים הפכו מעט בריאים יותר, בין אם אנחנו שמים לב למדבקות ובין אם לאו. ואכן, אנו מוצאים ירידה ניכרת בצריכת הסוכר, המלח, והשומן הרווי למאה גרם בעקבות רפורמת סימון מזון.

כיצד משפיעות המדבקות על יוקר המחיה?

הטיעון העיקרי להסרת סימון המזון הוא הורדת יוקר המחיה. תחילה, חשוב לציין כי ישנו קשר ישיר בין תזונה נכונה ובריאות. על כן, לשיפור תזונת אזרחי ישראל יש השפעה על הוצאות הבריאות של כלל הציבור, בין אם באופן ישיר או בין אם באופן עקיף דרך מס הבריאות שאנו משלמים כל חודש.

ישנן דרכים רבות לעודד צרכנים לתזונה בריאה. למשל, רפורמה אחרת הנפוצה בעולם, ואף הוצגה בישראל, היא מיסוי מוצרי מזון שאינם בריאים. מס מסוג זה עלול לפגוע באופן בלתי פרופורציונלי בשכבות החלשות (מס רגרסיבי), אם אין באפשרותן לעבור לחלופות בריאות אך יקרות יותר, או לחילופין, אם ההוצאה על מוצרי מזון ממוסים מהווה חלק נכבד יותר מההוצאה הכוללת של שלהן ביחס למשפחות מבוססות יותר. בהשוואה, לסימון מוצרים אין השפעה ישירה על המחיר, ועל כן הוא נחשב כהתערבות אשר אינה מעוותת את השוק החופשי.

סימון המזון עלול להעלות את יוקר המחיה אם הוא מייקר את ייצור מוצרי המזון. יצרני המזון טוענים כי השקיעו משאבים בשיפור המוצרים והדפסת עטיפות חדשות. שינויים אלה נחשבים עלות שקועה, משמע, מדובר בסכומים שכבר הושקעו ולא ניתן להחזירם. אולם מבחינה כלכלית, עלויות שקועות אלה אינן משפיעות על המחיר בו נמכר המוצר כיום, כפי שהצרכנים אינם משלמים את עלות הקמת המפעל.

כחלק מניתוח נתוני מהמחקר בדקנו את ההשפעה הישירה של רפורמת סימון המזון על מחירי המזון, ותוצאות המחקר שלנו מראות כי למרות שמחירי כלל מוצרי המזון בישראל עלו בצורה מתונה בשנים האחרונות, מחירם של מוצרי המזון המסומנים דווקא ירד.

לא שבור - אל תתקן

לסיכום, אורח חיים בריא והמאבק ביוקר המחיה הם שני נושאים בעלי השפעה דרמטית על חיי האזרחים. אבל בשתי הסוגיות אין פתרון קסם, הפחתת יוקר המחיה או שיפור בבריאות הציבור יגיעו מהרבה פעולות קטנות של הממשלה.

אם העדויות מראות שסימון מוצרים מסייע לצרכנים לבחור מוצרים בריאים יותר מחד, ומאידך אין עדות לכך שהוא תורם ליוקר המחיה - למה להתחיל דווקא מהסוגיה הזו? אם זה לא שבור, אל תתקן.