האם ניתן לחייב את הסבתא לעזור לנכדים להוציא דרכון זר?

הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בשנים האחרונות הישראלים נוהרים בהמוניהם להוצאת דרכונים זרים, במיוחד במדינות האיחוד האירופי, וביתר שאת מאז שפורטוגל פתחה את שעריה גם בפני צאצאי מגורשי ספרד, והרחיבה בכך משמעותית את היקף הזכאים.

● שופטת פרסמה פסק דין המתבסס על עדותו של עד שכלל לא העיד | בלעדי\
● "טרף קל": 250 מיליון שקל כבר התאדו בפרשה שמטלטלת את שוק ההון בישראל | ניתוח

לאזרחות הזרה יש מספר יתרונות משמעותיים, מעבר למתן מענה לחרדת היהודי הנודד המוטבעת לכולנו בד.נ.א ומפצירה בנו להחזיק אלטרנטיבות מילוט בזמן אסון, וכוללת את האפשרות לשהות ולעבוד בארצות אירופה, ללמוד לימודים אקדמיים בעלות מופחתת ואפילו לחסוך תורים ארוכים בבידוק הדרכונים בכניסה לאירופה. מאז הקורונה הדרכון הזר מאפשר גם יציאה מהארץ כשתוקפו של הדרכון הישראלי פג.

הבירוקרטיה הכרוכה בהוצאת דרכון זר על בסיס אזרחות של הדורות הקודמים אינה פשוטה, ודורשת לא פעם שיתוף-פעולה מסבא או סבתא, בעלי האזרחות הזרה המקוריים.

הליך יוצא דופן התנהל בנושא זה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כאשר נכדים הגישו תביעה נגד סבתם, המסרבת לשתף עימם פעולה לצורך הוצאת הדרכון עבורם.

"לא מגיע להם צ'ופר"

הנכדים טענו כי הם מעוניינים לקבל אזרחות גרמנית מכוח היותם צאצאים של סבתם, שהיא ילידת גרמניה. לצורך זה החוק הגרמני דורש מהם להציג תמצית רישום מלשכת רישום האוכלוסין של אביהם וסבתם, וכך להוכיח את קשריהם המשפחתיים.

משרד רישום האוכלוסין מסרב לתת להם את המסמך המבוקש ללא צו מבית המשפט מפאת חובתו לשמור על הפרטיות, והסבתא, שזכאית לקבל את המידע ולהעבירו לנכדיה, מסרבת לעשות כן.

טענתה של הסבתא היא כי תמצית הרישום הוא מידע פרטי שלה, והיא אינה חייבת לספקו. הנימוק לסירובה לסייע לנכדיה הוא סכסוך ארוך-שנים ונתק שחל בינהם, וכדבריה: "ילדים שלא מדברים איתי 15 שנה, לא מגיע להם צ'ופר".

בית המשפט קיבל את תביעת הנכדים. מצד אחד בית המשפט לא מצא כי הנפקת תמצית רישום האוכלוסין מהווה פגיעה בפרטיותה של הסבתא, שכן מדובר רק בטופס פורמלי המכיל מידע שנמצא ממילא בידיעת הנכדים.

בנוסף דחה בית המשפט את טענת הסבתא כי יש לדחות את התביעה מטעמי צדק. עם כל ההבנה למערכת היחסים המעורערת בין הצדדים, שעה שהסבתא אינה נדרשת למעשה לעשות דבר באופן פעיל, ומאידך הנזק שייגרם לנכדים מאי-מתן הצו גדול אלפי מונים מהנזק לסבתא, ככל שיש כזה - הרי שהכף נוטה לטובת הנכדים.

מי מחליט כשההורים גרושים

מחלוקת דומה, שטרם נדונה בבתי המשפט, אך בוודאי צפויה לעלות במוקדם או במאוחר, תתעורר כאשר מדובר בהורים גרושים, והורה אחד מעוניין להוציא אזרחות זרה עבור קטין, בעוד שההורה השני מתנגד. גם במקרה כזה חוקי המדינות הזרות דורשים בדרך-כלל הסכמה של שני ההורים, והשאלה היא האם ניתן יהיה לחייב את ההורה המתנגד לשתף פעולה.

השאלה הנוגעת להוצאת אזרחות זרה עבור קטינים מורכבת יותר מאשר תביעתם של הנכדים הבגירים נגד הסבתא, מאחר שהשאלה שיבחן בית המשפט תהיה האם קבלת אזרחות זרה תואמת את טובת הקטין, וניתן להעלות על הדעת מספר נימוקים נגד.

כך למשל, אזרחויות זרות מסוימות מושפעות מנושא השירות הצבאי. שירות ביחידות מובחרות מסוימות, כמו שייטת הצוללות, מחייבות את החייל לוותר על אזרחות זרה שכבר ניתנה לו כקטין, וייתכן כי הדבר ימנע ממנו לבקשה בחזרה מאוחר יותר.

כמו כן, מדינות כמו אוסטריה שוללות לתמיד אזרחות זרה מחייל שמשרת בשירות קבע. לאזרחות אמריקאית יכולה להיות השלכה בתחום המסים עבור הקטין כשיהפוך לבגיר ועוד.

לפיכך, בכל מקרה לגופו תיבחן השאלה אם הנזק הפוטנציאלי לקטין לא יעלה על התועלת שבהמתנה להפיכתו לבגיר, אז יוכל להחליט בעצמו אם הוא מעוניין לפעול לקבלת אזרחות זרה.