הגיע הזמן לטיפול יסודי במצוקת המשכנתאות בחברה הערבית

אי קבלת אשראי מהבנקים מאלצת חלק מהאזרחים הערבים לפנות לשוק האפור ובכך לסכן את מצבם הכלכלי ואף את ביטחונם האישי

ערערה / צילום: שלומי יוסף
ערערה / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא רכז פיתוח כלכלי בעמותת סיכוי־אופוק, הפועלת לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה

לאחרונה הודיע השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי כי ידרוש להעלות לדיון בממשלה את סוגיית המשכנתאות בחברה הערבית ולהציג את מסקנות הצוות הבין משרדי שמונה לבחינת החסמים בנושא.

טוב שהממשלה הבינה שסוגיית האשראי והמשכנתאות בחברה הערבית היא קריטית ודורשת מענה מיידי, אולם, על־פי טיוטת הדוח שהציג הצוות, נראה שהוא מספק מענה חלקי בלבד לבעיה וטוב יהיה אם הממשלה תגבש על בסיסו פתרון מקיף יותר אחרת המצוקה תלך ותחריף.

מיעוט שבמיעוט

החברה הערבית מהווה כ־18% מסך האוכלוסייה במדינת ישראל, אולם לפי דוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית בשנת 2021 האזרחים הערבים מהווים כ־2% בלבד מסך נוטלי המשכנתאות.

הנתון מדבר בעד עצמו ואינו מפתיע. ישנם חסמים תכנוניים ופיננסיים במדיניות הממשלה העומדים בפני אזרח ערבי בבואו לבקש אשראי לדיור מן הבנק שהם תוצר של אפליה ארוכת שנים והם אינם מקבלים מענה הולם בטיוטת הדו"ח.

טיוטת הדוח כוללת המלצה על נתינת ערבויות מדינה לנוטלי משכנתאות מהחברה הערבית וע"י כך להפחית את רמת הסיכון של הבנקים בבואם להעניק אשראי לאזרח ערבי. המלצה זו חיובית בבסיסה אולם אינה כוללת מתן ערבות גם ללווים פוטנציאליים בעלי דירוג אשראי נמוך.

לפיכך, ללא הגמשת התנאים ומתן הקלות לקבלת ערבות מדינה, המלצה זו תספק מענה חלקי בלבד משום ששיעור הזכאים לערבות צפוי להיות קטן.

היבט נוסף שאינו מקבל מענה הולם בדוח, הינו ההיבט התכנוני של סוגיית האשראי. במשך שנים וכתוצאה ממדיניות ממשלתית מפלה לא הורחבו שטחי השיפוט של יישובים ערבים ולא הוקצו להם מספיק משאבי תכנון ופיתוח. כתוצאה מכך, הם התפתחו ללא התייחסות לצרכים תכנוניים ולצרכי התושבים. כל אלו דחקו את התושבים לצורות בנייה המקשות על רישום מוסדר של המבנים כנכסים (כגון בנייה משפחתית). נכסים לא רשומים אלו אינם "סחירים" מנק' מבטו של הבנק ובשל רמת הסיכון הבנק עלול שלא לתת במצב זה אשראי כלל. טיוטת הדוח אכן מתייחסת לסוגיה זו ומספקת פתרונות רישום כאלו או אחרים אולם בו בזמן נמנעת ממתן פתרונות מקיפים ומעמיקים לחסמי התכנון והפיתוח של היישובים הערבים אשר מהווים הסיבה העיקרית לקושי ברישום הנכסים.

כמו כן, הדוח אינו מספק פתרון לחלק מהחסמים הפיננסיים של לווה מן החברה הערבית בבואו לבקש משכנתה. על פי דוח בנק ישראל מ -2018, ל־40% ממשקי הבית הערבים יש יותר הוצאות מהכנסות, 12% ממשקי הבית הערביים מתנהלים ללא חשבון בנק, 6% ממשקי הבית הערביים מתנהלים עם חשבון בנק חסום ו־68% מהחברה הערבית דיווחו כי חשבון הבנק שלהם נמצא במצב של משיכת יתר (מינוס) לתקופה העולה על שנה. כל זאת, בפערים משמעותיים בהשוואה עם משקי בית יהודיים. נתונים אלו משפיעים על דירוג האשראי של אזרח ערבי ומקטינים את סיכוייו לקבל משכנתה או במקרה הטוב־לקבלה בתנאים פחות טובים.

אם כך, אילו אופציות עומדות בפני אזרח ערבי שברצונו לרכוש או לבנות בית מגורים? התשובה במקרים רבים היא לפנות לקבל הלוואות צרכניות אשר מאופיינות בהחזר חודשי גבוה ומהוות מעמסה תזרימית על משקי בית שמצבם הכלכלי נמוך ממילא . אי קבלת אשראי מהבנק מאלצת חלק מהאזרחים הערבים לפנות לשוק האפור לצורך הלוואות. מצב זה לא רק מחזק את ארגוני הפשיעה, אלא גם מסכן את מצבן הפיננסי של המשפחות ואף מסכן חיי אדם.

פוטנציאל הידרדרות

על הממשלה להפנים שהדרה של האזרחים הערבים משוק האשראי והמשכנתאות היא עוולה שלא רק מהווה זרז לבעיות כלכליות ועוני, אלא עלולה להביא גם להידרדרות לפשיעה ולאלימות כפי שכותרות העיתונים מלמדות אותנו כמעט מדי יום.

פרסום דוח הצוות הבין משרדי יהווה צעד ראשון וחיובי, אך אם הממשלה תמשיך להתעלם מסוגיות ליבה אשר לא יקבלו מענה, ההדרה תימשך וחוסר השוויון בין ערבים ויהודים יחריף.