חמישה דברים שכדאי לזכור בהעברת הון לדור הבא

אחד הנושאים המרכזיים בהמשכיות עסקית בחברות משפחתיות, הוא הסדרים בין־דוריים. עו"ד ירון קופפר ממשרד מיתר, שמטפל בהסדרים אלו, נתקל בהם בדרך כלל בשני מקרים - כאשר הוא מלווה משפחות לקראת ההסדר מבעוד מועד, וכאשר המשפחות נאלצות לעשות זאת בדיעבד בשל פטירה. "את זה אתם קוראים בעיתונים, ואלו סיטואציות פחות סימפטיות", הוא אמר בכנס "מדור לדור" של גלובס.

בהרצאה לבאי הכנס סיפר קופפר על חמישה דברים שכדאי לזכור כשרוצים לדאוג להעברת הון בין־דורית טובה ומסודרת, עם מינימום בעיות וקשיים משפטיים. לדבריו, "המצב החוקי בישראל הוא סברס עם פירות מאוד מתוקים, אבל צריך להיזהר לא להידקר מהקוצים".

● עדי שטראוס: "לא נכנסים לעסק רק על בסיס שם המשפחה"
● המרכיב החיוני בהמשכיות עסקים משפחתיים: השלמה עם המוות
● לא תמיד הכול בשליטה: איך בונים אסטרטגיה לניהול סיכונים בחוסר ודאות?
● "בעברית 'הטווח הארוך' הן מילים גסות. במסים, זה הכי חשוב" 

"שולחן הדירקטוריון בשבת"

הדבר הראשון שכדאי לזכור כשעושים העברה בין־דורית, לדברי קופפר, נוגע למאפיינים הייחודיים לישראל. "במשפחה אמריקאית לדוגמה יכול כל אחד מהילדים לגור במדינה אחרת ולהיפגש עם המשפחה פעמיים בשנה. הישראלים יושבים ביחד בכל יום שישי מסביב לשולחן. זה אומר שאנחנו צריכים לדאוג לכך ששולחן הדירקטוריון לא יגיע לשולחן השבת". כלומר, המאפיינים הישראליים מעלים את הצורך להביא להסדרים שיאפשרו חיי משפחה תקינים ביום יום.

דבר שני הוא צוואה. "לא לעשות צוואה בישראל זו החלטה", אמר קופפר. "מי שלא עושה זאת למעשה מחליט לפעול על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק".

בישראל, חופש ההורשה גדול במיוחד, ולפי קופפר, כדאי לנצל זאת. "כשאני מדבר עם קולגות באנגליה ובצרפת, הם מספרים על חובות הורשה בדין. בנוסף, להוציא צו ירושה בקליפורניה לוקח 4־5 שנים, בזמן שבישראל זה לוקח רק כמה חודשים. עוד הסכם משפטי נוח מאוד זה הסכמי זוגיות כשמתחתנים, אבל הוא בתת־שימוש בישראל".

דבר שלישי שכדאי לחשוב עליו הוא הסדרים תאגידיים. "אם ההורים רוצים להעביר כסף לילדים, אבל מעדיפים לשלוט בעסק בעצמם כרגע, יש לזה פתרון - לפצל את העסק ככה שהעושר מגיע גם לילדים, ובו זמנית לשמור לאבא ואמא את השליטה בעסק".

הדבר הרביעי הוא נאמנויות. לדברי קופפר, "פעם זה היה נתפס ככלי להעלמות מס והברחת נכסים, אך בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי בנושא הזה. נאמנויות הפכו לבאזזוורד של התחום, ונאמנויות הן כלי שימושי - אבל יש להן מורכבויות".

לפי קופפר, הנאמנויות מאפשרות הסדרים מיוחדים. "אני רוצה להעביר לילדים שלי 80% מההון, אבל לתרום 20%. נאמנויות הן כלי מצוין לזה. יש סיטואציות לא פשוטות שאנשים תלויים בהורים או באחים, וכשמתכננים נאמנויות, אפשר להחליט כמה לשמור שליטה וכמה לאפשר לדור הבא לעוף קדימה".

לא הכול זה כסף

כשקופפר העלה את הסעיף החמישי הוא הזכיר - לא הכול זה כסף. העברה בין־דורית היא לא רק העברה של הון. כדוגמה ציין קופפר את המקרה הטרגי של שני עמית וטל פלג־בירן, ההורים הצעירים שנהרגו בתאונת הרכבל באיטליה, והמאבק המשפחתי על גידול בנם הקטן, תום, ששרד את התאונה.

"לאחר המקרה קיבלתי המון טלפונים מאנשים שאמרו לי, 'אנחנו לא מוכנים שאצלנו זה יקרה'. יש לזה פתרונות, כמו הבעת רצון בתוך צוואה או אפילו במסמך נפרד. אנחנו קובעים מה יקרה לילדים אם חלילה יקרה לנו משהו. אפשרות נוספת היא ייפוי כוח מתמשך. זה כלי לא כלכלי, אלא כזה שמאפשר להגיד - במקרה שבו לא אוכל לקבל החלטות לבד - איזה טיפולים רפואיים אני רוצה ואיזה לא. מי יקבל החלטות לגבי המצב הרפואי שלי? האם ואיפה אני אאושפז בבית אבות? בנוסף, הבעת רצון יכולה לכלול את חלוקת השליטה בחברה בצורה מסוימת במקרה שאני הופך לבלתי־כשיר".

 ***גילוי מלא: הכנס בחסות מיתר, KPMG ופירמת הייעוץ LGA