התערוכה שכדאי לכם לנסוע בשבילה עד לחיפה

אומנות

ואדי

אוצר: ד"ר דן הנדל
היכן: מוזיאון חיפה לאמנות
כתובת: שבתאי לוי 26, חיפה
טלפון: 04-603-0800
ימים ושעות פתיחה: א, ג, ד ושבת: 10:00־16:00 ה': 10:00־18:00; שישי: 10:00־14:00
תאריך נעילה: 1.1.24

התערוכה "ואדי", המוצגת במוזיאון חיפה לאמנות, שאצר ד״ר דן הנדל, היסטוריון וחוקר אדריכלות, עוסקת בסיפורים שמאחורי וואדיות חיפה. היא כוללת עבודות של 19 אמנים, ישראלים ובינלאומיים, והתמה המרכזית שלה היא מקומו של האדם אל מול עולם החי.

על העבודות בתערוכה

ברישומי הפחם של סעיד אבו שקרה (1956) "ריקוד הצבועים" מופיע הצבוע, חיה שבפועל נעלמה כמעט מהנוף אך עדיין נוכחת בסיפורים מקומיים כישות מאיימת.

נטע לאופר (1986) חושפת את פנים מערת אלישע שבואדי שיח, הנעולה מזה עשורים. לצורך עבודתה, המערה נפתחה במיוחד ללילה אחד שתועד בווידאו. רואים בו את חיות הבר בואדי, שמגיעות להשתכן במערה. גם צילומים של דן בלילטי (1979) מתעדים מפגשים עם חיות הבר במרחב העירוני.

בתערוכה גם עבודות סימבוליות יותר, כמו זו למשל של צוף בן דוד (1996), המציגה מיצב עשוי קני סוף בתוכם זורמים נוזלים מלאכותיים המסמלים גשר בין העולם הטבעי לאדם. ב"תמיס" המעצבים האוסטרים קתרינה מישר ותומס טרקסלר מיפו את החיות והצמחים האופייניים לואדיות, והם מקרינים אותם על גבי מבנה דמוי סלע בשילוב טקסט שנכתב במיוחד על ידי העיתונאית נטע אחיטוב. בכך הם מעניקים לואדי נוכחות פיזית עם קיום שאינו תלוי בבני האדם.

האובייקטים ההיסטוריים בתערוכה

בנוסף מוצגים גם אובייקטים היסטוריים, המעניקים הקשרים רחבים יותר לתערוכה. לדוגמא כותרת אבן מכנסיית הכרמליתים שבואדי שיח, העתק ציור של פייטרו לורנצטי, צייר הרנסאנס האיטלקי, המתאר את נזירי המסדר הכרמליתי על רקע מדומיין של הכרמל; או מפה מתוך ספרו של ז'אן דודבן, שתיעד את מסעו בארץ הקודש בשנת 1666, הכוללת תיאור של הגיאוגרפיה, הצמחיה, והנוכחות האנושית בכרמל.

עוד משתתפים בתערוכה: עמליה שם טוב, איתי מן, גיל בר, דור קדמי, רוני עזגד-המבורגר, אלון שריד, אלה ליטביץ, פלוריאן הולצר, גילי מרין, מעיין אליקים, סטודיו PEZ, הישאם בארדאה, ואלי מגזינר.

קלאסי

הפסטיבל הבינלאומי ה-26 למוסיקה קאמרית ירושלים

מנהלת אמנותית: אלנה בשקירובה
היכן: אולם ימק"א, ירושלים
מתי: 5־9.9
מחיר כרטיס: 60־170 שקלים
מועדי הקונצרטים ורכישת כרטיסים: 02-625-0444, או באתר: jcmf.org.il/he

בתחילת חודש ספטמבר יתקיים בירושלים הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, בהנהלתה המוזיקלית של אלנה בשקירובה.

הפסטיבל נחשב לאחד האירועים הבולטים בנוף המוזיקה הקלאסית המקומי, וזאת הודות לעובדה שמתארחים בו מדי שנה מוזיקאים מהשורה הראשונה בעולם.

השנה יתקיים הפסטיבל בפעם ה־26, וייערך כתמיד באולם ימק"א בירושלים. הוא יימשך חמישה ימים, שבמהלכם יבוצעו שבעה קונצרטים. עקב העובדה שהפסטיבל עמוס ב"שמות גדולים" הוא זוכה לביקוש רב, וכדאי להיערך מבעוד מועד מבחינת כרטיסים.

כתמיד, רשימת המבצעים בפסטיבל מעוררת ציפיות גבוהות מאוד.

 הכנר רנו קפוסון / צילום: simon fowler

בין השמות הבולטים השנה ניתן למנות את הכנרים רנו קפוסון, מארק בוצ'קוב, קלרה־ג'ומי קאנג (Clara-Jumi Kang) וריינר הונק (Honeck); הויולנים ז'ראר קוסה (Caussé) ומדלן קארוצו (Carruzzo); הצ'לנים טים פארק, פרנס הלמרסון ואיוואן קאריזנה (Karizna); הפסנתרנים דניס קוזוחין (Kozhukhin), סאנווק קים, יוליאנה אבדייבה (Avdeeva) ובנימין הוכמן; זמרת הסופרן דורותיאה רושמן; זמרי הבריטון גאורג ניגל וסמואל הסלהורן (Hasselhorn), ועוד שורה ארוכה של מוזיקאים גדולי עולם.

הנושא המאחד של הקונצרטים בפסטיבל השנה יהיה מלחינים מהגרים, כלומר, מלחינים שהיגרו בין תרבויות או נעקרו מארצם.

ביו היתר יבוצעו בהקשר זה יצירות מאת מאהלר, ברטוק, סטרווינסקי, שנברג, רחמנינוב, קורנגולד, בלוך, דבוז'אק ואחרים. בנוסף יבוצעו יצירות של מלחינים מלב הרפרטואר הקלאסי־רומנטי, כגון ברהמס, שומאן, מנדלסון, שוברט ועוד.

הפסטיבל הקאמרי מציע אפשרות לצפות באמנים מהשורה הראשונה בעולם במחירים סבירים מאוד, ולכן ביקור בו מומלץ בחום.

עם זאת, כדאי לעשות תיאום ציפיות לגבי שני מרכיבים. ראשית, הקונצרטים בפסטיבל ארוכים מאוד באופן יחסי.

שנית, אם אתם שמרנים שאוהבים בעיקר באך ומוצרט, קחו בחשבון שיש בפסטיבל ייצוג רב יחסית למוזיקה מודרנית ולא רק יצירות קלאסיות־רומנטיות קליטות ואהובות. כדאי לעבור ביסודיות על התוכנית, ולבחור תוכניות שמתאימות לטעם האישי.