"סעודיה כבר לא מצליחה ליישר את יתר המדינות": מי דוחף את מחיר הנפט למעלה ומי המפסידים הגדולים

הנפט טיפס השבוע לרמות שיא של מעל ל־10 חודשים ומחיר חבית נפט מסוג ברנט חצה את רף ה־90 דולר. שוק הסחורות לא הוכה בתדהמה שכן עליית מחירי האנרגיה הייתה צפויה למדי נוכח המדיניות שמובילה קואליציית אופ"ק פלוס (ארגון יצואניות הנפט העולמיות), שדיווחה כי בחודשי אוגוסט וספטמבר צפויים מהלכים שיביאו לעלייה החדה במחירים. למעשה, מחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר יותר מחודש וחצי, כאשר מאז חודש יוני זינק המחיר מ־74 דולר ועד ל־90 דולר לחבית - עלייה של יותר מ־20%.

● "הדוב" של וול סטריט בטוח: שוק המניות באשליה, המיתון יגיע 
● פרשנות | סקר חדש מראה: האמריקאים אינם סובלים את הנשיא ביידן 

מה מזניק את המחירים בחדות?

ערב הסעודית ורוסיה הודיעו ביום שלישי על הארכת מהלך קיצוצי ההפקה שלהן, בהיקף של מיליון חביות ביום ו־300 חביות ביום, בהתאמה, עד לתום השנה. ריאד ומוסקבה הן המפיקות העיקריות בקרטל אופ"ק פלוס, שמהווה כ־40% מתפוקת הנפט העולמית. מורכבות הדינמיקה בשוק הנפט באה לידי ביטוי במיוחד בעת האחרונה, כאשר ערב הסעודית הודיעה על חיתוך ההפקה שלה לפני חודשיים ל־9 מיליון חביות ביום, אך איחוד האמירויות נמנעה מצעד דומה. לטענת האמירויות, מאז אוקטובר אז הפחיתו בעצמם את קצב ההפקה מכ־3.2 מיליון חביות ביום לכ־2.9 מיליון, "זה מספיק לייצוב השוק", מסרו.

לדברי יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, "נוצר שינוי מהותי בארגון מדינות אופ"ק. פעם סעודיה הייתה מצליחה ליישר את מדינות הארגון ולמדיניותה, הפעם זה לא כך".

ככלל, אופ"ק הוותיק - שכלל 11 מדינות חברות - הוא ארגון סבוך באינטרסים. אז כשמצרפים את השותפות שהגיעו מאוחר יותר (בשנת 2016 נוספו עשר מדינות שלא היו חברות בארגון המקורי, בהן רוסיה, מקסיקו וקזחסטן, למסגרת של אופ"ק פלוס), הכוח עולה, אבל גם הגורמים שמושכים לכיווונים מנוגדים.

למה רוסיה וערב הסעודית דוחפות לעליית מחירים?

לכל אחת אינטרסים שונים. נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן מעוניין בהגשמת היעדים הגיאופוליטיים שלו, וכאן נשזרת גם ישראל. במסגרת המגעים לנורמליזציה עם ישראל, ריאד הציבה דרישות משמעותיות כמו יכולת העשרת אורניום בשטחה, ברית הגנה עם ארה"ב ואף מטוסי F-35. מוחמד בן סלמאן מודע היטב לכך שארה"ב מעוניינת בקרבתו הן עבור סוגיית מחירי הנפט שמשפיעה על הכלכלה העולמית, והן במטרה לבלום את השפעתה של סין באזור. אי לכך, הוא משתמש בנפט כמנוף לחץ משמעותי מול וושינגטון. בנוסף, בשוק מעריכים כי לסעודים בעיות בהפקה.

האינטרס של רוסיה ברור יותר, אך גם מורכב ביותר. לדברי יוני פנינג, "מאז תחילת המלחמה עם אוקראינה, רוסיה סובלת מפגיעה קשה בכלכלה. את הנפט היא מוכרת בזול למדינות שעדיין לא הטילו עליה סנקציות (הודו לדוגמה), אך היא מעוניינת מאוד בעליית מחירי הנפט והגדלת רווחיה".

למה ארה"ב לא מעלה את קצב ההפקה?

האמריקאים הם מפיקי הנפט המובילים בעולם. קצב ההפקה שלהם עומד כיום על כ־12.8 מיליון חביות ביום, קרוב מאוד לשיא ההיסטורי של 13.1 מיליון חביות ביום מפברואר 2020. הבעיה היא שהם נוגעים בתקרה המקסימלית. כלומר, לממשל ביידן אין תשתית להחליט על הגדלת הפקה משמעותית, שתאזן את השפעות חיתוכי ההפקה מצד מדינות אחרות.

בסקירה של בנק לאומי את שוק הנפט מציין ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק, כי מלאי הנפט של ארה"ב ממשיך לרדת: "התכווצות מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב נמשכה בשבוע שהסתיים ב־25 באוגוסט 2023, שבוע שלישי ברציפות של ירידות משמעותיות לאחר שהמלאי ירד גם במהלך חודש יולי". לצד זאת, בלאומי מדגישים כי יבוא הנפט של ארה"ב נטו גם ירד בכ־586 אלף חביות ביום (כ־4.1 מיליון חביות לשבוע). "מדובר בהיקף לא גדול, על רקע הרמה הגבוהה של יצוא הנפט".

ארה"ב מבינה כי ללא יצואנית הנפט הבכירה בעולם - ערב הסעודית, אין לה יכולת להוריד את מחירי הנפט.

מה תהיה ההשפעה מעבר לעליית מחיר הדלק בתחנה?

החשש הכבד הוא שעליית מחירי הנפט תשפיע רוחבית על עליית מחירים בעולם, הרבה מעבר לעליית מחירי הדלק והתחבורה המושפעים מהמגמה באופן ישיר. מוצרים מיובאים עלולים לעלות באופן עקיף, שכן מחירי שינוע הסחורות מאמיר אף הוא.

פנינג מדגיש ש"מדדי האינפלציה באירופה כבר מראים על עלייה כתוצאה ממחירי הנפט, בעוד בארה"ב תחזיות הכלכלנים הן שנראה את השפעת מחירי הנפט במדדי אוגוסט וספטמבר".

גם בישראל רואים את ההשפעה של עליית מחירי נפט. לאחרונה הודיע משרד האוצר על הגדלת הסבסוד על מס הבלו בכדי לאזן את מחירי הדלק בארץ. לולא הסבסוד העמוק, מחירי הדלקים היו עולים לפי הערכות בכ־7% והצפי לעלייה במדד אוגוסט היה גבוה יותר. גם תעריפי התחבורה הציבורית הוקפאו על ידי הממשלה באוגוסט, לאחר שהמנגנון האוטומטי חייב עדכון מחירים בשל עליית מחירי הדלק.

בפמן מציין כי מעבר לעליית מחירי הדלקים, "מחירי הסחורות משפיעים על סקטורים נוספים, כדוגמת שוק הנדל"ן. מדד תשומות הבנייה יעלה, בשל עלויות יקרות יותר של חומרי גלם ושינוע".

הוא מוסיף, כי ברמה הגלובלית רואים את מחירי הסחורות בעלייה בחודשיים האחרונים, זאת לאחר הירידה שהופיעה עם העלאות הריבית בעולם. "העניין יכול להציב דילמה לא קלה עבור ראשי הבנקים המרכזיים בעולם, כאשר במקום לראות את האינפלציה יורדת, היא מתחילה לעלות חזרה בסעיפים שכבר נחשבו 'פתורים'". בפמן מסביר כי ראשי הבנקים המרכזיים עלולים להגיע למסקנה שמלאכת העלאות הריבית לא הסתיימה לחלוטין, או שרמת הריבית תישאר גבוהה יחסית לאורך זמן.

מנגד, העלאות הריבית תורמות לקירור הפעילות הכלכלית במשק. עליות ריבית גבוהות מדי עלולות להחליש את הפעילות הכלכלית עד כדי סטגנציה ופגיעה בצמיחה בכל מדינה ומדינה.

מה יקרה לשווקים הפיננסיים?

עליית מחירי הנפט עלולה בהחלט להעיב על ביצועי השוק בבורסות בעולם. יקירה שחר מנהלת דסק חו"ל ביחידת המחקר בבנק הפועלים מציינת כי "יש קשר הדוק בין מחירי הנפט לשוק המניות. מחירי הנפט הם גורם מתדלק אינפלציה". כידוע, כשההוצאות של חברות ציבוריות עולות או שהרווח שלהן נשחק, או שהן יפנו מצידן להעלאות מחירים.

בכל מקרה, ככל שהאינפלציה תישאר ברמה גבוהה ולא תרד, לא ניתן יהיה לשנות כיוון ולהוריד את הריבית הגבוהה. שחר מסבירה ששוק המניות פורח בסביבת ריבית נמוכה. בנוסף, בהינתן שהריבית תמשיך להיות גבוהה, גם האלטרנטיבות לשוק המניות מתחזקות. "התשואות על האג"ח המונפקות ע"י המדינה יאמירו בעקבות הריבית הגבוהה".

מה הצפי לעתיד?

גיל בפמן מלאומי מעריך כי "מחיר הנפט צפוי להיות מושפע בעיקר מהחלטות של קבוצת אופ"ק פלוס בטווח הקרוב בנוגע למכסות הייצוא של כלל חברות הקבוצה וכן בנוגע לקיצוצים וולונטריים בייצור או בייצוא הנפט של ערב הסעודית ורוסיה".

הוא מוסיף כי קיימים מהלכים היכולים להביא לירידה בהיצע הנפט הגלובלי, על אף הצפי לגידול מסוים במקביל בתפוקת הנפט של ארה"ב. "הירידה בחששות מפני מיתון בכלכלת ארה"ב במחצית השנייה של 2023 עשויה לתמוך בביקושים לנפט. מנגד, המשך הרעה במצב היציבות הפיננסית של ענף הנדל"ן בסין עלול להביא להאטת הביקושים. האפשרות להמשך התחזקות הדולר, מהווה גורם נוסף שיכול למתן את עליית מחיר הנפט, הנקוב בדולרים". במבט כולל, בפמן מסכם ש"המחיר לחבית מסוג ברנט צפוי להיות בהמשך 2023 סביב רמה של כ־80־90 דולר".