האם הודו היא המדינה היחידה שבה נשיא העליון ממונה לפי "סניוריטי"?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אבי דיכטר
מפלגה: הליכוד
תוכנית: שמונה אפס אפס
ציטוט: "אין מדינה בעולם, למעט הודו… [בה] הסניוריטי… קובע את ראש הרשות השופטת"
תאריך: 4.9
ציון: כן, אבל

כששר החקלאות ח"כ אבי דיכטר התראיין לקול ברמה, הוא שיתף בתוכניות להמשך יישום הרפורמה המשפטית: "על הפרק עומד כרגע נושא, תיקון החוק בנושא הוועדה לבחירת שופטים", אמר דיכטר. לדבריו, "כאן אנחנו מזהים בעיה קשה מאוד שחייבת פתרון" והיא ש"את נשיא ביהמ"ש העליון, בוחר לא אחר מאשר לוח השנה. זה פשוט אבסורד". כדי להמחיש עד כמה המצב חריג, דיכטר ציין ש"אין מדינה בעולם… למעט הודו… בה הסניוריטי… קובע את ראש הרשות השופטת". בדקנו האם אכן אין מדינות נוספות בהן הוותק ממלא שיקול בבחירת ראש הרשות השופטת.

מחקר שנערך על ידי יעל סירקיס בהנחיית ד"ר בל יוסף ממכון תכלית, בחן את הכללים, הנוהגים והמסורות העומדים ביסוד שיטת בחירת נשיאי הערכאות העליונות ב-20 מדינות דמוקרטיות בעלות שיטות ומסורות משפטיות שונות. לענייננו, המחקר בחן גם את השפעה של שיקולי ותק (סניוריטי) על מינוי נשיא.

בדומה לדברי דיכטר, גם במחקר מציינים את הודו כמדינה שבה חלה שיטת הסניוריטי. בנייר עמדה שנכתב על ידי פרופ' מרגית כהן במסגרת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מוסבר כי הדיון אודות שיטת הבחירה והמינוי של שופטים בהודו עומד כבר עשורים במרכז השיח הפוליטי והמשפטי של המדינה. מאז עצמאותה של המדינה, מינוי השופט העליון בבית המשפט העליון נעשה תוך החלה של כלל סניוריטי (אם כי ניתן לחרוג מככל זה), בתחילה בהתאם להסכמה מקובלת, ומאז 1999, תחת מזכר עקרונות המשקף הסכמה שהתקבלה בין הממשלה והרשות השופטת. בנייר העמדה מצוין כי "למרות שכלל הסניוריטי בהודו עומד בפני מתקפות מתמשכות, הכלל נותר בתוקף והוא אשר מדריך את מינוי נשיאי בית המשפט העליון".

במחקר של סירקיס ויוסף ב"תכלית", מצוין כי גם באיטליה יש השפעה מכריעה לוותק על מינוי נשיא בית המשפט לחוקה. לפי המחקר, "שיטת הסיניוריטי אינה מעוגנת בחוק אך מהווה מוסכמה הזוכה לכבוד מצד השופטים המכהנים". על פי אתר בית המשפט החוקתי של איטליה, הנשיא בדרך כלל נבחר מבין עמיתיו הוותיקים ביותר מבחינת משך הכהונה בבית המשפט. ד"ר בל יוסף הפנתה אותנו למסמך שחיברה פרופ' מרתה קרטביה, שהייתה סגנית נשיאת בית המשפט החוקתי, בו היא מציינת "כלל בלתי כתוב שהלכו לפיו עד עצם היום הזה, עם חריגות מעטות בלבד: הנשיא נבחר על פי סניוריטי".

ביתר פירוט, בית המשפט בוחר את נשיאו מבין חבריו לתקופת כהונה בת שלוש שנים הניתנת לחידוש. עם זאת, מכיוון שאף שופט אינו יכול להישאר חבר בבית המשפט לאחר תום תשע שנות כהונתו, לעתים קרובות קורה שהנשיא - שכאמור, הוא בדרך כלל אחד השופטים הוותיקים - מסיים את כהונתו כשופט, ולכן כנשיא, לפני שחלפו שלוש שנים. זה מסביר את משך כהונתם הקצר יחסית של נשיאי בית המשפט רבים, כך שבמשך שישים שנות קיומו של בית המשפט כבר כיהנו ארבעים נשיאים.

חוץ מהמדינות הללו, במחקר מצוינות מדינות נוספות בהן יש משקל מסוים לעיקרון הסניוריטי. המחקר של מכון "תכלית" מונה 9 מדינות (מתוך 20 מדינות שנבחנו) בהן לשיקולי ותק יש משקל ניכר (גם אם לא משקל מכריע). למשל, בקנדה "קיים נוהג לא מעוגן בחוק של סניוריטי אך הוא נסוג במקרים בהם יש שיקולים ענייניים נוגדים, כגון בשל התאמת המועמד לתפקיד או רצון לשרת גיוון תרבותי. לשאלת הוותק והניסיון יש השפעה ניכרת והיא מהווה פרמטר מרכזי, אך לא מכריע בבחירה".

ביפן נמצא שאף שלא חלה שיטת הסניוריטי בחוק או בנוהג, לרכיבי הגיל והניסיון יש משקל משמעותי, שכן מקובל למנות את נשיא בית המשפט העליון בגיל מאוד מבוגר, הסמוך לגיל הפרישה המנדטורי (70) הקבוע בחוק. מעבר לכך, לא ניתן להתמנות לשופט בבית המשפט העליון לפני גיל 40 - ולפחות 10 מתוך 15 שופטים מבית המשפט העליון חייבים להיות אנשים שמילאו תפקיד של נשיא בערכאה שיפוטית עליונה במשך 10 שנים או שמילאו תפקיד משפטי אחר במשך 20 שנה במצטבר.

בשווייץ לא מדובר בתהליך סניוריטי אוטומטי שאלת הוותק אינה מוגדרת כדרישה פורמאלית מחייבת על מנת להתמנות לנשיא, אולם נראה שהיא מתקיימת בפרקטיקה - מקובל כי סגן נשיא בשנה אחת הופך לנשיא בשנה הבאה. בניו זילנד אין כלל או מסורת למינוי השופט הוותיק ביותר, אך חשוב לציין שהחוק הקיים הוא טרי ובמסגרתו מונו עד היום רק שני נשיאים - ואולם, בשני המקרים ניכר כי לשאלות הוותק יש השפעה ניכרת על הבחירה. גם בבריטניה נמצא כי אומנם לא קיים כלל מפורש של סיוניוריטי, "אך לשאלת הוותק יש השפעה ניכרת על הבחירה".

לסיכום, האם הודו היא המדינה היחידה שבה הסניוריטי קובע מי יהיה נשיא העליון? כן, אבל. הודו היא אכן המדינה היחידה בה שיטת הסניוריטי היא באופן מוצהר השיטה הנוהגת לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. ואולם, באיטליה נהוגה שיטת הסניוריטי כמוסכמה לא כתובה ובמדינות נוספות בהן לשאלת הוותק יש השפעה (במידה משתנה) על בחירת נשיא בית המשפט העליון. מחקר של מכון "תכלית" מונה 9 מדינות כאלה מתוך 20 מדינות שנבחנו.