מרוץ השבבים העולמי עובר בישראל

ענף השבבים בישראל התפתח בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת בחברות כמו אינטל, טאואר ומוטורולה. מהנדסים מקומיים התנסו בהן בסוגים שונים של מעבדי תקשורת ומעבדי ליבה למחשבים. השבבים, שנמצאים בבסיסם של מחשבים, טלפונים, שרתי ענן, רכבים או אנטנות סלולריות, הם מעין רכיבים אלקטרוניים מתוחכמים מסיליקון המסוגלים לחשב כמה פעולות במקביל. ממחשבי על ועד טלפונים חכמים, פריצות הדרך הטכנולוגיות תלויות בהם, ולא לחינם ניטש קרב בין חברות ומדינות על הבכורה בייצורם.

במשך שנים, שלטה אינטל ביד רמה בשוק הזה, אבל כעת מעמדה נחלש יחסית בזמן שאנבידיה מתחזקת. השינוי ביחסי הכוחות, כמו גם הבחירה של אמזון, אפל, גוגל ומיקרוסופט לפתח שבבים לצורכיהן בעצמן, הובילו לקפיצה נחשונית בחשיבות האסטרטגית של תעשיית השבבים הישראלית עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר. שתי עסקאות סימנו את המגמה הזאת: רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה ב־2020, תמורת 7 מיליארד דולר, ורכישת אנפורנה לאבס על ידי אמזון תמורת 350 מיליון בלבד ב־2015. הראשונה הפכה את מרכז החברה ביוקנעם לספק המרכזי של טכנולוגיה המאיצה את התקשורת בתוך חוות השרתים ומחשבי העל של אנבידיה, והשנייה הפכה את מרכז הפיתוח בחיפה ליצרן השבבים שאחראי, לפי הערכות, לכרבע משבבי השרתים שבבסיס שירות הענן AWS.

לדברי דני בירן, עמית מדיניות בכיר במכון המחקר SNPI, רכישת אנפורנה הביאה גם את גוגל ומיקרוסופט להקים פעילויות דומות בישראל. "בכולן מפתחים שבבים וכרטיסים שמייעלים את עבודת השרתים ומשלבים טכנולוגיות תקשורת ועיבוד מידע. כל הפעילות הזו מתבססת על ידע שהחל בחברות כמו אינטל", הוא אומר לגלובס. "אלה חברות עם קופת מזומנים גדולה, שיכולות להרשות לעצמן להפסיד בטווח הקצר על פעילות פיתוח השבבים בלי לספוג נזק מהמשקיעים. זאת בשונה מחברות שמתמקדות רק בפיתוח ובייצור שבבים".

בישראל מועסקים יותר מ־25 אלף מהנדסי שבבים, רובם במרכזי הפיתוח הזרים. "זה שוק של חברות ענק", אומר בירן. "נדרשות השקעות ענק לפיתוח פלטפורמות שכוללות לא רק שבבים, אלא גם שכבת תוכנה ושירותים המקיפה אותם. מנכ"ל אנבידיה הודה לאחרונה שבעשור האחרון השקיעה החברה 30 מיליארד דולר בכל השכבות של פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה. לגדולות יש יכולת לבנות תעלת חפיר מסביב להן ולהפחית את הסיכוי לכניסתן של שחקניות חדשות".

למרות הדומיננטיות של התעשייה המקומית במוצרי החברות הזרות, כמה ענקיות שבבים ואלקטרוניקה עדיין נמנעות מלפעול בארץ. המשמעותית ביותר היא AMD, מתחרתה של אינטל, שהגדילה את השקעותיה בהודו בכ־400 מיליון דולר. "הזמינות של כוח אדם מתאים הוא בעיה אדירה לחברות", אומר בירן. "יש מחסור במסיימי תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. ממשלות ארה"ב, בריטניה והודו השכילו להשקיע בתוכניות אסטרטגיות להגדלת תעשיית השבבים הלאומית שלהן, דבר שלא קורה בישראל".

מעבר לכך, שיעור ההשקעות בסטארט־אפים חדשים בתחום הוא אחוזים בודדים מהשקעות ההון סיכון בהייטק הישראלי. "זו תופעה גלובלית", אומר בירן, "מאחר שדרוש מימון רב כדי להגיע להישג משמעותי, רוב המשקיעים מעדיפים להדיר את רגליהם מהתעשייה".