לוין רוצה לצמצם את הלכת אפרופים. האם זה ישפיע על הסכמי גירושים?

לפני מספר ימים פרסם משרד המשפטים תזכיר להערות הציבור בנושא פרשנות חוזים. בגדול, כפי שכבר הוסבר בגלובס, ההצעה מבקשת לקבוע כי בפרשנותם של חוזים עסקיים תינתן עדיפות ברורה ללשון שבו הם כתובים, ובמלים אחרות - שלא תחול עליהם הלכת אפרופים הוותיקה והשנויה במחלוקת, שנתנה מקום גם לכוונת הצדדים ולנסיבות שבהן החוזים נכרתו.

● שאלות ותשובות | שר המשפטים לוין פרסם הצעת חוק לביטול הלכת אפרופים על חוזים עסקיים. מה המשמעות?
● המהפכה בדיני החוזים: מומחי המשפט דווקא מפרגנים לצעד החדש של שר המשפטים

ההצעה מדברת במפורש על חוזים מסחריים, והיא מונה שלושה סוגים של נסיבות שבהם היא חלה: חוזים שבהם כל הצדדים הם עוסקים, אלא אם אחד מהם הוא עסק קטן שמחזור העסקאות שלו לא עולה על 4 מיליון שקל; שווי העסקה בין הצדדים גבוה מ-15 מיליון שקל; או חוזה שנכרת כאשר כל הצדדים לחוזה פעלו על סמך ייעוץ משפטי.

הפרשנות עלולה להפוך לכלי ניגוח

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב במפורש כי הכוונה היא ל"צדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים", ובדברים שמסר לוין בהודעה לתקשורת שהוציא מטעמו, צוין בין היתר כי המטרה היא "להגביר את הוודאות למגזר העסקי". אול  האם יכול להיות שבלי להתכוון יחלחל החוק, אם יעבור, גם לבתי המשפט למשפחה?

"אי-אפשר להתעלם מכך שלהצעת החוק, אם תתקבל, תהיה השפעה על הסכמי גירושים, כי לכל הסכם גירושים יש פן מסחרי", טוענת עו"ד דלית יניב-מסר, מומחית לדיני משפחה. "יש לא מעט בני זוג שיש להם דירה אחת לפחות, חברות, מניות או חובות שנצברו בתוך חברות שהוקמו במהלך חיים משותפים, ובקלי-קלות אנחנו נכנסים למתחם של הצעת החוק".

לדברי עו"ד יניב-מסר, השינוי המוצע לגמרי לא מתאים להסכמים בין בני זוג. "להסכם גירושים יש תכלית שונה מחוזה רגיל", היא מסבירה. "לשמור על איזון בין הצדדים, לתת לילדים ולאישה קורת-גג מעל הראש, יש כל מיני פרמטרים שהם שונים מהעולם העסקי".

עכשיו, היא טוענת, הדבר יהפוך לעוד כלי ניגוח במאבק בין בני זוג אחרי פרידה. "לפעמים יש פערי כוחות בין בני זוג", היא מסבירה. "ברגע שתהיה מחלוקת על ביצוע הסכם גירושים, הצד שזה משרת את טובתו, יגיד - הולכים לפי מה שכתוב".

עו"ד יניב-מסר מעלה שתי טענות נוספות ששורתן התחתונה אחת: גם אם כוונת שר המשפטים לא הייתה להחיל את התיקון על הסכמי משפחה, זה יקרה בכל מקרה. זאת, הן מן הטעם שמערכת הדינים הכללית חלה על דיני משפחה גם כן ומחלחלת אליה, והן מן הטעם שפרקטיקות פרשנות למעשה "מדבקות". "הסכם גירושים הוא יותר עגול ודורש ראייה יותר הוליסטית מאשר חוזה מסחרי. בגלל שאנחנו לא חיים בוואקום, ברור שאם זה יעבור, זה יחלחל לתחום דיני המשפחה", היא גורסת.

החרגה מפורשת של חוזי משפחה

מנגד, יש מי שחושב שתזכיר החוק שהופץ יבהיר סוף-סוף שבהסכמים בין בני זוג, הלשון ממש לא משנה. או במילים אחרות, שמשפטנים אוהבים, "מכלל הן נובע לאו".

"בדיני משפחה, ברוב המקרים כוונת הצדדים היא משהו מאוד מהותי, למרות שיש את לשון החוזה", מסבירה עו"ד רות דיין-וולפנר, גם היא מומחית לדיני משפחה. "אם החוק יתוקן ספציפית לגבי עוסקים וחוזים מסחריים שהשווי שלהם עולה על 15 מיליון שקל, זה משאיר פתח גדול לחוזים אחרים, כמו חוזי משפחה. אולי בחוזים העסקיים תהיה פרשנות רק לפי הלשון, אבל ביתר הדברים כוונת הצדדים תישאר מאוד משמעותית".

לטענתה, אם המחוקק היה רוצה להפוך את הלכת אפרופים ל'אות מתה', הוא היה מחליט כך לגבי כל החוזים, ולא רק העסקיים".

יש לציין כי בתזכיר החוק המוצע, הכלל שלפיו מפרשים לפי הלשון אינו מוחלט - גם לגבי חוזים מסחריים. בתזכיר נכתב במפורש כי במקרים שבהם פרשנות לשונית תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, כאשר ישנה סתירה בין הוראות שונות בחוזה, או כאשר לא ניתן לקיים את החוזה אם הוא יפורש לפי הלשון - הוא יפורש אחרת. האם אפשר ללמוד מכך שבהסכמים בין בני זוג תנהג גישה פרשנית אחרת? לא בהכרח. ומכל מקום, אולי יש מקום להסיר את הספק ולהחריג חוזים כאלה באופן מפורש.

"ברור שהכוונה של התיקון מתייחסת לשדה העסקי המסחרי, ושם באמת יש מקום ללא מעט הבהרות, נוכח הגברת אי-הוודאות שזרעה הלכת אפרופים", מסבירה פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. "ההיתכנות שהעניין הזה יעלה בסכסוכי גירושים היא לא גבוהה אבל לא בלתי אפשרית. ברור שמנסחי ההצעה לא חשבו על הזירה הזאת, שהשיקולים בה צריכים להיות שונים לחלוטין. לכן, יכול להיות שיש ממש בחששות שהועלו על-ידי עורכי דין שהצביעו על כך. ייתכן שאם ההצעה מתקדמת, מה שכדאי לעשות הוא להוסיף הבהרה בהגדרה של החוזה העסקי שמחריגה הסכמים בין בני זוג, כולל בני זוג לשעבר".