לאחר נפילה של 99% במניה: חבל ההצלה של חברת האוטוטק מישראל

המחיר של מניית REE צנח ל-15 סנט, ונוכח הסיכון כי תימחק מהמסחר בנאסד"ק, היא מבקשת לאחד כל 20-30 מניות שלה למניה אחת • הסיכון: ירידה משמעותית בסחירות

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף
דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

אחת המייצגות הבולטות של טרנד ה-SPAC שדעך בוול סטריט היא חברת האוטוטק הישראלית רי אוטומוטיב  שמוזגה בקיץ 2021 לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר, ונסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של 38 מיליון דולר בלבד, ירידה של כ-99%. מכיוון שמחיר המניה נמוך מדולר (עומד על 15 סנט), עומדת REE בפני סיכון של מחיקת מניותיה מהנאסד"ק, והיא מבקשת למנוע זאת באמצעות מהלך טכני במהותו.

מאות מיליונים בסכנה: שתי חברות אמריקאיות בדרך להסדר חוב בת"א
לאחר שנפלה ב-30%, וורן באפט מוכר את המניה הזו
מנכ"ל בית ההשקעות שמספר איך עקף את המתחרים

מדובר באיחוד הון - מהלך שבו חברה מאחדת כל כמה מניות שלה למניה אחת, כך שמחיר המניה לאחר האיחוד גבוה יותר. במקרה של REE, היא מבקשת את אישור אסיפת בעלי המניות שלה לבצע איחוד של כל 20 עד 30 מניות למניה אחת. המשמעות היא שמחיר המניה יהיה כ-3-4.5 דולרים וכך יהיה גבוה מהרף הנדרש להמשך המסחר בנאסד"ק.

REE, שמוביל המייסד דניאל בראל (שהקים אותה לצד אחישי סרדס) פיתחה פלטפורמה מודולרית הכוללת את מכללי ההנעה לרכב חשמלי. השנה היא רשמה הכנסות ראשונות, של כמעט מיליון דולר במחצית, תקופה שאותה סיימה בהפסד כבד של כ-55 מיליון דולר.

בנובמבר שעבר קיבלה החברה כתב אזהרה מהנהלת נאסד"ק על אי-עמידה בתנאי הסף למסחר. בתחילה קיבלה 180 יום לעמוד שוב בתנאים, עד מאי 2023. לאחר שלא עמדה בהם קיבלה עוד תקופה של 180 יום, עד ל-6 בנובמבר הקרוב, ואם לא תעמוד בכך מנייתה עלולה להימחק מהמסחר (ולעבור למסחר מעבר לדלפק - שם היקפי המסחר נמוכים יותר והמניות הנסחרות סובלות מתדמית שלילית).

היתרון: עלייה על הרדאר של המוסדיים; החיסרון: פגיעה בסחירות

איחוד הון אינו משפיע על החזקות בעלי המניות. בעל מניות אומנם מחזיק לאחר האיחוד במספר נמוך יותר של מניות, אך באותו שיעור מהון החברה, ואין גם השפעה על שווי השוק שלה.

יתרון אחר שיכול לנבוע מאיחוד הון הוא עלייה על הרדאר של מוסדיים - לרוב, גופי השקעה פחות מתעניינים במניות שנסחרות מתחת לרף מסוים, ואיחוד הון עשוי להביא אותן לרף הזה. אלא שהחברות המבצעות איחוד הון צריכות לרוב להראות גם שינוי במומנטום ובפעילות לפני שיצליחו לעניין את השוק.

מאידך, חיסרון בולט אפשרי במהלך הוא פגיעה בסחירות של המניה. מכיוון שמספר המניות קטן משמעותית במהלך כזה, יש פחות מניות שניתן לסחור בהן, מה שעלול ליצור תנודתיות רבה במניה.

לאורך השנים לא מעט חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט נאלצו לבצע איחודי הון כדי לעמוד מחדש ברף המינימלי להמשך מסחר. גם בקרב החברות שהגיעו לשוק הציבורי במיזוג עם חברות SPAC, בדומה ל-REE, כבר ראינו מהלך כזה: חברת הביטוח הדיגיטלי היפו, שמוזגה ב-2021 לפי שווי של 5 מיליארד דולר, הידרדרה ב-2022 לשווי של פחות מחצי מיליארד דולר כשמחיר המניה ירד מדולר.

החברה ביצעה איחוד הון של כל 25 מניות למניה אחת, מה שעזר לה לעמוד שוב בתנאי המסחר, אך לא שינה את המגמה הכללית במניה. נכון להיום, מניית היפו נסחרת במחיר של כ-8.9 דולרים, המשקף שווי חברה של 211 מיליון דולר בלבד.

מהלך הפוך לאיחוד הון הוא ספליט - פיצול של מניה לכמה מניות, במחיר נמוך יותר. אלה בדרך כלל "צרות של עשירים" - כשמחיר המניה עלה באופן חד והוא גבוה מדי לדעת הדירקטוריון. כך לדוגמה עשתה חברת הסייבר פאלו אלטו (שהוקמה על ידי הישראלי ניר צוק) בשנה שעברה, כשכל מניה פוצלה לשלוש.