את הפגיעה בחברות התשתיות הגדולות לא נראה בדוחות הקרובים, אבל היא בדרך

אשטרום, אלקטרה, שיכון ובינוי ושפיר הנדסה לקחו השבוע חלק משמעותי מהירידות בבורסה • בעוד שמדדי הדגל נפלו ביום ראשון בכ־6%, מניות החברות הגדולות ירדו בכפול מכך

קריית התקשוב בבאר שבע. החברות ינסו לגלגל את העלויות על המדינה / צילום: דוברות משרד הביטחון
קריית התקשוב בבאר שבע. החברות ינסו לגלגל את העלויות על המדינה / צילום: דוברות משרד הביטחון

חברות התשתיות והבנייה הגדולות נפגעות בעקבות המצב הביטחוני, בשל חוסר הוודאות ובעיקר בגלל הסגר על יהודה ושומרון שמונע את כניסתם של עובדים פלסטינאים. כל אלה מעלים את החששות בקרב המשקיעים ואלה שולחים את המניות למטה והן היוו חלק משמעותי בנפילת המדדים בתחילת השבוע. ארבע מתוך שבע היורדות הגדולות במדד הדגל, ת"א 35, הן קבוצת אשטרום, אלקטרה, שיכון ובינוי ושפיר הנדסה, במחזורים שגבוהים עד 35% לעומת שלוש השנים האחרונות.

כך, בעוד מדדי הדגל של הבורסה, ת"א 35 ות"א 125, נפלו ביום ראשון בכ־6% (תיקנו ב־1% ביום שני ונכון לשעת כתיבת שורות אלה בבוקר יום שלישי ממשיכות לתקן כלפי מעלה ב־0.9%), מניות החברות הגדולות ירדו פי שניים. אשטרום צללה בראשון ושני ב־13.4%, אלקטרה מחקה 14.4%, שיכון ובינוי איבדה 12% ושפיר 11.3%.

בחברות התשתיות והבנייה כבר מבינים שתהיה פגיעה, וגם המשקיעים מבינים שצפויה להיות פגיעה ואינם ממתינים להודעה רשמית מצד החברות, שנכון ליום שלישי בבוקר טרם פורסמה.

עם זאת, לא תהיה פגיעה בדוחות החברות ברבעון השלישי, לחודשים יולי־ספטמבר, שכן האסון בדרום החל ב־7 באוקטובר. השאלה היא מה יקרה בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה ואולי גם ברבעון הראשון של השנה הבאה.

מעבר לענף המגורים, בין מיזמי הענק שעלולים להתעכב בעקבות המצב אפשר לציין את קריית המודיעין שאותה מקימה שיכון ובינוי וכן את המרכזים הלוגיסטיים החדשים של צה"ל שאותם מקימות שפיר ואוריין.

"עלייה בשכר העובדים בשנים האחרונות"

בדוחות הרבעוניים של החברות השונות אמנם אין התייחסות לחששות ביטחוניים אבל בדוחות השנתיים זה כתוב בצורה ברורה, כמעט באותן מילים: "ענף הבנייה בישראל מבוסס, לא מעט, על עובדים זרים ועובדים מהרשות הפלסטינית. בעשור האחרון, מדיניות ממשלות ישראל הביאה לצמצום מספר העובדים הזרים. חוסר יציבות במצב הביטחוני בישראל מוביל מעת לעת להטלת סגרים ולהגבלת שעות עבודה, יחד עם הגבלת העסקת עובדים פלסטינים במתקנים מסוימים. גורמים אלה, בין היתר, תורמים למחסור המתמשך בכוח האדם בענף הבנייה, שמביא לייקור עלות הבנייה ולהתארכות משך הבנייה. יצוין, כי בשנים האחרונות, חלה עלייה בשכר בענף הבנייה כתוצאה מהגידול בפעילות ומהצורך בעובדים נוספים".

"הבעיה העיקרית היא שהפועלים הערבים לא מגיעים ופרויקטים יתעכבו. לחברות יהיו הוצאות קבועות וגם איחור במסירת פרויקטים וזה ישפיע על התוצאות", אומר לגלובס גורם בגוף מוסדי גדול.

לדברי אותו הגורם, "מעבר לכך צריך לזכור שיש עובדים שלא יכולים להתקדם בפרויקט שלהם כל עוד משימות קודמות לא הושלמו. אבל צריך גם לזכור שכרגע אנחנו נמצאים בחוסר ודאות גדול בנוגע למשך המלחמה. אם היא תסתיים מוקדם זו יכולה להיות פגיעה קטנה יחסית. ככל שהחברה מסתמכת יותר על פועלים ערבים כך היא תהיה בבעיה קשה יותר והעיכוב יהיה גדול יותר. אני מניח שלכולם יש פועלים ערבים בהיקף כזה או אחר וזה נכון אגב גם לחברות הבנייה למגורים כמו דמרי".

בישראל עובדים כ־150 אלף פלסטינים, כמעט שני שלישים מתוכם בענף הבנייה. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2019, "מרבית העובדים ב'עבודות רטובות' (ברזלנים, טפסנים, טייחים ורצפים) הם פלסטינים או זרים, כאשר הפלסטינים היוו 82% מהעובדים - 64.5 אלף מתוך 78.8 אלף עובדים. האחרים הם עובדים זרים".

בהסתכלות על השנים האחרונות, אפשר לראות גידול של 320% במספר העובדים הפלסטינים בין השנים 2010 ל־2019 (64.5 אלף לעומת 15.5 אלף), לעומת גידול של 130% בעובדים הזרים (15.8 אלף לעומת 6.9 אלף).

פגיעה בטווח הקצר והבינוני

כמה זה ישפיע לטווח הארוך? לדברי הגורם "צריך לשים את הדברים בפרופורציה, בהנחה שמדינת ישראל תתגבר על המצב, זה עשוי להיות רבעון אחד גרוע בחיים של חברה, אולי שניים. שוק ההון אמנם מגיב לכך בטווח הקצר, אבל זה לא אומר שמדובר בחברות בעייתיות לטווח הארוך".

גם גורמים בענף הנדל"ן והתשתיות מסכימים שצפויה פגיעה, אבל הם מקווים שהיא תהיה קצרה. "בהחלט צפויה פגיעה בטווח הקצר ואולי גם הבינוני", הם אומרים אבל מציינים ש"אם פרויקט מתעכב לכמה שבועות זו לא פגיעה מהותית, אפשר להגביר את הקצב בהמשך ולסגור את הפער. אבל אם המלחמה תתארך מעבר לכך - הפגיעה תהיה משמעותית יותר".

"מדינת ישראל וחברות יודעות להתמודד עם המצב. אם זה יימשך אפשר יהיה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף", אומר הגורם.

אלא שעובדים סינים או מולדבים הם יקרים יותר מאשר עובדים פלסטינאים ולכן החברות ינסו לגלגל את העלויות על המדינה במקרה של מיזמי תשתית, או אל הציבור במקרה של נדל"ן למגורים.

לא בטוח שאחרי הזינוק בריביות הם מסוגלים לגלגל את כל העלויות הלאה, אבל בענף אומרים כי "אף חברה לא נכנסת לפרויקט שהוא על גבול הרווחיות, בוודאי בעולם של ריביות גבוהות. חברות היום מגייסות אג"ח בריבית של 8% ומצפות לרווחיות של 15%. אם הפרויקט יהיה הפסדי מראש הן פשוט לא ייכנסו אליו".

גורם אחר בענף מנסה גם הוא להרגיע ואומר לגלובס: "אני לא צופה פגיעה משמעותית לטווח הארוך. בהחלט ייתכנו עיכובים בביצוע של פרויקטים, אפילו רבעון הפסדי, אבל הפרויקטים הרי לא יבוטלו. זה רק יעבור לדוחות הבאים".

ומה בהמשך? "אחרי שהמלחמה תיגמר", אומר המוסדי, "מן הסתם יהיה צורך לבנות מחדש את הגדרות. ייתכן שתתקבל החלטה להקים חומה והחברות עשויות להרוויח מכך.

"חברות נוספות שעשויות ליהנות מהמצב הן אלביט שבנתה מיכשור טכנולוגי לגדר הגבול וכן אירונאוטיקס, חברה־בת של רפאל, שרכשה את חטיבת הפרויקטים של מגל בשנת 2021, אם כי היא אינה בורסאית".