האם עד למלחמה ישראל סיפקה לרצועת עזה 30% מתצרוכת החשמל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עמית הלוי
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: שבע תשע, FM 103
ציטוט: "החשמל (שישראל העבירה) לרצועת עזה מהווה 30% מהחשמל של עזה"
תאריך: 10.10.23

בשבוע שעבר, בעקבות מתקפת הטרור ביישובי עוטף עזה, הורה שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ להפסיק את אספקת החשמל והמים שישראל מספקת לרצועה: "אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא ייפתח ומשאית דלק לא תיכנס - עד להשבת החטופים הישראלים הביתה", אבל מה זה אומר בפועל? חה"כ עמית הלוי הסביר בתוכנית שבע-תשע כי "החשמל שישראל כץ סגר ברצועת עזה מהווה 30% מהחשמל של עזה, המים שאנחנו מספקים לעזה באופן ישיר מהווים 10%. שאר הדברים זה מקורות, בין אם זה בורות טיהור המים שהם מספקים את רוב המים לעזה - ובין אם זה מקורות חשמל אחרים", כל אלו, לדבריו, "לא צריכים להמשיך ולפעול".

משיחה עם ד"ר עילי רטיג, מומחה לאנרגיה וביטחון מהמחלקה למדעי המדינה בבר אילן, מתברר שהחישוב במקרה הזה הוא אינו כה טריוויאלי. נתוני OCHA - משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים - מראים כי בזמני שגרה ישראל מספקת לרצועת עזה כ־120 מגה וואט ביום. עוד כ־70 מגה וואט מגיעים מחשמל שמופק בתחנת הכוח בעזה, המתבססת על סולר (עוד נתון לא גבוה, שלא מדווח, מגיע לעיתים ממצרים). אלא שכפי שמסביר רטיג, הנתונים הללו חלקיים בלבד. "יש בעזה פריסה מאוד רחבה של גנרטורים פרטיים ופאנליים סולאריים. חלקם מופקים על ידי יזמים שמוכרים אותם, וחלקם משמשים אנשים פרטיים או ארגונים כמו חמאס. זו תעשייה פיראטית, כך שקשה מאוד לעקוב אחריה, בוודאי במקום בו אין שלטון מוסדר".

אם כן, בעזה, כך מתברר, יש פריסה רחבה מאוד של פאנלים, והנתח שהם מהווים מתוך כלל הפקת החשמל הוא כנראה מהגבוהים בעולם. כמה מוסיפים הגנרטורים והפאנלים? כאן יש רק הערכות. רטיג מזכיר מחקר של פרופ' איתי פישהנדלר ופרופ' ליאור הרמן משנת 2021, שעל סמך ניתוח תצלומי לוויין הסיקו כי פאנלים סולאריים לבדם אחראים לכ־25% מהחשמל ברצועה. הוא עצמו סבור כי ישנה חפיפה - לפחות מסוימת - בין הפאנלים הסולאריים (שעובדים רק ביום), לבין הגנרטורים הפרטיים שמגבים אותם, כך שההערכה שלו מדברת על כך ששני האמצעים יחד אחראיים לכ־25% מהחשמל ברצועה.

ומה קורה כעת ברצועה כשאין חשמל מישראל וגם הכנסת הסולר הופסקה? רשות החשמל בעזה כבר הודיעה כי תחנת הכוח שלה הושבתה, כך שלכאורה כ־75% מאספקת החשמל נעצרה. אם כי, כידוע, המחסור פוגע בעיקר באוכלוסייה האזרחית. "סביר להניח שבבונקרים התת־קרקעיים של חמאס ובמפקדה עדיין יהיה חשמל מכיוון שהם אגרו סולר במשך שבועות וחודשים קדימה", אומר רטיג.

החשמל קשור ישירות גם לעניין השני שהזכיר ח"כ הלוי: אספקת המים. על פי רשות המים של עזה, נכון ל־2019, המים שישראל סיפקה באמצעות חברת מקורות היוו כ־12% מסך משק המים העזתי, בדומה לנתון שהוזכר על ידי הח"כ. יחד עם זאת, היות שחלק גדול מאספקת המים שם גם היא "פיראטית", כלומר, מבוססת על קידוחים פרטיים ומספקת תוצר שבמקרים רבים לא עומד בסטנדרטים של "מים ראויים לשתייה", חלק חשוב במשק המים העזתי הם מתקנים לטיהור שפכים והתפלת מי ים. אלה הובאו לרצועה על ידי ארגונים בינלאומיים, וכעת, ללא אספקת חשמל, הם יתקשו לפעול.

לסיכום: אין נתונים רשמיים על סך החשמל שנצרך ברצועת עזה מדי יום, ולכן גם אין נתון מדויק על השיעור שהיוותה מתוכו אספקת החשמל הישראלית. על פי הערכות, 120 מגה וואט שסופקו על־ידי ישראל היוו כ־50% מסך התצרוכת (ולא 30% כפי שציין הלוי), כ־25% נוספים יוצרו על ידי תחנות כוח ברצועה, ועוד כ־25% על ידי גנרטורים פרטיים ופאנלים סולאריים.