עקב המלחמה: בתי המשפט בחו"ל עלולים לסרב להחזיר ילדים להורים גרושים לישראל

 הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה. 

בימים קשים אלה, שבהם גדול הפיתוי לקחת את הילדים לחו"ל כדי להרחיקם מרוחות המלחמה, חשוב שהורים לילדים גרושים יהיו מודעים לכך שהם נמצאים בסיכון גבוה יותר, שאם ההורה היוצא יחליט שאינו מעוניין לשוב עם הילדים לישראל, הוא יקבל לכך גיבוי מבתי המשפט הזרים.

בימים כתיקונם, הורה גרוש, שבן זוגו לשעבר מעוניין לצאת עם ילדיהם המשותפים מהארץ, נהנה משני סוגים של ביטחונות לחזרתם של הילדים לארץ: ההורה היוצא נדרש להפקיד ערבויות כספיות משמעותיות, כדי להבטיח שתהיה לו מוטיבציה לשוב עם הילדים, ואם הוא מפר בכל זאת את התחייבותו, אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, מאפשרת לכל הורה שילדו נלקח למדינה אחרת ולא הוחזר במועד, להגיש תביעה להשבתו.

העקרון מאחורי אמנת האג קובע השבה מיידית של הילד למדינת מוצאו, אולם ההורה החוטף יכול לטעון למספר הגנות, שבעטין בית המשפט במדינה הזרה עלול לפטור אותו מהכורח להשיב את הילדים. אחת מההגנות מכונה "הגנת הנזק", והיא קובעת שניתן למנוע השבת ילד לארץ מוצאו מכוח אמנת האג, אם "קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל".

● מתווה הסיוע שצפוי להציג שר האוצר וההתבטאות המדהימה 
● ראיון | "חשש עמוק לגורלנו": המומחה שמסביר למה האמריקאים מודאגים ומה הסיבה שביידן הגיע לישראל 

במספר מקרים בעבר בתי משפט זרים קבעו כי הסיכון הביטחוני הכרוך בחיים במדינת ישראל בתקופות של לחימה יכול לעמוד בהגנת הנזק, ועקב כך אישרו את אי השבת הילדים לארץ כחוקית.

כך למשל פורסם שבשנת 2002 בית המשפט במינסוטה שבארה"ב, דחה תביעה של אב ישראלי מרעננה להשבת ילדיו למקום מגוריהם הרגיל בישראל, בטענה שההסלמה באינתיפאדה באותה תקופה, ורצח של שני אזרחים בכפר סבא הסמוכה ע"י פלסטני חמוש, מחזקים את טענת האם, שהשבת הילדים לישראל מעמידה אותם בסיכון לנזק.

ישראל חסרת אונים מול המצב המשפטי

אף שמדינת ישראל מסתייגת כמובן מעמדה זאת, היא ניצבת חסרת אונים מול פסקי הדין של בתי המשפט הזרים, מאחר שאין לה סמכות לערער על פסקי הדין או לסתור אותם.

בשנת 2006 אב ישראלי הסכים שאשתו תיקח את ילדיהם לביקור אצל משפחתה ברומניה, אולם האישה והילדים לא שבו. האב הגיש ברומניה תביעה להשבת הילדים על פי אמנת האג, והאם טענה מנגד כי קיים חשש חמור שהחזרת הילדים לישראל תחשוף אותם לנזק פיזי או פסיכולוגי בהיותה של ישראל מדינה מוכת טרור.

בית המשפט ברומניה דחה את הטענה, נוכח העובדה כי הטרור הפך לתופעה חובקת עולם, והוא לא השתכנע שהחיים בישראל שונים מבחינה זאת מיתר העולם. אולם ערכאת הערעור אליה פנתה האם הפכה את פסק הדין, בקובעה שהוכח כי בהשבתם של הילדים לישראל, שהמצב הביטחוני בה קשה, עלול להעמידם בסכנה ממשית.

האב הגיש בישראל עתירה לבג"ץ נגד שר החוץ ושר המשפטים, וביקש שבית המשפט העליון יורה למדינת ישראל להתערב, ולנקוט בכל האמצעים הדיפלומטיים והמשפטיים העומדים לרשותה לשם ביטול פסק דינו של בית-המשפט לערעורים ברומניה.

בית המשפט העליון הסכים עם האב שפסק הדין של בית המשפט הרומני הוא שגוי, והסתייג ממנו לגמרי, אולם קבע כי אין למדינה אפשרות חוקית לשנותו, ואין לו דרך להושיע.

לאור דברים אלה ברור כי הורה גרוש צריך לדאוג בעצמו לאמצעים שימנעו מההורה האחר ניצול של המצב הביטחוני הקשה כדי להימנע מהשבת ילדים שיצאו מהארץ. בראש ובראשונה יש להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילדים, גם על הדרכונים הישראלים, וגם על הזרים ככל שיש, כדי למנוע מלכתחילה את הוצאת הילדים ללא דיון מקדים. בדיון עצמו יש להעלות כמובן את כלל הטענות בדבר המצב החריג שמעלה את הסיכון בנוגע להשבת הילדים.