רופאת האולטרסאונד שפתחה חמ"ל ציוד רפואי עבור מי שנמצאים בשטח

פרופ' שרון פרלמן מביה"ח בילינסון הקימה לפני שבועיים את ארגון First Line Med, במטרה להביא תרופות ומכשירים רפואיים אל הרופאים הצבאיים שבחזית • התרומות מגיעות מכל העולם •ישראל מתגייסת

תרשים המשלוחים של ארגון First Line Med
תרשים המשלוחים של ארגון First Line Med

אודות "ישראל מתגייסת"

בתוך המציאות הכאוטית נולדו עשרות מיזמים של אזרחים ועסקים פרטיים, הנרתמים למען יושבי הדרום, אנשי כוחות הביטחון והמורל הלאומי בכללותו. גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

המלחמה המתחוללת בדרום כרוכה בלא מעט מצבים רפואיים לא פשוטים, המצריכים היערכות מהירה. "קיבלנו דרישה למכשיר מאוד מיוחד", מספרת פרופ' שרון פרלמן, העומדת בראש הארגון First Line Med. "בזכות הקשרים האישיים שלנו הצלחנו להגיע למפעל שמייצר את המכשיר בארץ. תוך שעתיים המכשיר הושמש, ובלילה כבר טיפלו בו בחייל פצוע והצילו את חייו. לולא המכשיר, אין לדעת איך זה היה נגמר".

ישראל מתגייסת: גלובס מציג את היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה 
"המטרה להגיע לאלף דירות": יהודים מחו"ל יעמידו דירות לטובת מפונים
הגיוס הכספי הכי גדול מאז מלחמת לבנון השנייה: בקנדה נרתמים לטובת ישראל 

הארגון הוקם לפני שבועיים, כדי להביא תרופות ומוצרים רפואיים, כולל מכשירים רפואיים משוכללים, אל הרופאים הצבאיים בחזית. בימי שגרה, פרלמן היא רופאה בכירה ביחידת האולטרסאונד המיילדותי והגניקולוגי במרכז הרפואי רבין-בילינסון, ובעבר רופאה צבאית בחיל האוויר.

"כשהבנו בשבת את גודל האסון המתרחש עלינו, ידענו שיהיה מחסור בציוד רפואי אצל המטפלים בשטח", היא אומרת. "התחלתי לאסוף ציוד בבית שלי, כמו תרופות לעצירת דימום, מוצרי הנשמה וחוסמי עורקים. אנשים הביאו לי מבתי החולים ומתיקי עזרה ראשונה שהיו להם בבית". תוך זמן קצר הפעילות גדלה מאוד, והפכה גם בינלאומית: מטוס ייעודי עם ציוד רק למיזם הזה כבר נחת בישראל, ובקרוב צפויה נחיתה נוספת.

זה לא קרה בחלל ריק. הבסיס של First Line Med הוא "בצרה קראת ואחלצך" (בראשות שריי פנג שגב) - ארגון לתמיכה נפשית ורפואית במפגיני מחאת 2023, שנולד מתוך הארגונים "אחים לנשק" ו"החלוקים הלבנים". הארגון פועל מתחילת המלחמה בסיוע רפואי ונפשי, ואילו First Line Med היא הזרוע הלוגיסטית האמונה על הציוד.

תוך זמן קצר גויסו עשרות מתנדבים, שלכולם ניסיון ברפואה צבאית, ולצדם צוות רכש, וצוות שאחראי על חיפוש התרומות בחו"ל. כשהסתבר שחלק מהבקשות דורשות ציוד שאין בישראל, החלו המתנדבים להשתמש בקשרים האישיים שלהם כדי להתרים, לרכוש ציוד בחו"ל ולהעמיס אותו על מזוודות שאנשים פרטיים הביאו לארץ. כאמור, אחרי שהצטברו דרישות לכמות ציוד משמעותית, יצא גם מטוס.

נכנסים גם ליישובים

 איך אתם מזהים את הצרכים בשטח? 
"אנחנו מקבלים בקשות מכל הרופאים בשטח, שממלאים טופס ששלחנו בוואטסאפ. אחרי מילוי הטופס נציג שלנו שמבין את השפה של רפואה צבאית מתקשר למבקש, ומוודא באופן אישי מה הצורך ואם עדיין לא סופק. חשוב לנו מאוד שלא יהיה בזבוז - לא של המאמץ, ולא של כספי התורמים. לכן אנחנו עובדים מאוד מהר.

"אנחנו מתגאים בזה שהמחסן שלנו תמיד ריק. כשמגיע משלוח אנחנו מקפיצים את המתנדבים, כולם אנשים עם ניסיון ברפואה צבאית כדי שחלילה לא יהיו טעויות, הם באים ואורזים, והמשלוחים יוצאים מייד".

פרלמן מדגישה שהצורך בפעילות הארגון אין משמעותו בהכרח שהצבא, משרד הבריאות או קופות החולים כשלו. "אלה פשוט מערכות גדולות מאוד ומורכבות מאוד, שנלחמות בהמון חזיתות כרגע. יכול להיות שבמחסני הצבא יש את כל מה שצריך. יכול להיות שקופת החולים יכולה לבצע רכש של הציוד שאנחנו רוכשים. אבל לא באותה המהירות".

חלק מן המוצרים שמגיעים לארגון הם מכשירים מאוד מורכבים ויקרים, כמו מכשירים לדימות בשטח או מכשירי הנשמה. לארגון יש גם קשר עם הצבא. "זה מורכב, אבל אנחנו נמצאים בקשר עם המפקדים הבכירים. המטרה שלנו היא לעזור להם".

אם תחילה המיקוד היה בעיקר ביחידות הצבאיות, לאחרונה הפעילות התרחבה מעט. "אנחנו נכנסים ליישובים בקווי העימות ויישובים חשופים, כמו יישובי הבדואים בדרום, שאין להם מענה כרגע. חלק מהמרפאות הללו כילו את כל הציוד שהיה להן. מעולם לא חשבנו שנגיע למצב שבו מרפאות אזרחיות ידרשו כל כך הרבה ציוד לטיפול בפציעות".

בנוסף התרחבה הפעילות לכיתות כוננות של יישובים וערים. "אנחנו אורזים להם ערכות עזרה ראשונה, ונותנים להם הדרכה מיוחדת כדי שהשימוש יהיה מיטבי".

מי התורמים שלכם?
"אין גורם או אדם אחד שנתנו את רוב התרופות. התורמים הם אנשים מכל העולם, בעיקר ישראלים ויהודים. הפעילות מתבצעת בבית החולים שיבא, שנתנו לנו לא רק קורת גג אלא מעטפת לוגיסטית מלאה".

פרלמן משתתפת באריזה ושינוע במו ידיה. "בשבועיים הראשונים הייתי שם 24/7", היא מספרת. "כולם עבדו 16 שעות פיזיות, ואחר כך המשכתי בשיחות רכש אל תוך הלילה, כי השעון בארה"ב הפוך, ויש רופאים שמתפנים רק בלילה להגיד לנו מה הם צריכים.

"באחת הפעמים הוצאתי חבילה ופתאום ראיתי שהבקשה היא מרופא שאני מכירה, סטודנט שליוויתי בעבר. כתבתי לו על החבילה 'ארזתי לך במיוחד', למרות שכמובן ארזתי לו כמו לכולם, אבל כשהעמסתי את החבילה על הרכב, הרגשתי עוד יותר מתמיד כמה חשוב לי שהיא תגיע ליעדה".