האמא רצתה להשאיר את הילדים בחו"ל, האבא רצה שיחזרו לארץ. מה קבע בית המשפט?

המלחמה בישראל, הכוללת מתקפת טילים יומיומית באזורים נרחבים, הביאה למחלוקות חדשות במשפחות רבות. אלו כוללים, בין היתר: הורים גרושים שנתקעו בחו"ל ולא רוצים לחזור, בעוד אחד מבני הזוג מתנגד או להפך; הורים המבקשים להוציא ילדים מישראל בניגוד לעמדת ההורה השני, והורים החלוקים בשאלה אם לשלוח ילד לגן בלי ממ"ד. בבסיס המחלוקות פחד קיומי לשלום הילדים ותפיסת ביטחון שונה. עורכי דין בתחום המשפחה מספרים ל"גלובס" על הסוגיות החדשות שמזמנת התקופה, שחלקן כבר התגלגלו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה.

● עקב המלחמה: בתי המשפט בחו"ל עלולים לסרב להחזיר ילדים להורים גרושים לישראל 
● הצעת חוק: ביטול 7 משרדי ממשלה לטובת המלחמה 

"בתי המשפט פועלים לפי האינטואיציה שלהם"

עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה, מספרת על מקרה של אם (גרושה מבעלה) שביקשה להשאיר את שני הילדים הקטינים בחו"ל עד יעבור זעם. הילדים שהו בחו"ל לרגל חופשת חג סוכות והמלחמה תפסה אותם שם. האב ביקש כי הקטינים ישובו לארץ. בתחילת הדרך, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לאור האפשרות לקיים לימודים בזום, ניתן להאריך את השהייה בחו"ל בימים נוספים, ובכך למנוע מהם שגרה של חרדה וכניסה ויציאה תכופה לממ"ד. יחד עם זאת, בהמשך קבע בית המשפט כי מאחר שבאופן יחסי התמעטו האזעקות באזור גוש דן ואף ניתנו הנחיות לחזרה לשגרה בעת המלחמה, אין הצדקה להמשך שהות הקטינים בחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת, וכי על האם להשיבם לישראל, מוקדם ככל הניתן. במקרה אחר, אב ביקש להוציא את בנותיו הקטינות מהארץ בניגוד לעמדת האם. בית המשפט לא התיר לו והפנה את הצדדים לקבלת הדרכה הורית.

לדברי עו"ד מייזלס, היא מקבלת פניות רבות הנוגעות ליציאה למסגרת החינוכית של הילדים. במקרה שנידון בימים האחרונים בבית המשפט, הסתכסכו ההורים הגרושים סביב השאלה אם לשלוח את בנם למסגרות החינוך לאור התנגדות הבן ללכת לבית הספר מחשש לאזעקות, ולאור העובדה שהורים נוספים לא שולחים את ילדיהם באותה כיתה לבית הספר.

מחלוקות דומות עלו גם בתקופת מגפת הקורונה, אולם מייזלס מציינת כי המצב כעת שונה מכפי שהיה אז. "כולנו משווים את המחלוקות ההוריות החדשות לאלה שנוצרו סביב הקורונה, וגם עסקו בנסיעות לחו"ל ובחינוך. אלא שבניגוד למגפת הקורונה, אז נצמד בית המשפט להנחיות משרד הבריאות, הרי שהפעם חוסר הוודאות גדול יותר, ההנחיות משתנות מרגע לרגע, ולא מקנות לבית המשפט אמת־מידה אובייקטיבית לפסוק על פיה".

לדבריה, "בימים הראשונים למלחמה, כל שופט פסק אחרת. בעוד ששופט אחד הורה להשיב ארצה ילדים, שופטת אחרת אפשרה להאריך את שהותם בחו"ל, ובלבד שהאם תממן לאב הגעה לשם - וכך היה". מייזלס מוסיפה כי בית המשפט איפשר לכל הורה להחליט בימים אלו אם לשלוח את הילדים לבית ספר. "בתי המשפט פועלים לפי האינטואיציה שלהם, ומעניקים יותר אוטונומיה להורים מאשר בימים רגילים. אין זמן למינוי מומחים, ולכן ההחלטות הן הרבה יותר אינטואיטיביות. חוסר הוודאות הגדול מייצר במובן מסוים סובלנות גדולה יותר של מערכת המשפט לקולות שונים".

גם עו"ד ארתור שני, המתמחה בדיני משפחה, מספר על עשרות פניות מהורים גרושים, בכל מה שקשור להוצאת ילדים לחו"ל, או כאלו שלא רוצים לחזור. באחד המקרים, אם בעלת אזרחות זרה ביקשה להוציא את הילדים לחו"ל, שם מתגוררת משפחתה. היא טענה שהשגרירות במדינתה הודיעה כי מסוכן בישראל, וכי המדינה קוראת לאזרחיה לשוב. בית המשפט מחייב במצב כזה בהפקדת ערבויות להבטיח את השבת הילדים. מאחר והאישה טענה שאין לה יכולת להפקיד את הערבויות, בית המשפט לא אישר את יציאת הילדים. "מדובר במקרים שבמריבת הגירושים המקורית, הורה שהוא אזרח חוץ רצה להוציא את הילדים לחו"ל ובית המשפט החליט שמרכז הקטינים בארץ. אותם הורים רוצים עכשיו להוציא את הילדים מהארץ", אומר שני.

"מנצלים את המצב לאוורר מריבות"

המחלוקות לא פסחו גם על הורים החיים יחד, אבל שני מסביר כי אלו ממעטים לפנות לבית המשפט. "יש מחסום פסיכולוגי לפנות לבית המשפט בסוגיה ספציפית, שמא תתגלגל למריבה כוללת. להבדיל מהורים גרושים, שכבר עברו במערכת אז המחסום פרוץ, והם פונים לעזרת בית המשפט".

שני מספר גם על הפרות של חלוקת זמני שהות בין הורים גרושים בשל המצב. באחד המקרים, האם לא הסכימה שהילדים יחזרו לאחר המתקפה ב־7 באוקטובר כי אצל האב אין ממ"ד, והיא השאירה את הילדים אצלה. האב דרש שיעברו אליו בטענה שיש ממ"ד קרוב. "אלו מקרים שיש דם רע מראש ואז מנצלים את המצב לבוא ולאוורר את המריבות", מסביר שני. במקרה הפוך, האב לא הסכים להחזיר את הילדים לאם כי היא מתגוררת במבנה יביל (נייד, כמו קרוואן), שלטענתו מסוכן ומסכן את ילדם. גם המרחק בין ההורים הדורש נסיעות ארוכות היווה שיקול. המחלוקת הסתיימה בהתערבות בית הדין הרבני. האם הבהירה איפה המרחב המוגן הקרוב, ומספר הנסיעות אליה בחודש צומצם.

גם גיוס המילואים ההמוני הביא למחלוקות כספיות בין הורים גרושים. אב שגויס למילואים לא יכל לקחת את ילדיו בזמנים הקבועים בהסכם. האם ביקשה מזונות גבוהים יותר כי הילדים אצלה כל התקופה. הליך זה התגלגל לבית המשפט וטרם הסתיים.