גלגוליו של הביטוי "שש אחרי המלחמה"

"שש אחרי המלחמה", שנשמע כעת שוב ושוב באולפני הטלוויזיה, הוא ביטוי שמשמעותו חזרה לשגרה ולמנהגים הרגילים לאחר תקופת מלחמה. מקורו ברומן סאטירי נודע שכתב הסופר הצ'כי ירוסלב האשֶׁק (1923־1883), "החייל האמיץ שווֶיְיק", שיצא לפני מאה שנים בדיוק.

גיבור הספר, שתורגם מצ'כית לעברית על ידי רות בונדי וחיים איזק, הוא סוחר כלבים בשם יוזף שווייק, היוצא מביתו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בדרכו לחזית, הוא נסחף ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר, הומוריסטי ורב תהפוכות. דרך עיניו הפשוטות והטובות של שווייק נחשפת צביעות הממסדים השונים: הצבא, הכנסייה הקתולית, המונרכיה האוסטרו־הונגרית, ובכלל אפסותו של האדם למול מכונת המלחמה, המוציאה מהאדם את הצדדים החייתיים והאיומים שבו.

שווייק, החייל הפשוט, יוצא מטעם קצין, שאותו הוא משמש, למסור מכתב אהבה לאישה הונגרייה נשואה. בדרך לאישה, עוצר שווייק לשתייה עם ידידו הטוב וודיצ'קה. השתייה מתארכת ובמהלכה מתפתחת שיחה ארוכה העוסקת בשנאתו העזה של חברו להונגרים. כשהם מגיעים למעון האישה, יוזם וודיצ'קה באופן בלתי נמנע קטטה המונית, המובילה להשלכת שניהם למעצר צבאי. כאשר הם משוחררים מהכלא ונשלחים ליחידותיהם, נפרדים השניים תוך הסכמה להיפגש בבית המרזח בשש בערב אחרי המלחמה, השעה שבה אנשים נפגשו אז בבתי המרזח, אבל גם השעה שבה יורד אט אט הערב ובא יום חדש. עם השנים אומץ הביטוי הזה כזכות לחיים נורמליים ושפויים.

לקוראים לא מתברר בסופו של דבר אם האשק באמת הפגיש בין שני החברים בשש אחרי המלחמה, שכן הוא לא השלים בעצמו את ששת כרכי הרומן. ידידו של הסופר, קארל ואנייק, השלים את שני הכרכים האחרונים, אך התוספת שלו אינה מצורפת בדרך כלל לגרסאות של הרומן.

 ירוסלב האשק. דומה לגיבור ספרו / צילום: ויקיפדיה

אחת ההצגות המצליחות בישראל

שווייק עצמו הוא ממש בן דמותו של האשק. כמו גיבורו, גם הסופר סבל מעודף משקל, ממנו מת לבסוף בגיל 40. ממש בסמיכות, ב־1924, מת בגיל 41 משחפת גאון ספרות צ'כי אחר, הלוא הוא פרנץ קפקא. עוד דבר המקשר את קפקא להאשק הוא העובדה ששניהם טופחו על ידי העורך והסופר היהודי האוסטרו-הונגרי, מכְּס בְּרוֹד.

ברוד זיהה בסיפורים הקצרים שכתב האשק את כשרונו כסופר סאטירי, כשם שזיהה את הקדרות האבסורדית בספרות של קפקא. ברוד הכריז על סיפורי שווייק כעל יצירת מופת, וקבע כי האשק אינו נופל מענקים כמו הסופר הצרפתי פרנסואה רבּלֶה (שכתב את סדרת הספרים "גרגנטואה ופנטגרואל") והסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס, מחבר "דון קיחוטה". על כך הגיב האשק: "עד עכשיו הייתי אפס. אבל כשיהודי לוקח אותי לידיים, עוד תראו מה שייצא ממני".

ברוד אף עיבד את הרומן למחזה שעלה כאן. כיוון שחי כאן בארץ אך כתב גרמנית, את העיבוד תירגם הסופר והמשורר, אביגדור המאירי. ב־1935 ההצגה עלתה לראשונה בתיאטרון "אוהל" בכיכובו של אחד מהשחקנים הקומיים הגדולים בימים ההם, מאיר מרגלית, והיא המשיכה לרוץ במשך עשרות שנים אל תוך קום המדינה. עד היום זו אחת ההצגות המצליחות והאהובות על הקהל הישראלי.

אתגר בפני כל שחקן קומי מוכשר

שנים אחרי, בומבה צור שיחק את שווייק, ומאוחר יותר, בשנות השמונים, גם אבי, השחקן והבדרן גדי יגיל. בשנות התשעים שלמה בראבא גילם אותו והשווייק האחרון בשנות האלפיים היה אבי קושניר. עם גלריה כזאת של קומיקאים אפשר להבין מייד איזה תפקיד מרתק ומאתגר הוא החייל האמיץ שווייק. מדוע? כי דמותו של שווייק מתוארת לכאורה כאוויל גמור. הטיפשות שלו מגחיכה אפוא את מצב המלחמה. לכל בעל סמכות זוטר פונה שווייק באמירה: "מודיע בהכנעה, אדוני..." עד שהדבר הופך מגוחך ואבסורדי. הוא מכנה עצמו "אסקופה נדרסת", "אידיוט מושלם", "שוטה מוסמך", עד שבאמצע הקריאה אתה תוהה אם הוא טיפש באמת או שמא עושה עצמו טיפש, כלומר מיטפּש כדי להינצל. דבר זה מציב אתגר בפני כל שחקן קומי מוכשר.

 עטיפת הספר

דמותו של שווייק השמנמן סמוק האף משתייה ידועה לנו גם מהאיורים הנהדרים של הצייר הצ'כי יוזף לאדה (1887-1957), שליוו את המהדורה הקלאסית והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. לאדה התחיל את דרכו כסייד וצַבָּע והתגלגל להיות כורך ספרים ולבסוף מאייר.

היצירות שהגיעו אחרי מלחמת ששת הימים

הביטוי "שש אחרי המלחמה" היווה השראה לכמה יצירות ישראליות: ב־1967, מייד אחרי מלחמת ששת הימים, המאייר דני קרמן הוציא ספר סאטירות וקריקטורות בשם "6 אחרי המלחמה" יחד עם אריק קרמן, בן דודו. באותו הזמן יצא גם ספרו של עמוס אטינגר "רבע אחרי המלחמה: ספר השורות הצוחקות והבוכות"; התקליט של הזמרת גאולה גיל "שירים אחרי מלחמה", שמובסס על שירים שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים; וספרו של הפזמונאי והמשורר, יוסי גמזו, "בשש אחרי המלחמה", הכולל סיפורי חיילים ואזרחים במלחמת ששת הימים, מלווים בתצלומים של צלמים צבאיים וצלמים אלמונים.

חמש שנים לאחר מלחמת ששת הימים, יצא "יסמין", תקליטו השמיני של אריק איינשטיין, שאחד השירים הבולטים בו הוא "שיר של אחרי מלחמה" (מילים: אריק איינשטיין, לחן: שם טוב לוי). מילותיו מהדהדות את אותה אופטימיות הגלומה בביטוי מספרו של ירוסלב האשק:

שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב
שיר של אהובה, מחכה לך -
מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה.

זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מזכיר לי תקווה
היא מחכה, אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה

הוא כותב מכתב, היא עונה שלושה
ככה זה הולך תמיד
הוא שולח שיר, היא מוחה דמעה -
מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה.

כל הרחוב יוצא, וזורק פרחים
כמה טוב שבא שלום.
הנה הם חוזרים, שיהיו בריאים -
מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה.

שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב.