Open AI | ניתוח

הפיטורים וסיבוב הפרסה האפשרי: הטלטלה ב־OpenAI חשפה סכסוך עמוק בין המייסדים

פיטוריו של סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI, ובכירים נוספים בחברה טלטלה את עמק הסיליקון • ההערכה היא שמאחורי הסערה שחוצצת את ענקית הבינה המלאכותית שפיתחה את ה־ChatGPT, עומד איליה סוצקבר, ישראלי־לשעבר ואחד המייסדים • כעת, לפי דיווחים בעולם, המשקיעים בחברה מפעילים לחצים על אלטמן לחזור - אך צופים שהנזק לחברה כבר נגרם

איליה סוצקבר, המדען הראשי של חברת OpenAI והמנכ''ל לשעבר סם אלטמן / צילום: כדיה לוי
איליה סוצקבר, המדען הראשי של חברת OpenAI והמנכ''ל לשעבר סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

עד סוף השבוע האחרון נראה היה ש־OpenAI היא אחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות שיש לעולם להציע. סם אלטמן, המייסד הכריזמטי והמנכ"ל עד לאחרונה, זכה להצלחה במסע הדילוגים שלו באירופה. הוא גייס את תמיכתם של נשיאים וראשי ממשלות לטובת רגולציה שסייעה לחברה, הוביל גיוס הון שיקנה ל־OpenAI שווי אסטרונומי של 86 מיליארד דולר, התפאר בהישגי GPT-4 (אחד המודלים האיכותיים ליצירת שפה כמו־אנושית), והכריז בהתלהבות כי החברה בניהולו כבר עובדת על הדור הבא, GPT-5.

בגיל 34 בלבד: הכירו את המהנדסת שסומנה כיורשת של סם אלטמן
פעם אחת יותר מדי: אילון מאסק הדהד ציוץ אנטישמי. וזה לא עובר לו בשתיקה

לפי הרמזים ששוחררו בשבועות האחרונים מכמה בכירים בחברה, עושה רושם שבענקית הבינה המלאכותית גם השיגו פריצת דרך טכנולוגית שתאפשר את פיתוחה של "בינת העל" - בינה חכמה ברמת כמו־אנושיות.

אלא שבתוך יומיים הפכה OpenAI לשדה קרב תאגידי שלא היה כדוגמתו בעמק הסיליקון. בליל שישי הודח אלטמן במפתיע בשיחת ועידה על ידי דירקטוריון מצומצם שכלל רק עובד אחד בחברה - סמנכ"ל הטכנולוגיות איליה סוצקבר - ועוד שלושה בכירים חיצוניים שאינם משקיעים או בעלי מניות בחברה. כמה דקות לאחר מכן, הדירקטוריון הדיח גם את יו"ר OpenAI ומייסד נוסף של החברה, גרג ברוקמן, מקורבו של אלטמן.

האירוע המפתיע חולל רעידת אדמה בחברה, הוביל לפרישת שלושה חוקרים ומהנדסים בכירים, וגרם למשבר מוראלי בקרב העובדים שחוששים לגורל ענקית הבינה המלאכותית; חלקם אף התבטאו כי יעדיפו להצטרף לאלטמן לכל מקום שאליו יפנה. כעת הצטרפו גם המשקיעים והשותפים העסקיים לתמונה במטרה להחזיר אותו ל־OpenAI על מנת למזער את הנזק שכבר התחולל.

עימות ראש בראש בין המייסדים

בין אלטמן לסוצקבר מסתמן מאבק יצרי. ככל הנראה השניים לא יוכלו להמשיך ולעבוד יחד בכל תסריט: מהצד האחד סוצקבר, ישראלי לשעבר, סמנכ"ל הטכנולוגיות ב־OpenAI ואחד המייסדים בעלי המשקל הגדול ביותר בחברה, שהשתלט בפועל על הדירקטוריון.

לפי דיווח שהתפרסם באתר דה אינפורמיישן, סוצקבר חשש ממסחור מהיר מדי של הבינה המלאכותית בחברה וככל הנראה גם מקלות הדעת של אלטמן וברוקמן לגבי הסכנות הטמונות בפיתוח בינת־על ברמה כמו אנושית (superintelligence) שעלולה לסכן את האנושות, כמו למשל על ידי פיתוח נשק ביולוגי או הסרת הגנות סייבר. הוא זוכה לתמיכת ממירה מוראטי, אחת המהנדסות הוותיקות בחברה שמונתה למנכ"לית החדשה, ולתמיכתם של שלושת חברי הדירקטוריון שאינם עובדי החברה: מנכ"ל קואורה (Quora) אדם ד'אנג'לו, יזמית הטכנולוגיה טאשה מקולי, והלן טונר מהמרכז לאבטחה וטכנולוגיות באוניברסיטת ג'ורג'יה.

מן הצד השני של המתרס עומד אלטמן, הפנים המוכרות והנערצות של OpenAI. סוצקבר אמנם הגיע לעמדה הבכירה לפניו, אך אלטמן הוא האיש שעבור רבים נחשב לעתיד החברה. כמי שנחשב לאדריכל ההסכם המסחרי בין מיקרוסופט ל־OpenAI, אלטמן הפך אותה לחברה שמשפיעה על סביבת התוכנה והנתונים של כל לקוחות מיקרוסופט בעולם, העסקיים והפרטיים.

הישראלי שבמוקד ההדחה עשוי להפוך לאיש החזק בתעשיית הבינה המלאכותית 

דיווחים שונים מהעולם שופכים אור על הטלטלה ב־OpenAI, ועל המחלוקת שקדמו לעזיבתו של המנכ"ל סם אלטמן.

ההערכה היא שהישראלי לשעבר איליה סוצקבר, המכהן בתפקיד המדען הראשי של החברה, הוא האיש שעמד מאחורי ההדחה המפתיעה. כעת, סוצקבר עשוי להפוך לאחד מהאנשים החזקים בתעשיית הבינה המלאכותית כולה. 

סוצקבר עלה מרוסיה לישראל בשנת 1991, בהיותו בן 6 בלבד. הוא ומשפחתו עברו להתגורר בירושלים. בכיתה ח', בעודו תלמיד חטיבת ביניים בירושלים, סוצקבר החל ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. בראיון שקיים בחודש ספטמבר, הוא סיפר כי בהיותו בתיכון, הוא אהב ללמוד, ולכן הוריו חיפשו דרך להרחיב את השכלתו. כך התגלגל לאוניברסיטה הפתוחה והחל ללמוד את תחום מדעי המחשב, למרות גילו הצעיר ועוד בטרם השלים תעודת בגרות.

כשהיה בכיתה י"א, הוא והוריו עברו לקנדה כשהוא בן 16, שם המשיך את לימודיו באוניברסיטת טורנטו. משם הוא עבר ללימודי דוקטורט שלו בתחום. בראיון למגזין של אוניברסיטת טורנטו, סיפר כיצד הגיב כשראה לראשונה מחשב: "הייתי מוקסם לחלוטין".

"ידע לשאול את השאלות הנכונות"

באותו ראיון, ג'פרי הינטון, מי שידוע כ"סנדק של הבינה המלאכותית", סיפר מדוע סוצקבר משך את תשומת ליבו עוד כשהיה סטודנט חבר בצוות מחקר. לדבריו של הינטון, באחר צהריים אחד הצליח סוצקבר להשלים משימת קוד מורכבת, מה שכל אחד אחר כנראה היה מצליח לפתור לאחר שבועות ארוכים. כך, אמר הינטון במהלך ראיון, הוא פיתח במהרה אמון בסוצקבר וביכולת "לשאול את השאלות הנכונות".

ב־2013 החל סוצקבר לעבוד בגוגל, שם פיתח בין היתר שיטה המבוססת על רשתות עצביות מלאכתיות, שהתגלתה במהרה כמדויקת יותר משאר המתחרות בשוק. עבודתו שימשה כבסיס לשדרוג היכולות של גוגל טרנסלייט. לאחר כשנתיים בענקית הטכנולוגיה, הוזמן סוצקבר לארוחת ערב במלון מפואר בפאלו אלטו על ידי סם אלטמן, כך סיפר בשלל ראיונות. באותה ארוחה נכחו גם אילון מאסק וגרג ברוקמן, ובמהלכה הוצגה לראשונה בפני סוצקבר יוזמה, שלדבריו "רק חלם עליה". מדובר היה בפרויקט בקנה מידה גדול, שלעתיד יקרא OpenAI, בו חוקרים ומהנדסים מהשורה הראשונה מתאחדים סביב פיתוח הבינה המלאכותית. סוצקבר אמר שיומיים לאחר אותה פגישה, הוא שלח מייל לאלטמן ובו כתב שהוא ישמח לקחת חלק במיזם.

מיטל וייזברג

לחץ בקרב המשקיעים לגבי ההמשך

אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה ידו של אלטמן עשויה להיות על העליונה במאבק בין השניים. לפי דיווחים, המשקיעים בחברה, בהן הקרנות ת'רייב (Thrive) וטייגר גלובל, מפעילים לחצים עליו לחזור, וכך גם לחולל שינוי כולל בדירקטוריון החברה. עבורם, מן הסתם, מקסום הערך הכלכלי של השקעתם והרצון לראות את OpenAI כחברה מסחרית מצליחה, גובר על שיקולים אחרים.

טייגר גלובל, קרן הון סיכון שנחשבת לאחת המפסידות הגדולות ביותר מהמשבר שפרץ בענף ההייטק בשנה שעברה, השקיעה ב־OpenAI בשלב מאוחר יחסית. היא רכשה מניות שניוניות מידי משקיעים אחרים בזמן סבב גיוס ב־2021, כאשר החברה הייתה שווה כבר 20 מיליארד דולר. לאחר הפסדים של מיליארדי דולרים בשנתיים האחרונות, היא מוכנה ללכת מרחק רב כדי לעשות סדר בהשקעה זו. במקביל, ת'רייב מובילה השקעה של מיליארדים לפי שווי חברה של 86 מיליארד דולר.

לפי הדיווחים, גם קרן סקויה, משקיעה ותיקה נוספת בחברה, מעורבת בשיחות עם אלטמן, אך היא ניטרלית יותר לגבי חזרתו לחברה. סקויה מעוניינת להשקיע במיזם הבא של המנכ"ל היוצא, שעל האפשרות לקיומו רמז בציוציו ב־X. לפי מספר הערכות, אם אלטמן לא ישוב, הוא עשוי לפנות לענף השבבים ולפתח שבבים או התקנים שיוזילו את השימוש בבינה מלאכותית ויהפכו אותם לזמינים יותר. בעבר פורסם במספר כלי תקשורת כי אלטמן דיבר על שבבים יעילים וזולים יותר ואף נפגש עם מעצב האייפון לשעבר ג'וני אייב, במטרה לפתח עבור התקן אישי בתחום הבינה המלאכותית, כך על פי דה אינפורמיישן.

אך לא רק המשקיעים לוחצים מהטלטלה ב־OpenAI. כאמור, מספר בכירים בחברה פרשו לאחר פיטוריו של אלטמן, בהם יעקב פאצ'וקי, מנהל תחום המחקר בחברה; אלכסנדר מאדרי, ראש צוות הערכת סיכונים; וסימון סיידור, חוקר ותיק בחברה. השלושה היו מקורבים לברוקמן, לפי הדיווחים, ונטלו חלק בפיתוח בוט השיחה GPT-4. מאדרי הצטרף לחברה רק לפני כחצי שנה ושימש כאחראי על הערכת של סיכונים שעלולים להיגרם על ידי בינה מלאכותית, כגון איומי סייבר ונשק ביולוגי.

גם חלק מעובדי החברה הצהירו שהם ב"מחנה" של אלטמן. רבים מהם שיתפו באופן זהה ברשת החברתית X כמה מציוציו של המנכ"ל היוצא בתוספת סימן של לב, מה שהגביר את חששם של המשקיעים כי גם הם בדרך החוצה.

מאחורי הפיטורים: מבנה תאגידי חריג

לפיכך, כעת נראה שהמשקיעים מחשבים את דרכו של אלטמן בחזרה לחברה. אך כיצד הצליח המדען הראשי בחברה סוצקבר להדיח את אלטמן מלכתחילה? התשובה טמונה במבנה התאגידי של OpenAI שאיננו דומה לחברות אחרות בעמק הסיליקון, או במגזר העסקי בכלל. הסיבה: החברה נוסדה כעמותה ללא כוונת רווח עם כללי תאגיד מוגדרים, ורק לאחר מכן הקימה תחתיה שרשור של חברות מסחריות. לפי הכללים שנוסחו עם הקמתה, בדירקטוריון לא ישבו משקיעים, ולכן הוא מאויש ברובו באקדמאים או בבכירים ללא קשר מסחרי לה.

עם הקמתה של OpenAI נכללו בדירקטוריון החברה בכירים רבים מהעולם הטכנולוגי, בהם אילון מאסק וריד הופמן, מייסד לינקדאין, לצד שורה של מומחי בינה מלאכותית ועמיתים לשעבר של אלטמן. אלא שבשנים האחרונות עזבו רובם את הדירקטוריון מסיבות שונות. למעשה, עד יום שישי בערב נותרו בו מספר שווה של מייסדים ושל בכירים מחוץ לחברה. המשקיעים הסכימו למבנה התאגידי היוצא דופן, ובכך הסירו מעצמם את היכולת למנוע הפיכות ומרידות כפי שאירע במהלך סוף השבוע.

"גם אם החברות שנמצאות במורד השרשור הן חברות מסחריות שיש להן משקיעים, החברה עדיין נחשבת כעמותה ללא כוונת רווח", אומר לגלובס עו"ד יורי קרייסברג, שותף הייטק במשרד ארנון תדמור לוי. "לכן, אין למשקיעים או לשותפים מנופים משפטיים למנוע מינויים כאלה ואחרים, אבל יש להם יכולת להפעיל על ההנהלה מנופים בתחומים אחרים, במיוחד כשחברה לא רווחית וזקוקה להמשך מימון מהם. ועדיין, דירקטוריון שפועל ממניעים לא כלכליים הוא חיה מוזרה עבור רבים מהם, מה גם שאיננו יודעים באמת מה האג'נדה שלו".

לפי ההערכה, אם נכונה ההערכה שהחברה הגיעה לפריצת דרך טכנולוגית בפיתוח בינת־על, הרי שסוצקבר פעל לפי הכללים הרשומים במסמכי היסוד שלה: "על כל חבר דיקטוריון לדאוג למשימה העיקרית של החברה, בינת־על, שמיטיבה עם הכלל". עם זאת, ייתכן וסילוקו הפתאומי של אלטמן היה צעד אחד רחוק מדי שערער את היסודות עליה מתקיימת החברה. אם האחרון יחזור, הוא עשוי לבקש למנות דירקטוריון חדש וככל הנראה להרחיק את סוצקבר מהחברה, או לפחות ממוקדי הכוח. בין אם אלטמן יחזור ובין אם לא, הנזק ל־OpenAI, שעשויה להחזיק את הסוד לבינה על־אנושית בכף ידה - כבר נעשה.