ממשחק ניחושים מול הפד ועד לטרנדים: מלכודות ההשקעה שנחשפו ב־2023

2023 הייתה שנה שבה המשקיעים הושפעו מתפיסות יותר מאשר מהמציאות, נטייה שמספקת הזדמנויות לקראת 2024 • אבל לפני שמתפתים לאטרקציות החדשות שנוצרו חשוב להתנער מכמה הרגלים • איך מזהים את הדרך הנכונה, מתי כדאי לוותר ואיפה דווקא כדאי לקפוץ למים

הבורסה לניירות ערך בניו יורק / צילום: Shutterstock
הבורסה לניירות ערך בניו יורק / צילום: Shutterstock

מלודי הובסון היא מנכ"לית שותפה ונשיאה וג'ון ו' רוג'רס ג'וניור הוא מייסד, מנכ"ל משותף ומנהל השקעות ראשי ב־Ariel Investments

האי-ודאות לגבי הריביות לטווח הקצר הייתה הגורם הדומיננטי בסיפור של שוק המניות ב-2023. אולי מאז שנות ה-70 לא הייתה תקופה שבה המדיניות המוניטרית השפיעה על תוצאות של השקעות בדרך כל כך בולטת.

דצמבר התחיל ברגל שמאל בשווקים. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?
WSJ | עד מתי "שבע המופלאות" יחזיקו את וול סטריט?

אבל במבט מקרוב נראה שוול סטריט מושפעת יותר מתפיסות מאשר מהמציאות: דוחות המאזן של חברות ואנשים פרטיים נותרו בריאים ברובם, העסקים ממשיכים לפעול לאחר ששרדו קרבות והאבטלה נותרה נמוכה. 82% מהחברות במדד S&P 500 דיווחו על הפתעה חיובית ברווחים ברבעון השלישי.

עדיין, אווירה עצבנית פגעה בביצועי המניות. המחירים של רבות מהן נשארו נמוכים כהשערות לגבי המצב המקרו-כלכלי האפילו על נתוני הבסיס של החברות. איבדנו את העצים בתוך היער.

אבל לא משנה מה התנאים, תמיד יש הזדמנויות השקעה. למעשה, ככל שהערפל הכלכלי רב יותר, ככל שתחומים שלמים נפגעים, וככל שמניות מתייתמות, גדלים הסיכויים להצליח בהשקעות בטווח הארוך.

לאחר שנה של התפתלויות דרך ניחושים בנוגע למדיניות המוניטרית ותנודתיות בשוק, רבים תוהים כיצד כדאי לתמרן בשנה החדשה. הנה העצה שלנו: הימנעות מכמה מהמלכודות הגדולות בשוק יכולה להיות אסטרטגיה מנצחת.

אל תנחשו את הפד

לקנות מניות כשהפד מוריד את הריבית, ולמכור אותן כשהוא מעלה אותה - זו הפסיכולוגיה ששלטה בשוק המניות כל השנה, ויצרה משחק ניחושים עקר. האם הם עדיין מעלים ריביות? במשך עוד כמה זמן? האם הריביות יירדו בקרוב? האם זו תהיה נחיתה קשה או נחיתה רכה?

אבל האובססיה הזו לגבי הפד, התגובה לכל הכרזה, פשוט גוזלת זמן. זה רק רעש. למרות הפחד והאי-ודאות, התחזיות הקודרות לא התממשו.

המשמעות של זה היא שסקטורים שנמכרו בגלל חששות מוגברים עשויים להיות בפוזיציה טובה למשקיעים המוכנים לשקול הסתכלות לטווח רחוק יותר.

לאחר ששרד משבר באמצע השנה, למשל, תחום הבנקאות כבר מתחיל להראות סימני התאוששות כשהחרדות בשוק שוככות. באופן דומה, מניות דיור שנמכרו בזול מדי אמורות להתאושש ברגע שאנשים יסתגלו לסביבת הריבית החדשה, והמחסור בדירות בארה"ב, שהוחמר על ידי המגפה, יביא לבנייה חדשה.

זה לא אומר שכל תחום שנפגע בגלל חשש של משקיעים בשל לרכישה. נדל"ן מסחרי הוא דוגמה ברורה. אבל זה כן אומר שאם השקעתם על ידי צפייה בפעולות הפד כמו במשחק טניס, והגבתם לכל מכה, אתם לא בדרך הנכונה.

אל תקנו לפי הייפ

כמה מניות טכנולוגיה ומניות קשורות, תרופות הרזיה וחברות אינטליגנציה מלאכותית, מציעות את סך כל הביצועים הטובים בשוק השנה. מעבר למובילות האלה, מוקדשת פחות ופחות תשומת לב לשמות אינדיבידואליים.

ענקיות הטכנולוגיה האלה, המכונות "שבע המופלאות", אחראיות ליותר מ-30% מהמדד ול-87% מהעלייה שלו עד אוקטובר. בואו נאמר זאת שוב: שבע מניות בלבד מייצגות שליש ממדד S&P 500. יש מי שחושבים כעת, שהחברה האם של גוגל אלפבית, אמזון, אפל, החברה האם של פייסבוק מטא פלטפורמס, מיקרוסופט, אנבידיה וטסלה הן חברות דפנסיביות שיכולות לצמוח בכל מחזור כלכלי.

ראינו זאת בעבר, והלקח תמיד חוזר: בנקודה כלשהי, עליונות השוק הצרה הזו תיגמר, לטובת הרבה נושאים שלא הסתכלו עליהם.

במלים אחרות, למניות הסלבריטי האלה, שיש סביבן הייפ, יש יותר חסרונות מיתרונות מכאן והלאה. ישנן הזדמנויות מושכות יותר.

לדוגמה, מניות קטנות ממדד ראסל 2000 הן בין המניות הזנוחות ביותר, והן מחכות לתורן. המדד הזה מדשדש בשוק דובי מאז 2021 - בין היתר בגלל התפיסה שהמניות שבו רגישות לכלכלה, וגם בגלל אדישות מצד וול סטריט.

התוצאה היא ששווי השוק הכולל של שבע המופלאות הוא כיום פי שלושה מהמחיר של כל המניות הבודדות שבמדד ראסל 2000 ביחד. בממוצע, 47 אנליסטים עוקבים אחרי מניות שבע המופלאות, לעומת רק חמישה על מניות בשווי שוק נמוך. אחרי 9% מהקטנות אף אחד לא עוקב.

אבל הנה הצד הטוב: המשמעות של פחות כיסוי משמעותה יותר אי-יעילות בשוק, כלומר יותר הזדמנויות. מחירי מניות נסחרים על בסיס המרכיבים היסודיים, וכשחשיבותם של מרכיבים אלה נראית לעין, מחירי המניות עולים.

אל תיצמדו למקום ולרגע

הפעם זה יהיה שונה. אבל זה כמעט אף פעם לא באמת שונה. זה לקח שמשקיעים מסרבים ללמוד. מקרה לדוגמה: הריביות המאוד נמוכות שנמשכו במשך רוב שני העשורים האחרונים. ב-50 השנה האחרונות, הריבית הממוצעת בארה"ב הייתה 5.98%. הריבית של 5.5% היום נראית גבוהה בהשוואה לריבית של 0.25% שהייתה בזמן המיתון של 2008, אבל אין מה להשוות לשנות ה-80, כשריביות הגיעו בשיאן גם ל-20%.

באופן דומה, בתחילת האלף הנוכחי, משכנתה בריבית קבועה ל-30 שנה הייתה 8.08% - למעשה ברמות של 2023, אבל הרבה יותר גבוה מריבית הרצפה של 2.96% שהיה אפשר לקבל לפני שנתיים.

כעת נותנות הריביות הגבוהות יותר תחושה של זעזוע למערכת, בגלל שנעשינו מעוגנים לריביות מאוד נמוכות. כששוקלים את כל ההקשר ההיסטורי, אנחנו נמצאים במקום טוב.

כעת אנשים מעוגנים ל-S&P 500 וחושבים שהוא יביס כל דבר אחר. אבל בדיוק כפי שראינו עם הריביות ב-2023, המגמה תעבור תיקון לאמצע, גם אם זה ייקח קצת זמן.

אל תחששו מתנודתיות

למרות שאולי התחושה לא נוחה, לעתים קרובות קל יותר להשקיע במצבים קיצוניים - כשהערכות שווי מתרסקות, איתותי קנייה מהבהבים והחדשות הרעות מתומחרות. בתנאים כאלה יש הכי הרבה פוטנציאל רווח, אבל התנודתיות המובנית גורמת למשקיעים לחשוש.

החרדה הזו משחקת תפקיד בתמחור המניות סביב פרסום תוצאות. ב-FactSet מדווחים שמניות נפגעות קשה יותר בעקבות הפתעות שליליות ברווח. הדבר מעלה את התנודתיות.

במקום לרוץ לכיוון הדלתות, אנו רואים בתנודתיות חברה שלנו, ומבקשים באופן אקטיבי לנצל את התנועות במחירים. כולם אומרים שהם רוצים לקנות כשזול, אבל כשצצה ההזדמנות, רבים מחכים שהאבק ישקע ומחמיצים את הרגע שבו אפשר לעשות כסף.

אל תהמרו נגד אמריקה

השוק נעשה אופטימי יותר ככל שהשנה מתקרבת לסיומה, ואנו רואים הרבה מניות עם ערך חבוי. אבל אפילו אם משקיעים מצאו חלק מהעצים, עדיין יש להם חששות לגבי היער. שתי מלחמות איומות, קונגרס לא תפקודי, מצב חירום בגבול ואי-שקט גובר תלויים כעננה מעל כלכלה ארה"ב וכלכלות ברחבי העולם.

ברגעים מערערים כאלה, אנו מתנחמים באמונתנו בחוסנה של הדמוקרטיה הקפיטליסטית שלנו, כפי שביטא זאת החכם של השבט וורן באפט. הוא כתב במכתב למשקיעי ברקשייר הת'אוויי ב-2012, "כמובן, העתיד המיידי לא ידוע; אמריקה ניצבת מול הלא ידוע מאז 1776... נסיגות מעת לעת יקרו, כן, אבל משקיעים ומנהלים נמצאים במשחק שבו הקלפים בבירור לטובתם".

אכן, השווקים שלנו התגברו על השפל הגדול, הרבה מיתונים, מלחמות אזוריות ועולמיות, מגפה מודרנית וכל מיני מכות. בתוך כל זה, אמריקה החזיקה מעמד ויש לנו כל סיבה להאמין שתמשיך כך.