מעשנים יותר, מתאמנים פחות: איך השפיעה המלחמה על הבריאות שלנו?

שינויים לרעה בהרגלי האכילה, עלייה בעישון ובצריכת אלכוהול והפחתת הפעילות הגופנית • כך המלחמה משפיעה על המצב הפיזי והנפשי של הציבור, לפי סקר הבריאות של ישראל שביצעה קופת החולים מכבי

סקר הבריאות של ישראל: המלחמה עושה אותנו חולים / צילום: Shutterstock, REDPIXEL.PL
סקר הבריאות של ישראל: המלחמה עושה אותנו חולים / צילום: Shutterstock, REDPIXEL.PL

מאז אירועי ה-7 באוקטובר חלה החמרה משמעותית בבריאות הציבור. כך עולה מסקר של קופת החולים מכבי. הפגיעה היא בבריאות הנפשית, בהתנהגויות הבריאות ובבריאות הפיזית. כשליש מן הנסקרים טענו כי מצב בריאותם החמיר. בעוד 60% מהציבור אמרו לפני האירועים כי מצבם הבריאותי טוב, כעת מרגישים כך רק 42% מהציבור. בהתאם, מספר המרגישים כי מצבם הבריאותי הכללי גרוע, עלה מ-12% ל-21%.

חברת רינאייר לא תטוס לישראל גם בינואר. אלו החברות שעדיין טסות
הבחירות המקומיות נדחו, ולהרבה מהמועמדים נגמר הכסף. מי המרוויחים הגדולים?

הסקר נערך בסוף חודש נובמבר 2023 בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי 20-75.

כרבע מהאוכלוסייה הישראלית חולים במחלות כרוניות ומבין אלה, 30% טענו כי חלה החמרה במצבם בעקבות המלחמה. ההחמרה יכולה לנבוע מסטרס, מחוסר נגישות לשירותי בריאות (למשל בקרב המפונים, למרות הקליניקות שקופות החולים השתדלו להקים במרכזי המפונים), מחוסר פניות פיזית או נפשית לקבל טיפול ומירידה במוטיביציה לבצע התנהגויות התורמות לבריאות, כמו פעילות גופנית ואכילה נכונה.

על פי הסקר, 36% מהציבור דחו או ביטלו תור לבדיקה רפואית על רקע המצב, ו-17% טענו כי דחו או ויתרו על בדיקת סקר חשובה, כמו ממוגרפיה או קולונוסקופיה. מבחינת ספורט, 47% ענו כי הפחיתו את כמות הפעילות הגופנית שלהם ו-15% הפסיקו אותה לחלוטין. התקפות הטילים מפחיתות את הנגישות של פעילות בשטחים פתוחים או במרחק מן הבית, וגם הפניות והמוטיבציה לספורט עלולות להיפגע בתקופה זו.

בנוסף, 56% מדווחים כי הגבירו את צריכת הסיגריות. 15% מהמדווחים על צריכת אלכוהול בשגרה, ציינו כי הם שותים יותר בעקבות המלחמה.

36% מדווחים כי עלו במשקל, בשל שינוי לרעה בהרגלי האכילה. 21% ציינו כי הם אוכלים בצורה פחות מסודרת, 21% ציינו כי הם צורכים יותר חטיפים וממתקים. לעומת זאת 13% מנסקרים דיווחו שירדו במשקל בתקופה זו, וזה לאו דווקא הצד החיובי של העניין. לא כל היורדים במשקל עשו זאת מתוך הקפדה על אורח חיים בריא או כי רצו לרדת במשקל. אצל רבים נפגע התיאבון בגלל המתח, ואלה לא בהכרח מי שרצו לרדת במשקל מלכתחילה.

עלייה ברמת הסובלים מדיכאון וחרדה

כל הנתונים הללו מעידים גם על בריאות נפשית לקויה. אם לפני האירועים 62% מהישראלים הגדירו את המצב הנפשי שלהם כטוב מאוד או מצויין, רק 34% מהנשאלים ממשיכים להרגיש כך גם היום, ולעומת זאת שיעור התפוסים את מצבם כבינוני או גרוע, עלה מ-13% ל-32%. ישראל, המתגאה בתוצאות טובות במדדי האושר העולמיים, עלולה לא לשחזר את ההצלחה ב-2023.

ממצאים אלו תואמים את נתוני מכבי מהחודש האחרון לפיהן נרשמה עלייה של כ-30% באבחנות רפואיות של מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה וכן עלייה של כ-90% ברכישת תכשירי הרגעה ללא מרשם ברשת בתי המרקחת "מכבי פארם".

18% מהמשיבים לסקר העידו כי הרגישו צורך בקבלת סיוע נפשי מאנשי מקצוע על רקע המלחמה. המצב הנפשי משפיע ישירות גם על איכות השינה של הישראלים: 63% מהמשיבים לסקר ציינו כי הם ישנים פחות טוב בימים אלו.

ראש חטיבת הבריאות של מכבי, ד"ר ערן רוטמן, אמר כי: ״מצבי לחץ וחרדה ארוכי טווח, ממש כמו המצב הקשה והמורכב שאנו מתמודדים עמו כבר חודשיים, עלולים לפגוע בבריאות שלנו. לכן חשוב דווקא בתקופה כזאת לשמור על הרצף הטיפולי שלנו ולשמור על אורח חיים בריא - כדי להפחית את הסיכון להחמרה או להתפרצות של מחלות כרוניות ואחרות".