"המגילה השנייה": סאגה מודרנית על הקמתה של ישראל

רות ווייס, וול סטריט ג'ורנל ווייס היא חוקרת ספרות יידיש, היסטוריה ותרבות יהודית ופרופ' אמריטה מאוניברסיטת הרווארד

ב־1949, השנה בה זכה בפרס השירה החשוב ביותר בקנדה, פרס המושל הכללי לשירה ודרמה בשפה האנגלית, המשורר הקנדי, בן מונטריאול, אברהם משה קליין (1901- 1972), שנודע גם בשם א.מ. קליין, נסע למדינת ישראל הצעירה, אליה נהרו פליטים ממחנות העקורים באירופה.

● רומן המלחמה שטלטל את העולם עם תיאורי הזוועות של הנאצים
● סיפור בלתי נשכח על זיכרונות שאבדו 

קליין גולל את מסעו ברומן מודרניסטי, הבנוי באופן רופף על סיפור יציאת מצרים, בשם "המגילה השנייה" שיצא לאור ב־1951. ברבות הימים הספר הפך לחלק מהקאנון של הספרות הקנדית. הזמר לאונרד כהן, גם הוא בן מונטריאול, הושפע עמוקות מקליין ומיצירותיו והביע את הערצתו אליו בכמה משיריו. אחד מהם, "למורה", הוא הקדיש באופן אישי לקליין.

קליין רצה לכתוב רומן ברוח האפוס הגרנדיוזי "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס, עליו תכנן לכתוב מאמר. בעוד ג'ויס השווה את גיבוריו של הומרוס לשלישיית הדמויות הדבלינאיות שלו, קליין הלך בכיוון ההפוך, והשתמש בפסוק קכ"ו בתהילים כדי לקבוע, בשמחה, "בשוב אדוני את שיבת ציון היינו כחולמים". תקומתו של העם היהודי העניקה לו השראה לכתוב רומן שצורתו תואמת את החשיבות הנשגבת של המאורע.

 המגילה השנייה The Second Scroll | א.מ קליין 

שפת המקור: אנגלית (לא תורגם לעברית)
ז'אנר: רומן
הוצאה: new canadian library
שנת הוצאה: 1951
שנת הוצאה מחודשת: 2009
מס' עמודים: 180

 כריכת המגילה השנייה

היצירתיות של האזרחים הפשוטים

הדובר בספר, ששמו לא נמסר, לצורך העניין נקרא לו אייב, כותב את האנתולוגיה של הספרות החדשה של ישראל (שאת חלקה קליין כבר החל לתרגם). הציונות הופכת את השפה העברית, שהיתה זמן רב נחלתם של חוקרים וכוהני דת בלבד, לשפה מדוברת. אבל מהרגע שהוא מגיע לישראל, מוצא אייב את היצירתיות האמיתית באזרחים הפשוטים:

"חברת ביטוח הקוראת לעצמה 'סנה', בהשראת הסנה הבוער של משה שבער ובער אבל לא כלה... נקניקיות ענק בשם 'בשן', בהשראת עוג מלך הבשן שנודע כענק. אדם העוסק בניקוי יבש שקרא לחברה שלו 'קשת', על שם הקשת בשמיים, אותה קשת המבשרת על סיום הגשמים"

במקביל למשימתו המקצועית, אייב הגיע לישראל גם כאורח פרטי. כשגדל, השוו אותו לדוד שלו, מלך דיווידסון, חוקר תלמוד שנותר בפולין כשיתר המשפחה היגרה למונטריאול. משפחתו מגלה שלאחר פוגרום באוקראינה, ארץ מולדתם, מלך נשאב לקומוניזם. הוא הפך לבולשביק בשם "'החבר קרול', סמכות בינלאומית בנושא הספרות האירופית הדקדנטית".

ב־1939, לאחר שהתאכזב מהסכם "אי־תוקפנות" ("הסכם ריבנטרופ-מולוטוב") שחתמה רוסיה עם גרמניה, מלך מכנה את הקומוניזם "ברכת מזון לפני רעל" וחוזר לעולם המצוות, בדיוק כשהנאצים פולשים לאוקראינה.

האחיין מתעדכן במצבו של מלך במכתבים הנשלחים אליו ממחנה עקורים באיטליה, משם הפליט מקווה לעזוב לישראל. בתחילת שהותו באיטליה, הוא פוגש את מונסיניור פיירסנטי המנסה להפוך אותו לנוצרי.

עד לנקודה זו ברומן, אנו מבין שכפי שהתנ"ך מפורש באופן מילולי, אלגורי, הומילטי וסמלי, כך אנו אמורים לקרוא את שמות גיבורי הספר: קרול (אכזרי), פיירסנטי (פטרוס הקדוש) ומלך דיווידסון (מלך, בנו של דוד). במדבר המטאפורי שמלך חוצה, אין אידיאולוגיה או תנועה שיהודים בעת המודרנית לא ניסו. לאחר שדחה את ניסיונותיו של פיירסנטי להפוך אותו לקתולי ולפני שאחיינו מגיע אליו, מלך נוסע למרוקו כדי לסייע ליהודים לעלות לישראל. אחד הקצינים במחנה העקורים אומר לו בציניות: "אני מקווה שלא נמצא כאן עותק של הקוראן".

הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה

בסידור התפילה האורתודוקסי ישראל מכונה "ראשית הגאולה". אם "מלך בן דוד" רומז על המשיח, האם הרומן הזה מרמז שקיומה של מדינת ישראל הוא הגשמת ההבטחה? לא בדיוק. המלחמה הערבית־מוסלמית נגד ישראל, שעדיין לא נגמרה לאחר 75 שנים, גובה את חייו של מלך במלחמת העצמאות ב־1948. לפני שאייב מספיק להגיע אליו, מלך נורה ואויביו שופכים עליו דלק ומציתים אותו. האחיין מקריא עליו קדיש. גם התחייבותו של האל לגאולה אוניברסלית בסיפור הזה אינה מובטחת, אותו רעיון משיחי שהוביל לתקומת מדינת ישראל.

בעוד שהספרות היהודית האמריקאית הביאה לנו את "הרצוג" של סול בלו ואת "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות, קליין ניסה לספר את סיפור הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. מה שהעלילה לא יכלה להכיל, קליין הוסיף בנספחים: הערות על התלמוד, האסלאם והנצרות, פרשנות מדהימה של תקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו. המהדורה האחרונה של הספר, שיצאה לאור ב־2009, וכללה 57 עמודי עלילה ו־48 עמודי נספחים עם 70 הערות - מדגימה כמה הוא העז לכוון גבוה.

בניגוד לפרוזה המבוססת על עלילה עם היגיון משלה ומציאות ודמויות עצמאיות, הרומן הזה עוקב אחרי רגע היסטורי העתיד להפוך לאגדי. יש מי שיחשבו ש"המגילה השנייה" לא מרתק כסיפור או שקוף מדי במיתולוגיזציה שלו, אבל הקמת מדינת ישראל העניקה לקליין השראה. ספרו הוא מחווה לשעה מלאת התקווה ההיא.