לרמטכ"ל לא הייתה סמכות למנות את שאול מופז לצוות שיבדוק את צה"ל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: טלי גוטליב

מפלגה: הליכוד

פלטפורמה: טוויטר

ציטוט: "לרמטכל אין סמכות להקים ועדת בדיקה עם גורמים חיצוניים"

תאריך: 5.1.24

ציון: לא נכון

בסוף השבוע שעבר דווח כי צה"ל החל לגבש צוות לתחקור אירועי ה-7 באוקטובר, שבו יכהנו בין היתר הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ראש אמ"ן לשעבר זאבי פרקש ומפקד פיקוד דרום לשעבר סמי תורג'מן. על פי ההדלפות לתקשורת, ההחלטה המדוברת הובילה למהומה בישיבת הקבינט האחרונה, שם תקפו שרים רבים את החלטת הרמטכ"ל, בין היתר בשל העיתוי בזמן מלחמה ובשל זהות חברי הצוות שמונו. בהצהרה שמסר לתקשורת בסוף השבוע הדגיש דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי כי "זהו תחקור מבצעי פנימי", וכי הוא אינו מחליף "אף בדיקה או חקירה חיצונית".

אבל האם לצבא בכלל ישנה סמכות למנות גורמים מבחוץ לתחקר אותו? "צר לי לקלקל את השמחה בטרם עת", צייצה ברשת איקס (לשעבר טוויטר), חה"כ טלי גולטיב, "ביררתי ובדקתי. לרמטכל אין סמכות להקים וועדת בדיקה עם גורמים חיצוניים". בהמשך צייצה שוב "כי אין מקור חוקי להקמת צוות בדיקה חיצוני".

גוטליב מתייחסת בדבריה ל"וועדת בדיקה", אבל כפי שמסביר אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן, לשעבר בכיר בפרקליטות הצבאית, יש להבחין בין ועדת חקירה לתחקיר מבצעי - שני מוסדות צבאיים חסויים שנועדו להפקת לקחים. ועדת חקירה צבאית מעוגנת בסעיף 537 לחוק השיפוט הצבאי, שקובע כי "שר הבטחון, וכן הרמטכ״ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא". על פי סעיף 13 להוראות הפיקוד העליון "ועדות חקירה - חובת מינוי, סמכויות ונהלים 2.0715", כחברי ועדת חקירה "ניתן למנות חיילים בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל או אזרח עובד צה"ל. במידת הצורך, ובאישור של אלוף, ניתן למנות גם אזרחים, המומחים בתחום הנחקר".

על פי סעיף 23 להוראות הפיקוד, חלה חובה למנות ועדת חקירה במקרים של תאונות שהתרחשו במסגרת הצבאית כמו "בכל מקרה של פציעה, שלא בקרב, של חייל, פציעת גדנ"עי תוך כדי עבודה או פעילות גדנ"ע או שירות בצה"ל".

אלא שבמקרים בהם מדובר באירועים בעלי אופי מבצעי מובהק, המוסד הרלוונטי הוא התחקור הצבאי, המוגדר בסעיף 539א' לחוק השיפוט הצבאי כ"בירור שנערך בצבא, בהתאם לפקודות הצבא, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם". הוראות הפיקוד העליון המסדירות את הנושא נקראות "תחקיר שחל עליו חיסיון 2.0702", וכפי שמסביר ליבמן, הן אינן מגבילות את הרמטכ"ל במינוי אזרחים או קצינים במילואים המשתתפים בו. אבל העובדה שההוראות שותקות, אין משמעותה שהרמטכ"ל נעדר סמכות שכזו, כפי שטוענת גוטליב. "כשיש לגורם מנהלי סמכות לבצע דבר, יש לו גם את סמכויות העזר הנחוצות לשם כך, מה שמכונה 'סמכות טבועה'", מבהיר ליבמן.

"התחקירים בצבא מתקיימים בכל רמות הפיקוד ובכל מיני אופנים. יש תחקירים שמבוצעים פנימית, אבל מקובל מאוד שהצבא מזמין תחקירים מטעם אנשי מילואים או לשעברים. הרעיון הוא ליצור נתק משרשרת הפיקוד, כדי שיהיה מדובר בגורמים בלתי תלויים, ולכן פעמים רבים אלו אנשי צבא שמחוץ למערכת.

"במקרים כאלו, כשגם הרמטכ"ל מתחוקר אתה זקוק למישהו באותו דרג, שעדיין בחיים ושאינו פוליטיקאי מכהן. לכן האפשרויות מוגבלות".

ליבמן מציין כי תחקירים דומים התרחשו לאורך השנים במגוון אירועים מבצעיים גדולים, כמו למשל תחקיר משט המרמרה, אז מונה לראש צוות התחקור אלוף במיל' גיורא איילנד, שפעל במקביל לוועדת טריקל הממשלתית. איילנד גם עמד בראש צוות שחקר עבור הצבא את חטיפת גלעד שליט, וממצאיו הוגשו ב-2006 לרמטכ"ל דאז דן חלוץ. גם בתום מלחמת לבנון השנייה מינה הרמטכ"ל חלוץ את הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון על מנת שיתחקר את התנהלות פורום מטכ"ל.

פנינו לחה"כ גוטליב על מנת להבין את כוונתה, ומטעמה נמסר כי "סעיף 4 לחוק השיפוט הצבאי מחיל את הוראותיו רק על חייל לרבות חייל מילואים, למעט מי שנגרע משורות הצבא. אין שום סמכות לרמטכ"ל להקים גוף עם בודקים חיצוניים שחוק השיפוט הצבאי כבר לא חל עליהם".

עם זאת, ליבמן מסביר כי הסעיף עוסק בתחולת חוק השיפוט הצבאי - "כלומר, בשאלה אימתי אפשר לשפוט חייל, בסדיר או במילואים, במסגרת הצבא, ולא באפשרות למנות אזרחים, או קצינים במילואים, לועדות חקירה או לביצוע תחקיר צבאי".

לסיכום, סמכות הצבא לביצוע תחקיר מבצעי מצויה בסעיף 539א' לחוק השיפוט הצבאי. בהוראות הפיקוד העליון הנוגעות לסוגיה אין כל מגבלה על הרמטכ"ל במינוי צוותי החקירה, וכפי שמציין ד"ר לירון ליבמן, לשעבר בכיר בפרקליטות הצבאית, מינוי קצינים בכירים לשעבר לתחקור מבצעי זו פרקטיקה מקובלת בצבא, וכך היה גם במלחמת לבנון השנייה, במשט המרמרה ובאירוע חטיפת גלעד שליט. לכן, דבריה של טלי גוטליב אינם נכונים.